מכונאי מוטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מְכוֹנַאי מוּטָס הוא איש צוות אוויר, לוחם חוד, המהווה יחד עם הקברניט וטייס המשנה את צוות המסוק לביצוע כלל משימות הטיסה. בחיל האוויר הישראלי, הבסיס להכשרת מכונאי מוטס הוא שירות באחד מהדרגים (א',ב',ד') במערך הטכני של החיל.

היסטוריה בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קליטת מסוקי הסיקורסקי S-55 בשלהי שנת 1956 נדרש לתפעלו גם המכונאי המוטס. בספטמבר 1957 קבע מפקד חיל האוויר עזר ויצמן את מעמד המכונאים המוטסים במטוסי התובלה והמסוקים. אז נקבע שמכונאי מוטס יוכל לשמש כמכונאי בעל ניסיון ניכר בעבודה עצמאית. לא היה הכרחי שיהיה ראש צוות, אך כדי לעורר מוטיבציה בין המכונאים רצוי שיהיה ראש צוות. באותו דיון הובע חשש שאם המקצוע יוגדר כאיש צוות אוויר יאבד הגף הטכני את בכיריו, מכיוון שיפסיקו לעבוד בליין, לאחר הסמכתם כמכונאים מוטסים, לפיכך הוחלט שמכונאי מוטס יהווה תפקיד ולא מעמד צוות אוויר. המכונאים המוטסים של אותה תקופה המתינו עוד שלוש שנים וחצי נוספות עד אשר זכו לענוד כנפי מכונאי מוטס ייעודי משלהם.

ב-14 במרץ 1961 הסתיים בבית הספר לטיסה קורס מכונאים מוטסים ראשון. בקורס השתתפו מכונאים מטייסת 103 (תובלה) ושני נציגים מטייסת 124. באותו היום הוחלט על מעמדם של מכונאים מוטסים כאנשי צוות אוויר. קורסים במתכונת זו נמשכו מספר שנים בודדות. בשנת 1978 הוגדר מחדש מעמד המכונאי מוטס כאיש צוות עזר אוויר. במהלך השנים שלאחר מכן, הקורס התבצע במסגרת עצמאית בטייסות מסוקי הסער בשיטת OJT, מה שנקרא צבר הסמכות וללא הגדרה ברורה לסילבוס נדרש, עמידה ביעדים ומועד סיום.

בינואר 1996 נפתח קורס מכונאים מוטסים מספר 1 בטייסת 123 שבבסיס חיל האוויר בחצרים בצורה ממוסדת המשולבת קורס אימון מתקדם ומשכו 35 שבועות. ביולי 2015 עברה הטייסת לבסיס פלמחים ועמה גם בית הספר למכונאים מוטסים.

תפקידיו העיקריים של מכונאי מוטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידיו העיקריים של המכונאי המוטס הם:

  • תפעול של תא מטען: פינוי וחילוץ פצועים, הטסת לוחמים בעת לחימה, גלישה מחבלים, תדלוקי אווירי.
  • הפעלת מערכות משימה כגון: מנוף ומתלה מטען.
  • תפעול מערכות טיסה בתא הטייס
  • זיהוי תקלות וסיווגן במהלך טיסה
  • לחימה אווירית/קרקעית בביצוע משימות או בזמן מילוט או הישרדות.

שלבי ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורס במתכונתו מכיל 4 אבני דרך מרכזיות:

שלב טרום מכין – איתור מועמדים, בדיקות ביחידת הרפואה אווירית של חיל האוויר, מבחני נייר ועיפרון, ביצוע גיבוש בהובלת קורס מכונאים מוטסים ומדור מיונים בחיל האוויר, ועדה בראשות ראש מחלקת הסגל בחיל האוויר לאישור מועמדים, ביצוע סדרת חי״ר להשלמת רובאי לוחם האורכת כ- 4 שבועות.

שלב מכין (טרום טיסה) – בשלב זה יקבלו החניכים בקורס כלים בסיסיים לתחילת טיסות על מסוקי "הינשוף", ביצוע הסבה קרקעית למסוקי "הינשוף", מטאורולוגיה, אווירודינמיקה של כנף סובבת, הסבה קרקעית ליצוע בדיקות למסוק של לפני/אחרי טיסה וביצוע בדיקת בין גיחות, ביצוע סדנאות חוץ המותאמות למכונאי מוטס ומבוצעות על ידי בית הספר לפיקוד ומנהיגות של צה"ל.

שלב ראשוני – בשלב זה יחלו החניכים את הטיסות וילמדו את יסודות הטיסה תוך ביצוע והתנסות בתחומים הבאים: עבודת צוות הכרת מתארי הטיסה בניית תמונה אווירית נוהל דיבור בקשר ותחומי אחריות שלב זה נמשך כ- 4 חודשים ומבוצע בשילוב מסגרת קורס אימון מתקדם של קורס הטיס שסיים זה עתה ומחולק לפרקים הבאים: פרק אווירי לימוד כלל התולי״ם של מערך מסוקי הסע״ר בחיל האוויר שבוע יבשה ביקור ביחידות חיל האוויר השונות אשר נדרשת עבודה איתם במהלך השירות כמכונאי מוטס

שלב מתקדם – מבוצע עפ״י מערכים ומשכו כ- 11 שבועות, שלב זה משולבת בתוכנית טיסות האימונים של טייסות מסוקי הסע״ר המבצעיות בחיל האוויר, שלב זה נחלק לשני פרקים עיקריים: הסבה קרקעית ע״י טייסת מובילה ומאמן יסעור/עטלף – משכו כשבועיים התמחות אווירית ספציפית בנוסף למתארי היסוד אשר נלמדים בשלב הראשוני, בטייסות היסעור ביצוע הסמכות לתדלוק אווירי והעמסת כלי רכב מיוחדים, בטייסת עטלף ביצוע הסמכות לתפעול מערכות טיסה וחילוץ כלי שיט ועבודה מול חיל הים.

סיכות כנפיים מכונאי מוטס בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל המרכזי בסיכת כנפיים הוא מדחף בעל שלושה להבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]