צדוק הכהן מלובלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי צדוק הכהן מלובלין
אין תמונה חופשית
חיבורו העיקרי צדקת הצדיק
תאריך לידה כ"ג בשבט ה'תקפ"ג
מקום לידה קורלנד
תאריך פטירה ט' באלול ה'תר"ס (בגיל 77)
תאריך לידה לועזי 1823
תאריך פטירה לועזי 1900
חסידות איזביצה ראדזין, לובלין
מקום מגורים לובלין
מקום פעילות לובלין, פולין
מספר בשושלת 2
הקודם רבי יהודה לייב איגר
הבא רבי אברהם משה ויינטרוב ממרקישוב
תחילת כהונה ה'תרמ"ח
סיום כהונה ה'תר"ס
רבותיו רבי מרדכי יוסף ליינר, רבי יהודה לייב איגר
נושאים בהם עסק קבלה, תשובה, חסידות, גמרא, אמונה, נבואה
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי יעקב הכהן רבינוביץ' רבה של העיר קריזבורג
ילדים אין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' - רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900). אחד מהיוצרים המקוריים והפוריים ביותר מבין גדולי החסידות. הגותו מאופיינת בשילוב של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך בדרכו לחסידות איזביצה ראדזין של רבי מרדכי יוסף ליינר, ולחסידות לובלין של רבי יהודה לייב איגר, אם כי הושפע גם מספרי חסידות ברסלב וחסידות חב"ד. מלבד עיסוקו בתורה עסק גם באסטרונומיההנדסה ואלגברה. במחקר ימינו נתפס רבי צדוק כהוגה אשר אחז ברעיונות שהקדימו בשנים רבות את החשיבה של הפוסטמודרניזם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר קריזבורג לרב הקהילה הרב יעקב הכהן (ממשפחת רבנים מתנגדים) ולאמו, מצאצאי השל"ה. התייתם מאביו בגיל שש, וגדל בבית דודו, אחי-אביו, הרב יוסף הכהן רבינוביץ רבה של קריניק ומחבר ספר "כפות זהב". באותה תקופה נודע כ"עילוי מקריניק", ותשובה אליו נתפרסמה בספרו של הפוסק רבי יוסף שאול נתנזון מחבר ספר "שואל ומשיב". למד בישיבה בלובלין ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו.

אשתו מנישואין ראשונים הייתה ביתו של ר' שמואל הירש מוולאדווקה. בעקבות שמועה שלחצה יד לאציל שקנה בחנותה, הוא חפץ לגרשה אך היא לא הסכימה וטענה שהיא חפה מפשע. הוא החל לאסוף חתימת לקראת היתר מאה רבנים כדי לישא אשה שנייה, אולם לבסוף הסכימה אשתו להתגרש.

מסעו לבקש היתר, הביאהו להיפגש עם רבים מגדולי דורו. בין האישים עמהם נפגש היו תלמיד חכמים רבים ובתוכם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה ואדמו"רים שונים בפולין ובאוקראינה. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי מרדכי מצ'רנוביל. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אך הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. אולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. חסידים מספרים כי הוא הצטער על הגירושין החפוזים כל ימי חייו, וייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה. רבי צדוק נישא בלובלין בשנית לחנה דבורה פרידנטל לה היה נשוי כ-40 שנה. לאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי משה בידרמן).

רבי צדוק נמנה עם פלג המתנגדים לתנועת החסידות והקדיש את ימי נעוריו ללימוד בשיטה הליטאית. במהלך חיפושיו, הגיע אל רבי מרדכי יוסף ליינר, האדמו"ר מאיזביצה ראדזין. כפי המקובל, בהיותו באיזביצה נרדם וחלם חלום שאותו הוא מזכיר בספרו דברי חלומות על נשמות הדור האחרון שהם נשמות דור המדבר, ואותו חלום גרם לרבי צדוק להישאר באיזביצה ולקנות את דרכו הייחודית בחסידות. שם גם החל את התקרבותו לחסידות. בסופו של דבר הפך להיות הוגה, לומד ומלמד מתורת החסידות. הוא הפך לתלמידו של רבי מרדכי יוסף ליינר, מחבר הספר מי השילוח.

זמן רב סירב רבי צדוק לקבל על עצמו רבנות, על אף הצעות מרובות (בהם רבנות העיר לובלין), ורק לאחר הסתלקותו של רבה של לובלין הרב יהודה לייב איגר, בשנת ה'תרמ"ח, נענה להפצרותיהם של ראשי החסידים וקיבל על עצמו את עול ההנהגה. רוב חייו חי חיי עוני והתפרנס בדוחק רב מחנות קטנה של בגדים משומשים שניהלה אשתו. בעקבות פטירתו של רבי יהודה לייב איגר ולחצם של החסידים עליו הסכים להיות אדמו"ר, גם לאחר שקבל על עצמו את הרבנות, והחל לקבל משכורת מהקהילה, סירב רבי צדוק להשתמש בכסף לטובתו, והשקיע את כל כספו בקניית ספרים למען הקמת ספרייה תורנית עיונית גדולה, אותה הקים בביתו. תחום ההתמחות העיקרי של הספרייה היה כתבי יד. רבי צדוק נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תארוך ואמִתיות הכתבים שבידם. ביתו, על הספרייה שבתוכו, נשרף בשואה.

מסופר כי מדי יום ביומו לא היה טועם כלום עד שהיה מסיים מסכת בתלמוד הבבלי (ומקיים סעודת מצווה לכבוד ה"סיום")[1].

תקופת חייו של הרב צדוק הכהן מלובלין על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורה שבעל פה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג תורה שבעל פה הוא ציר שסביבו סובבת כל הגותו של רבי צדוק. הוא תפס את התורה שבעל פה כצורך הכרחי שדרכו ניתן לממש את רצון האל בעולם. משמעותה של המסירה שבעל פה היא שהתורה אינה מציגה רעיון סטטי אלא היא מתפתחת על ידי חכמי התורה בהתאם לצרכיו הרוחניים של כל דור. התורה שבעל פה אינה יצירתם של חז"ל, לפי תפיסתו של רבי צדוק, אלא היא מלווה את תורת ישראל מזמן נתינתה. לפי התפיסה הזו, התורה אינה שלמות אלא השתלמות; יש תכלית לתורה והיא להביא את העולם בכל רגע למצב טוב יותר ממצבו הנוכחי. התפיסה הזו מונחת כיסוד לדרושים רבים בספר "פרי צדיק".

הצורך בתורה שבעל פה נובע מכך שישנם רעיונות רבים שבתוכם גרעין של אמת, אך לא כל הזמנים כשרים לקבלתם. התורה שבעל פה למעשה היא פעולה של חכמים, שבמהלכה נבחן כל רעיון בהתאם להקשרו ולזמנו. רעיונות שאינם הולמים את צורכי הדור נדחים לזמן מאוחר יותר. תפיסה זו מביאה לעמדה רדיקלית שלפיה הטוב והרע אינם מוחלטים אלא תלויי הקשר. דבר שנתפס כרע בדור אחד עשוי להפוך לטוב בדור אחר. דוגמה לכך מביא רבי צדוק מקורח שטען לדמוקרטיזציה של הקדושה ורצה לבטל את מעמד הכוהנים. לדעת רבי צדוק, קורח צדק בדרישתו, אלא שהעולם לא היה כשיר לכך בימיו. אולם אין זה אומר שעמדתו של קורח נדחית לתמיד; בימות המשיח תורתו של קורח תהיה הגישה השלטת ולכן לא יהיו מעמדות והבדלים בקדושתם של הבריות.

גישה זו מראה כי התורה איננה מציגה הלכה אידאלית, אלא הלכה שמתאימה לזמן ולמקום ולכן היא עשויה להשתנות כשהתנאים משתנים. רעיון דומה מציג רבי צדוק בפרשנותו למצווה על הקמת מקדש. לפי דברי רבי צדוק, מדובר במצווה שניתנה לאחר חטא העגל ויש בה צורך לתיקונו של חטא זה. "איננו מצפים רק לבית מקדש חומרי,שממוקם בשטח פיזי ומיוחד לעם ישראל, אלא חובה על כל אחד בנוסף לבנות בית מקדש בלבו בכל מקום ובכל זמן."

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהל קברו של ר' צדוק הכהן מלובלין

חיבורו הראשון הוא כתב בגיל 17 (בשנת ה'ת"ר), באותן שנים כתב עוד חיבורים, ונדפסו מכתב ידו. בנוסף כתבו תלמידו את דרשותיו ומהם הדפיסו את הסדרה פרי צדיק וסיפחו לה קונטרסים מכתב ידו.

חידושים ופלפולים רבים שכתב רבי צדוק נשארו בכתב-יד ורובם הגדול אבד בימי השואה. כמו כן, נשארו ממנו כתבים משנת ה'ת"ר (1839) באסטרונומיה, הנדסה ואלגברה.

מפתחות לכתביו - מפתח עניינים, ומפתח ספרים, אבא צבי ניימאן עורך, ירושלים תשנ"א, מהדורה שנייה, תשס"ו.

הרב אליעזר מלמד הוציא לאור את רוב הספרים שנכתבו על ידי ר' צדוק במהדורה חדשה מפוסקת, עם השלמת והרחבת מאמרי חז"ל, תוכן ומפתחות. במהדורה זו צורפו החוברות לספרים בשונה מהמהדורות הקודמות (תשמ"ח - תשס"ח, ישיבת בית אל, מכון הר ברכה).

ספרים מלוקטים וערוכים מתורתו:

ד. ורנר, אוצר המחשבה של ר' צדוק הכהן מלובלין - לקט ערוך מכל ספריו לפי נושאים[2].

אברהם שבתי ליפשיץ, הגדה של פסח פרי צדיק - לקט ערוך מספריו על הגדה של פסח[3]

הרב חיים הירש, חי גואלי - תורת הגאולה של ר' צדוק הכהן מלובלין

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אברהם יצחק ברומברג - תולדות רבי צדוק הכהן מלובלין - בתוך הסדרה מגדולי התורה והחסידות
  • אלטר אלישע פקשר, הכהן: מסכת חייו, פעליו, הליכותיו... של... רבינו צדוק הכהן, מלובלין, מכון שם עולם, בני ברק תשס"ד.
  • הרב גרשון קיציס (עורך), מאת לצדיק: קובץ מאמרים על רבי צדוק הכהן ומשנתו, הוצאת 'בית', 2005.
  • עוזיאל פוקס, הערות ביקורתיות בכתבי האדמו"ר ר' צדוק הכהן מלובלין, בתוך: כתלנו, יג, ע' 564, ירושלים תש"ן.
  • Rabbi Dr. Alan Brill, Thinking God: The Mysticism of Rabbi Zadok HaKohen Yeshiva University Press, 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורים ומאמרים על משנתו

עבודות מחקר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו הרב שמואל הלוי וואזנר (בשיחה מקיץ תשנ"ט), קובץ חיזוק, ארגון דרשו, ירושלים, תשס"ג, כרך ד, עמ' מז.
  2. ^ מכון מאורות דעת, ירושלים תשמ"א.
  3. ^ ירושלים, תשמ"ז