מיטיארו – הבדלי גרסאות
מ החלפת שדה "כתובית" לשדה "כיתוב" בתבנית# |
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
}} |
}} |
||
'''מיטיארו''' (ב[[מאורית]]: '''Mitiaro''') הוא האי הרביעי בגודלו ב[[איי קוק]]. האי הוא ממוצא געשי וניצב בפסגת הר תת-מימי בגובה של 4500 מטרים מעל קרקעית האוקיינוס. אורכו של האי הוא 6.4 ק"מ בנקודה הרחבה ביותר. |
'''מיטיארו''' (ב[[מאורית]]: '''Mitiaro''') הוא האי הרביעי בגודלו ב[[איי קוק]]. האי הוא ממוצא געשי וניצב בפסגת הר תת-מימי בגובה של 4500 מטרים מעל קרקעית האוקיינוס. אורכו של האי הוא 6.4 ק"מ בנקודה הרחבה ביותר. |
||
==גאוגרפיה== |
==גאוגרפיה== |
||
מיטיארו הוא חלק מקבוצת איים שנוצרה מהר געש שהפך ל[[אטול]] אלמוגים. האי מוקף בחגורת אלמוגים מאובנים בגובה של 6-9 מטרים המאפיינת את האיים בקבוצה הדרומית של איי קוק. מרכז האי שטוח, ביצתי ואף נמצאים בו שני אגמים מים מתוקים בהם שורצים [[צלופחאים]] ודגי [[אמנון (דג)|אמנון]] שיובאו מאפריקה. אין הרבה חופים באי אך המים צלולים ואידאלים לשחיה. |
מיטיארו הוא חלק מקבוצת איים שנוצרה מהר געש שהפך ל[[אטול]] אלמוגים. האי מוקף בחגורת אלמוגים מאובנים בגובה של 6-9 מטרים המאפיינת את האיים בקבוצה הדרומית של איי קוק. מרכז האי שטוח, ביצתי ואף נמצאים בו שני אגמים מים מתוקים בהם שורצים [[צלופחאים]] ודגי [[אמנון (דג)|אמנון]] שיובאו מאפריקה. אין הרבה חופים באי אך המים צלולים ואידאלים לשחיה. |
||
באי קיימים ארבע כפרים הממוקמים כולם זה בקרבת זה והם שוכנים בצידו המערבי. באחד הכפרים פועל בית הספר של האי ובחלקו הצפוני פועל שדה תעופה. |
באי קיימים ארבע כפרים הממוקמים כולם זה בקרבת זה והם שוכנים בצידו המערבי. באחד הכפרים פועל בית הספר של האי ובחלקו הצפוני פועל שדה תעופה. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
בעידן שלפני גילוי האי על ידי האירופאים הוטרדו ושועבדו תושבי האי על ידי תושבי האי [[אטיו]] וכתוצאה מכך היו הרבה מקרי מוות באי. האי התגלה על ידי המיסיונר ג'ון וויליאמס (John Williams) ב-[[20 ביוני]] [[1823]] שהחדיר את האמונה הנוצרית לאי ועודד את התושבים לנטוש את אמונתם המקורית. גודל האוכלוסייה המשוער בתקופה זו עמד על 100 תושבים. |
בעידן שלפני גילוי האי על ידי האירופאים הוטרדו ושועבדו תושבי האי על ידי תושבי האי [[אטיו]] וכתוצאה מכך היו הרבה מקרי מוות באי. האי התגלה על ידי המיסיונר ג'ון וויליאמס (John Williams) ב-[[20 ביוני]] [[1823]] שהחדיר את האמונה הנוצרית לאי ועודד את התושבים לנטוש את אמונתם המקורית. גודל האוכלוסייה המשוער בתקופה זו עמד על 100 תושבים. |
||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
* [http://nzetc.victoria.ac.nz/tm/scholarly/tei-CroLan-c6-1.html History of villages and districts] |
* [http://nzetc.victoria.ac.nz/tm/scholarly/tei-CroLan-c6-1.html History of villages and districts] |
||
* [http://www.cookislands.org.uk/mitiaro.html Mitiaro, Cook Islands Cookislands.org.uk] |
* [http://www.cookislands.org.uk/mitiaro.html Mitiaro, Cook Islands Cookislands.org.uk] |
||
גרסה מ־09:30, 22 בפברואר 2017
 | |
| מראה מיטיארו מהחלל | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | האוקיינוס השקט |
| קואורדינטות | 19°52′0″S 157°42′0″W / 19.86667°S 157.70000°W |
| ארכיפלג | איי קוק |
| סוג | אטול |
| שטח | 22.25 קמ"ר |
| אורך | 6.4 קילומטר |
| רוחב | 6.0 קילומטר |
| גובה מרבי | 10.9 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 איי קוק |
| אוכלוסייה | 219 |
| אזור זמן | UTC-10 |
| מגלה | ג'ון וויליאמס |
| תאריך גילוי | 20 ביוני 1823 |
  | |
מיטיארו (במאורית: Mitiaro) הוא האי הרביעי בגודלו באיי קוק. האי הוא ממוצא געשי וניצב בפסגת הר תת-מימי בגובה של 4500 מטרים מעל קרקעית האוקיינוס. אורכו של האי הוא 6.4 ק"מ בנקודה הרחבה ביותר.
גאוגרפיה
מיטיארו הוא חלק מקבוצת איים שנוצרה מהר געש שהפך לאטול אלמוגים. האי מוקף בחגורת אלמוגים מאובנים בגובה של 6-9 מטרים המאפיינת את האיים בקבוצה הדרומית של איי קוק. מרכז האי שטוח, ביצתי ואף נמצאים בו שני אגמים מים מתוקים בהם שורצים צלופחאים ודגי אמנון שיובאו מאפריקה. אין הרבה חופים באי אך המים צלולים ואידאלים לשחיה.
באי קיימים ארבע כפרים הממוקמים כולם זה בקרבת זה והם שוכנים בצידו המערבי. באחד הכפרים פועל בית הספר של האי ובחלקו הצפוני פועל שדה תעופה.
היסטוריה
בעידן שלפני גילוי האי על ידי האירופאים הוטרדו ושועבדו תושבי האי על ידי תושבי האי אטיו וכתוצאה מכך היו הרבה מקרי מוות באי. האי התגלה על ידי המיסיונר ג'ון וויליאמס (John Williams) ב-20 ביוני 1823 שהחדיר את האמונה הנוצרית לאי ועודד את התושבים לנטוש את אמונתם המקורית. גודל האוכלוסייה המשוער בתקופה זו עמד על 100 תושבים.
בשנות הארבעים של המאה ה-19 הותקף האי שוב על ידי תושבי אטיו. ב-31 באוקטובר 1888 הניפה אוניית הצי המלכותי אה"מ "הייסינת'" (HMS Hyacinth) את הדגל הבריטי באי. בהמשך סופח האי לאיי קוק וב-1901 לניו זילנד.
