יורוקופטר HH-65 דולפין – הבדלי גרסאות
AdiNargasi (שיחה | תרומות) עריכה |
הרחבה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
|||
{{מטוס |
{{מטוס |
||
|שם=HH-65 דולפין |
|שם=HH-65 דולפין |
||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
}} |
}} |
||
'''יורוקופטר HH-65 דולפין''' הוא [[מסוק]] דו מנועי בעל חוגה ראשית אחת |
'''יורוקופטר HH-65 דולפין''' הוא [[מסוק]] דו מנועי בעל חוגה ראשית אחת למשימות [[חיפוש והצלה]] מתוצרת חברת [[איירוספסיאל]] ה[[צרפת|צרפתית]] ןיורוקופטר (כיום [[איירבוס הליקופטרס]]) ה[[האיחוד האירופי|אירופית]]. המסוק מופעל על ידי [[משמר החופים של ארצות הברית]] ובעבר הופעל גם על ידי [[טייסת 193]] ("מגיני המערב") של [[חיל האוויר הישראלי]]. המסוק הוא גירסה של המסוק [[יורוקופטר AS365 דופין]]. |
||
==פיתוח== |
|||
במחצית השנייה של [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] חיפש משמר החופים של ארצות הברית מסוק למשימות חיפוש והצלה, וב[[1979]] בחר בAS366 דופין, גרסה G1 כמסוק לחילוץ ימי בטווחים קצרים, במקום המסוקים שהיו ברשותו עד אז, מסוקי [[סיקורסקי HH-52 סיגארד]]. משמר החופים רכש 99 מסוקי דופין, שהותאמו במיוחד למשימות החיפוש וההצלה וסומלו HH-65A דולפין. בניגוד למסוקים מדגם HH-52, שהיו בעלי יכולת ציפה במים, ל-HH-65 אין יכולת כזו ומשימות החילוף מתבצעות כאשר המטוס נמצא במצב ריחוף. למסוק צוות בן ארבעה אנשים: [[טייס]], טייס משנה, [[מכונאי מוטס]] ו[[שחיין חילוץ]]. המסוק יוצר על ידי חברת איירוספסיאל (שבהמשך מוזגה לתאגיד יורוקופטר) במפעל שהוקם ב[[גרנד פריירי (טקסס)|גרנד פריירי]] ב[[טקסס]]. להנעת המסוק נבחרו מנועי [[מנוע טורבו-מניפה|טורבו ציר]] מתוצרת [[לייקומינג|טקטסרון לייקומינג]], מדגם LTS101-750B-2. את מערכות האלקטרוניקה של המסוק ייצרה חברת [[רוקוול קולינס]] בעיר [[סידר רפידס]], ב[[איווה]]. |
|||
החלפת המנועים הצרפתיים המקוריים, [[טורבומקה]] אריאל, במנועים מתוצרת ארצות הברית הייתה עקב דרישות החוק להתקנת מרכיבים מתוצרת מקומית. ואולם, הסתבר שהמנועים מתוצרת ארה"ב סובלים מבעיות רבות, ואלו החמירו ככל שעלה משקלו של המסוק, עד למקרים של איבוד כוח מנוע במהלך טיסה. גם שדרוג המנועים לדגם 850 לא הביא לפתרון הבעיה. בשל כך הודיע משמר החופים ב[[1994]] על מכרז לבחירת מנוע חדש, וב[[2004]] הוכרז על בחרית מנועי טורבומקה אריאל 2C2-CG, שכבר הותקנו במסוקים אחרים ממשפחת מסוקי הדופין, [[יורוקופטר EC-155]]. שדרוג המסוקים החל באותה שנה, והמסוק המשודרג הוכיח עצמו כבטוח יותר ובעל יכולות רבות יותר. בנוסף לשדרוג המנועים הותקנו במסוקים מערכות [[אוויוניקה]] חדשות ושיפורים נוספים, וסומלו מחדש HH-65C. |
|||
משמר החופים מפעיל את המסוק במשימות סיור, תובלה, מניעת [[הברחה|הברחת]] [[סמים]], מעקב אחר [[קרחון|קרחונים]], [[חיפוש והצלה]], ניטור ומעקב [[זיהום אוויר]] וכוננות למשימות צבאיות. אחד מהמאפיינים הייחודיים של המסוק הוא רוטור הזנב הבנוי בתצורה הנקראת [[פנסטרון]], וכן יכולות [[טייס אוטומטי|הטייס האוטומטי]], המאפשרות למטוס ריחוף יציב בגובה 15 מטרים ללא התערבות הטייס, וכך מאפשר לאנשי הצוות עיסוק במשימות נוספות. |
|||
==שירות בחיל הים הישראלי== |
==שירות בחיל הים הישראלי== |
||
גרסה מ־13:26, 28 בדצמבר 2016
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |||||||||||||
| מסוק דולפין HH-65c מתחנת משמר-החופים של לוס-אנג'לס, קליפורניה | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מסוק סיור והצלה | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 צרפת | ||||||||||||
| יצרן |
יורוקופטר איירוספסיאל | ||||||||||||
| טיסת בכורה | 1980 | ||||||||||||
| תקופת שירות |
1985 – 1997 (בחיל האוויר הישראלי) (כ־12 שנים) | ||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 102 | ||||||||||||
| משתמש ראשי | ארצות הברית | ||||||||||||
| דגמים | HH-65a, HH-65b, HH-65c, MH-65c, MH-65d, MH-65e | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||
 | |||||||||||||
יורוקופטר HH-65 דולפין הוא מסוק דו מנועי בעל חוגה ראשית אחת למשימות חיפוש והצלה מתוצרת חברת איירוספסיאל הצרפתית ןיורוקופטר (כיום איירבוס הליקופטרס) האירופית. המסוק מופעל על ידי משמר החופים של ארצות הברית ובעבר הופעל גם על ידי טייסת 193 ("מגיני המערב") של חיל האוויר הישראלי. המסוק הוא גירסה של המסוק יורוקופטר AS365 דופין.
פיתוח
במחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20 חיפש משמר החופים של ארצות הברית מסוק למשימות חיפוש והצלה, וב1979 בחר בAS366 דופין, גרסה G1 כמסוק לחילוץ ימי בטווחים קצרים, במקום המסוקים שהיו ברשותו עד אז, מסוקי סיקורסקי HH-52 סיגארד. משמר החופים רכש 99 מסוקי דופין, שהותאמו במיוחד למשימות החיפוש וההצלה וסומלו HH-65A דולפין. בניגוד למסוקים מדגם HH-52, שהיו בעלי יכולת ציפה במים, ל-HH-65 אין יכולת כזו ומשימות החילוף מתבצעות כאשר המטוס נמצא במצב ריחוף. למסוק צוות בן ארבעה אנשים: טייס, טייס משנה, מכונאי מוטס ושחיין חילוץ. המסוק יוצר על ידי חברת איירוספסיאל (שבהמשך מוזגה לתאגיד יורוקופטר) במפעל שהוקם בגרנד פריירי בטקסס. להנעת המסוק נבחרו מנועי טורבו ציר מתוצרת טקטסרון לייקומינג, מדגם LTS101-750B-2. את מערכות האלקטרוניקה של המסוק ייצרה חברת רוקוול קולינס בעיר סידר רפידס, באיווה.
החלפת המנועים הצרפתיים המקוריים, טורבומקה אריאל, במנועים מתוצרת ארצות הברית הייתה עקב דרישות החוק להתקנת מרכיבים מתוצרת מקומית. ואולם, הסתבר שהמנועים מתוצרת ארה"ב סובלים מבעיות רבות, ואלו החמירו ככל שעלה משקלו של המסוק, עד למקרים של איבוד כוח מנוע במהלך טיסה. גם שדרוג המנועים לדגם 850 לא הביא לפתרון הבעיה. בשל כך הודיע משמר החופים ב1994 על מכרז לבחירת מנוע חדש, וב2004 הוכרז על בחרית מנועי טורבומקה אריאל 2C2-CG, שכבר הותקנו במסוקים אחרים ממשפחת מסוקי הדופין, יורוקופטר EC-155. שדרוג המסוקים החל באותה שנה, והמסוק המשודרג הוכיח עצמו כבטוח יותר ובעל יכולות רבות יותר. בנוסף לשדרוג המנועים הותקנו במסוקים מערכות אוויוניקה חדשות ושיפורים נוספים, וסומלו מחדש HH-65C.
משמר החופים מפעיל את המסוק במשימות סיור, תובלה, מניעת הברחת סמים, מעקב אחר קרחונים, חיפוש והצלה, ניטור ומעקב זיהום אוויר וכוננות למשימות צבאיות. אחד מהמאפיינים הייחודיים של המסוק הוא רוטור הזנב הבנוי בתצורה הנקראת פנסטרון, וכן יכולות הטייס האוטומטי, המאפשרות למטוס ריחוף יציב בגובה 15 מטרים ללא התערבות הטייס, וכך מאפשר לאנשי הצוות עיסוק במשימות נוספות.
