צרועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:21, 16 בינואר 2016

צְרוּעָה היא דמות מקראית, אמו של ירבעם בן נבט. שמה מופיע בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ו. מסופר עליה כי הייתה אלמנה. על ירבעם מסופר כי היה משבט אפרים מן הצרדה.

תרגום השבעים לספר מלכים א', י"א, לא מוסר את שמה. שם נכתב על ירבעם כי היה "אפרתי מן צררה", בן אשה אלמנה. בתרגום השבעים למלכים י"ב נמסר כי היה בן אישה זונה: ”ויהי איש מהר אפרים עבד לשלמה ושמו ירבעם ושם אמו צרועה זונה, וייתן אותו שלמה לנציב על סבל בית יוסף”.

השם צרועה הוא יחידאי במקרא. יש הטוענים כי בשמה קיים לעג מהדמיון הצלילי למילה "צרעת", וזאת מפני שירבעם היה אחראי לפילוגה של ממלכת ישראל.^[1] גם מדרש דברים רבה דורש כך: ”מהו מן הצורה צר, ושם אמו צרועה, שהלקה את ישראל בצרעת”.^[2] כך גם דורשים רש"י ורבי צדוק הכהן מלובלין שכתב :”ושם אמו צרועה דענין טומאת צרעת בא ממדת הכעס ושורשו דירבעם”.

הערות שוליים

^ יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, ע"מ 219.
^ דברים רבה, פרשת עקב.

[1] יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, ע"מ 219.

[2] דברים רבה, פרשת עקב.

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 [[תרגום השבעים]] לספר מלכים א', י"א, לא מוסר את שמה. שם נכתב על ירבעם כי היה "אפרתי מן צררה", בן אשה אלמנה. בתרגום השבעים למלכים י"ב נמסר כי היה בן אישה זונה: {{ציטוטון|ויהי איש מהר אפרים עבד לשלמה ושמו ירבעם ושם אמו צרועה זונה, וייתן אותו שלמה לנציב על סבל בית יוסף}}.
-השם צרועה הוא [[מילה יחידאית|יחידאי]] במקרא. יש הטוענים כי בשמה קיים לעג מהדמיון הצלילי למילה "[[צרעת]]", וזאת מפני שירבעם היה אחראי לפילוגה של ממלכת ישראל.{{הערה|יהודה אדרי, '''נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל''', קריית גת, דני ספרים, 2009, ע"מ 219.}} גם מדרש [[דברים רבה]] דורש כך: {{ציטוטון|מהו מן הצורה צר, ושם אמו צרועה, שהלקה את ישראל בצרעת}}.{{הערה|דברים רבה, פרשת עקב.}}
+השם צרועה הוא [[מילה יחידאית|יחידאי]] במקרא. יש הטוענים כי בשמה קיים לעג מהדמיון הצלילי למילה "[[צרעת]]", וזאת מפני שירבעם היה אחראי לפילוגה של ממלכת ישראל.{{הערה|יהודה אדרי, '''נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל''', קריית גת, דני ספרים, 2009, ע"מ 219.}} גם מדרש [[דברים רבה]] דורש כך: {{ציטוטון|מהו מן הצורה צר, ושם אמו צרועה, שהלקה את ישראל בצרעת}}.{{הערה|דברים רבה, פרשת עקב.}} כך גם דורשים [[רש"י]] ו[[צדוק הכהן מלובלין|רבי צדוק הכהן מלובלין]] שכתב :{{ציטוטון|ושם אמו צרועה דענין טומאת צרעת בא ממדת הכעס ושורשו דירבעם}}.
 ==הערות שוליים==