סיגל ריחני – הבדלי גרסאות
צבע הפרח |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
זהו פרח סגול |
|||
'''סיגל ריחני''' ([[שם מדעי]]: ''Viola odorata'') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[צמח רב-שנתי]] ממשפחת ה[[סגליים]], המוכר יותר בכינוי '''סיגלית'''. הוא גדל בר ב[[אירופה]], בדרך כלל באזורי יער מוצלים. ב[[ישראל]] הוא נפוץ כצמח נוי בגינון, המשמש לכיסוי קרקע. |
'''סיגל ריחני''' ([[שם מדעי]]: ''Viola odorata'') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[צמח רב-שנתי]] ממשפחת ה[[סגליים]], המוכר יותר בכינוי '''סיגלית'''. הוא גדל בר ב[[אירופה]], בדרך כלל באזורי יער מוצלים. ב[[ישראל]] הוא נפוץ כצמח נוי בגינון, המשמש לכיסוי קרקע. |
||
גרסה מ־19:35, 11 ביולי 2016
סיגל ריחני (שם מדעי: Viola odorata) הוא מין צמח רב-שנתי ממשפחת הסגליים, המוכר יותר בכינוי סיגלית. הוא גדל בר באירופה, בדרך כלל באזורי יער מוצלים. בישראל הוא נפוץ כצמח נוי בגינון, המשמש לכיסוי קרקע.
עלי הסיגל הריחני דמויי לב, מעט מחוספסים, וערוכים בבסיסם בצורת שושנת. מבין שושנות העלים יוצאים גבעולים אופקיים - שלוחות - שבקצותיהם מתפתחות שושנות עלים חדשות, וכך מתפשט הצמח ומכסה שטחים ברבייה וגטטיבית. פרחיו הכחולים-סגולים בולטים מבין העלים עד לגובה כ-10 ס"מ, והם ניתנים לקטיף.
הפרחים והעלים אכילים ואפשר לשלבם בסלט. הם מכילים שמן נדיף בעל ריח מתקתק, ויש שמפיקים מהם בשמים. ברפואה מסורתית נהוג להשתמש בהם להקלה על דרכי הנשימה, מכאב גרון ועד ברונכיטיס.[1]
בתרבות מקושר הסיגל הריחני לאהבה וכך הוא מופיע במספר מחזות, בין היתר ביצירתו של ויליאם שייקספיר חלום ליל קיץ בו משתמש פוק בשמן המבושם כדי ליצור שיקוי אהבה, ובשירו של דיויד ברוזה, סיגליות.
קישורים חיצוניים
הסגל הריחני נכחד מישראל כצמח בר לפני כ-100 שנה.
הערות שוליים
