הסכם פריז (1973)

הסכם פריז הוא הסכם שביתת נשק שנחתם ב-27 בינואר 1973 בין ארצות הברית, ודרום וייטנאם לבין צפון וייטנאם במטרה לסיים את מלחמת וייטנאם.

במסגרת ההסכם התחייבה ארצות הברית לסייע לדרום וייטנאם במקרה של הפרת החוזה על ידי צבא צפון וייטנאם. כעבור זמן לא רב הפרה צפון וייטנאם את ההסכם וכבשה את דרום וייטנאם, דבר שגרר מחאה חריפה מצד נשיא ארצות הברית ג'רלד פורד.

המשא ומתן שהוביל להסכם החל בשנת 1968 לאחר עיכובים ממושכים רבים. שני נציגי המו"מ העיקריים היו היועץ לביטחון לאומי האמריקאי הנרי קיסינג'ר וחבר הלשכה המדינית הוייטנאמית לה דק טהו. השניים זכו בפרס נובל לשלום בשנת 1973 על מאמציהם, אם כי לה דק טהו סירב לקבלו.

ההסכם מעולם לא אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית.

עיקרי ההסכם

• הפסקת אש שתחל ב-27 בינואר בחצות (שעון גריניץ' - 8 בשעת הו צ'י מין סיטי).
• נסיגה אמריקאית והחלפת שבויים וגופות.
• בחירות כלליות וחופשיות לגבי עתיד וייטנאם ואיחודה בצעדים של שלום.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.