שמואל לנדא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אבא שלו היה רב במץ, לא הוא
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שמואל סג"ל לנדא''' ([[ה'תק"י]], [[1750]]- [[כ"ח בתשרי]] [[תקצ"ה]], [[31 באוקטובר]] [[1834]]), היה בנו של [[הנודע ביהודה]] ויורשו כ[[רב]]ה של [[פראג]] ו[[ראש הישיבה]] בה ב[[מפנה המאה|מפנה]] [[המאה ה-19]]. היה [[פוסק הלכה]] ומחבר תורני, כתב חלק מתשובות אביו והוציאם לאור לאחר פטירתו, במהדורה שנייה של הספר נודע ביהודה.
הרב '''שמואל סג"ל לנדא''' ([[ה'תק"י]], [[1750]]- [[כ"ח בתשרי]] [[תקצ"ה]], [[31 באוקטובר]] [[1834]]), היה בנו של [[הנודע ביהודה]] ויורשו כראש בית הדין ב[[פראג]] ו[[ראש הישיבה]] בה ב[[מפנה המאה|מפנה]] [[המאה ה-19]]. היה [[פוסק הלכה]] ומחבר תורני, כתב חלק מתשובות אביו והוציאם לאור לאחר פטירתו, במהדורה שנייה של הספר נודע ביהודה.


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
נולד ב[[יאמפיל (מחוז חמלניצקי)|יאמפול]] שב[[אוקראינה]], בנו השני של רבי [[יחזקאל לנדא|יחזקאל סג"ל לנדא]] - הנודע ביהודה, שכיהן כרב העיירה. בהיותו בן 5 עברה משפחתו לפראג, שם נתמנה אביו לכהן כרב העיר. למד תורה אצל אביו. נשא את הינדכה, בתו של הרב פייביש היילפרין רבה של [[מץ]], לאחר נישואיו התגורר בפראג. לעת זקנותו של אביו, מינהו אביו למלא את מקומו בתפקידיו כרב העיר וכראש הישיבה, עד לפטירת אביו המשיך לכתוב את תשובותיו ולאחר פטירתו הוציא לאור את המהדורה השנייה של הספר נודע ביהודה כשחלק מתשובותיו מובאים בספר. הוציא לאור את תשובותיו ב[[שו"ת]] "שיבת ציון", בו הוא מתמקד בביאור תשובות אביו. הגהותיו לספר [[יצחק נוניש בילמונטי|שער המלך]] נדפסו במהדורת [[מכון ירושלים]] של ספר זה.
נולד ב[[יאמפיל (מחוז חמלניצקי)|יאמפול]] שב[[אוקראינה]], בנו השני של רבי [[יחזקאל לנדא|יחזקאל סג"ל לנדא]] - הנודע ביהודה, שכיהן כרב העיירה. בהיותו בן 5 עברה משפחתו לפראג, שם נתמנה אביו לכהן כרב העיר. למד תורה אצל אביו. נשא את הינדכה, בתו של הרב פייביש היילפרין רבן של [[קעלין]] ו[[ליסא]]. לאחר נישואיו התגורר בפראג. לעת זקנותו של אביו, מינהו אביו למלא את מקומו בתפקידיו כרב העיר וכראש הישיבה, עד לפטירת אביו המשיך לכתוב את תשובותיו ולאחר פטירתו הוציא לאור את המהדורה השנייה של הספר נודע ביהודה כשחלק מתשובותיו מובאים בספר. הוציא לאור את תשובותיו ב[[שו"ת]] "שיבת ציון", בו הוא מתמקד בביאור תשובות אביו. הגהותיו לספר [[יצחק נוניש בילמונטי|שער המלך]] נדפסו במהדורת [[מכון ירושלים]] של ספר זה.


לאחר פטירת אביו מילא את מקום אביו כאב"ד פראג אך לא התמנה כרבה של העיר במקומו. למינוי התלווה סכסוך ארוך עם הרב [[ברוך ייטלס]] שקידם עצמו כמועמד לאב"ד פראג. במהלך הסכסוך האשים הרב לנדא את ייטלס ב[[גניבה ספרותית]] מדרשותיו{{הערה|ראו: נודע ביהודה (מהדורה תנינא) או"ח סי' צא: "ואעפ"כ איש אחד שלח בו יד להתלבש עצמו במה שהי[ה] בכח השגתו לתפוס". כוונתו לדברים שנדפסו ב"טעם המלך" בהלכות חמץ ומצה פ"א ה"ג.}}.
לאחר פטירת אביו מילא את מקום אביו כראש בית הדין בפראג אך מאז פטירת אביו לא התמנה אב"ד רשמי לעיר. למינוי התלווה סכסוך ארוך עם הרב [[ברוך ייטלס]] שקידם עצמו כמועמד לאב"ד פראג. במהלך הסכסוך האשים הרב לנדא את ייטלס ב[[גניבה ספרותית]] מדרשותיו{{הערה|ראו: נודע ביהודה (מהדורה תנינא) או"ח סי' צא: "ואעפ"כ איש אחד שלח בו יד להתלבש עצמו במה שהי[ה] בכח השגתו לתפוס". כוונתו לדברים שנדפסו ב"טעם המלך" בהלכות חמץ ומצה פ"א ה"ג.}}.


נפטר בכ"ח תשרי תקצ"ה ונקבר בבית העלמין היהודי בפראג.
נפטר בכ"ח תשרי תקצ"ה ונקבר בבית העלמין היהודי בפראג.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב [[יקותיאל אריה קמלהאר]], '''מופת הדור''', פיוטרקוב תרצ"ד.
* הרב [[יקותיאל אריה קמלהאר]], '''מופת הדור''', פיוטרקוב תרצ"ד. עמ' צה-צט.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־19:07, 28 בנובמבר 2016

הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750- כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19. היה פוסק הלכה ומחבר תורני, כתב חלק מתשובות אביו והוציאם לאור לאחר פטירתו, במהדורה שנייה של הספר נודע ביהודה.

ביוגרפיה

נולד ביאמפול שבאוקראינה, בנו השני של רבי יחזקאל סג"ל לנדא - הנודע ביהודה, שכיהן כרב העיירה. בהיותו בן 5 עברה משפחתו לפראג, שם נתמנה אביו לכהן כרב העיר. למד תורה אצל אביו. נשא את הינדכה, בתו של הרב פייביש היילפרין רבן של קעלין וליסא. לאחר נישואיו התגורר בפראג. לעת זקנותו של אביו, מינהו אביו למלא את מקומו בתפקידיו כרב העיר וכראש הישיבה, עד לפטירת אביו המשיך לכתוב את תשובותיו ולאחר פטירתו הוציא לאור את המהדורה השנייה של הספר נודע ביהודה כשחלק מתשובותיו מובאים בספר. הוציא לאור את תשובותיו בשו"ת "שיבת ציון", בו הוא מתמקד בביאור תשובות אביו. הגהותיו לספר שער המלך נדפסו במהדורת מכון ירושלים של ספר זה.

לאחר פטירת אביו מילא את מקום אביו כראש בית הדין בפראג אך מאז פטירת אביו לא התמנה אב"ד רשמי לעיר. למינוי התלווה סכסוך ארוך עם הרב ברוך ייטלס שקידם עצמו כמועמד לאב"ד פראג. במהלך הסכסוך האשים הרב לנדא את ייטלס בגניבה ספרותית מדרשותיו[1].

נפטר בכ"ח תשרי תקצ"ה ונקבר בבית העלמין היהודי בפראג.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ ראו: נודע ביהודה (מהדורה תנינא) או"ח סי' צא: "ואעפ"כ איש אחד שלח בו יד להתלבש עצמו במה שהי[ה] בכח השגתו לתפוס". כוונתו לדברים שנדפסו ב"טעם המלך" בהלכות חמץ ומצה פ"א ה"ג.