לדלג לתוכן

אמנון (דג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאמנון
אמנון מהמין Pelmatolapia mariae
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: דקראים
משפחה: אמנוניים
אמנון מהמין Coptodon rendalli
Tilapia mariae נתפס בחכה
אמנונים באקווריום
אמנון מהמין Tilapia buttikoferi
אמנון שוחה
עיטם קולני עם אמנון בטפריו

אַמְנוּן, או מוּשְט הוא שם כולל למספר מינים של דגי מאכל ונוי ממשפחת האמנוניים מהשבט Tilapiini, המצויים באגמים ונהרות חמים באפריקה, באסיה ובאמריקה הדרומית. חלקם מצויים אפילו בקרבת החופים. האמנון ניזון בעיקר מן הצומח אך מספר מינים ניזונים מן החי. את האמנונים למטרות אכילה דגים או מגדלים בבריכות ובשרם נחשב למשובח.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל זנבו שצורתו כמסרק קיבל הדג את הכינוי מושט, שפירושו בערבית "מסרק". משמעות השם העברי הוא מהמילה נון = דג בארמית ואם = אמא, כלומר: דג המשמש כאמא. לדג ניתן שם זה היות שהורי הצאצאים (בחלק מהמקרים רק האם) מגינים ושומרים על הצאצאים בחירוף נפש, יתקפו ויגרשו כל דג או בעל חיים אחר שמתקרב אליהם וכן מבריחים אותם לתוך פיהם בעת סכנה. האמנונים הם מבין ההורים המסורים ביותר מבין דגי המים המתוקים.

לאמנונים קשקשים רבים לאורך גופם. סנפיר גבם מוארך, חלקו הקדמי קוצני ומשונן, בעוד חלקו האחורי פחות קוצני ואף רך. קוצים נוספים ימצאו גם בסנפיר השת של האמנון. בלסתותיו של האמנון מספר רב של שיניים קטנות מאוד. הוא משתמש בשתי לוחיות גרם הנמצאות בבית הבליעה לשם טחינת מזונו.

בתקופת הרבייה, בעונת הקיץ, הזכר תוחם לעצמו טריטוריה קטנה במים רדודים ומגרש ממנה זכרים אחרים. כאשר מתקרבת נקבה בשלה לרבייה נערך טקס חיזור שבסופו מטילה הנקבה כמה מאות ביצים אל תוך המים והזכר מפריש עליהן את תאי הזרע שלו. לאחר ההטלה וההפריה מתקרבים שני ההורים אל הביצים ואוספים אותן אל פיהם. שם הן נשמרות עד שבוקעים הדגיגים. גם בשעת סכנה נמלטים הדגיגים הצעירים אל תוך חלל הפה של אחד מההורים. המים הנכנסים לפה עוברים על פני הביצים ומספקים להן חמצן. ההורה, הנושא את הביצים המופרות בפיו, אינו אוכל מזון, במהלך התפתחותן ועד לסוף תקופת השמירה עליהן. כשהם בני חודש ניתק הקשר בין בני הזוג לבין להקת הצאצאים, והאמנונים הצעירים עוזבים את הוריהם ושוחים לדרכם. ההורים נערכים להטלה שנייה.

אורך: עד 30 ס"מ.
מיקום: מים עומדים, או מים שזרימתם איטית.
מזון: אוכל כל (פלנקטון, צמחים ודגים קטנים).
גידול הצאצאים: בונה קינים ובהם מחילות עמוקות וחדרי רבייה, בשטחים חשופים מצמחייה. אימון הדגיגים, בקן ובסביבתו, על ידי הזכר.
תפוצה בישראל: הכנרת, ירדן.
אורך: עד 38 ס"מ.
מיקום: קרבת החוף, בעומק שאינו עולה על 10 מטרים.
מזון: פלנקטון.
גידול הצאצאים: בונה קינים ובהם מחילות קצרות, באזורים עתירי צמחייה, הביצים מוטלות בקן, מופרות ומועברות לפה ההורים. אימון הדגיגים, בין הצמחים על ידי שני ההורים.
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
אורך: עד 35 ס"מ.
מיקום: מים עומדים, או מים שזרימתם איטית.
מזון: פלנקטון.
גידול הצאצאים: בונה קינים גדולים במיוחד וסימטרים. הביצים נאספות לפי הנקבה בלבד. צפיפות הקינים גבוהה משל שאר מיני האמנון.
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
אורך: עד 13 ס"מ.
מיקום: מים רדודים בקרבת אבנים.
מזון: פלנקטון, אבנים[1].[2]
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן, מעיינות הסחנה. גדל גם כדג נוי באקווריום.
גידול הצאצאים: הזכר בונה גומה קטנה, הנקבה באה אל הקן ומטילה את ביציה ובעודה אוספת את הביצים אל הפה היא חושבת שהכתמים על סנפיר השת שלו הם ביצים, ואוספת לפיה גם את זרעו של הזכר. אימון הדגיגים על ידי הנקבה, הזכר מזדווג עם מספר רב של נקבות.
מיקום: אגמי מים מתוקים.
תפוצה בישראל: כנרת. (לא נצפה מאז 1990, כנראה נכחד עקב התייבשות הכנרת).
אורך: עד 20 ס"מ.
מיקום: מים מתוקים, בין סלעים ואבנים.
מזון: אוכל כל (פלנקטון, צמחים ודגים קטנים).
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
אורך: עד 40 ס"מ.
מיקום: נחלים.
מזון: בטבע - פלנקטון, בשבי - מזון מרוכז.
תפוצה בישראל: בטבע - נכחד, בעבר (עד סוף שנות ה-60) היה מצוי בנחל ירקון ובמעיינות ראש העין. כיום מגדלים את אמנון היאור בבריכות דגים.
דג זה הוא פרי פיתוח ישראלי.
אורך: עד 35 ס"מ.
מיקום: בריכות דגים.
מזון: מרוכז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דג שאוכל אבנים התגלה בכינרת, באתר וואלה, 24 במאי 2006
  2. ^ "חוות גידול דגי נוי". Monday, 10 December 2018