איי קוק

Cook Islands Kūki 'Āirani
דגל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
המנון לאומי	Te Atua Mou E (אלוהים הוא אמת)
יבשת	אוקיאניה
שפה רשמית	אנגלית, מאורית בניב מקומי
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	אוורואה 21°12′0″S 159°46′0″W
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש המדינה נציג המלכה ראש הממשלה	המלכה אליזבת פרדיק טוטו גודווין הנרי פונה
שטח - דירוג עולמי	236 קמ"ר 216 בעולם
אוכלוסייה () - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	9,556 נפש  223 בעולם 40.49 נפש לקמ"ר 169 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 21.61% גילאי 15 - 24 17.20% גילאי 25 - 54 38.08% גילאי 55 - 64 11.34% גילאי 65 ומעלה 11.76%
תמ"ג (הערכה לשנת 2010) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	244 מיליון $  217 בעולם 25,544 $ 71 בעולם
מטבע	דולר ניו זילנדי, דולר איי קוק ‏ (NZ$)
אזור זמן	UTC -10
סיומת אינטרנט	.Ck
קידומת בינלאומית	682

איי קוּק (באנגלית: Cook Islands, במאורית: Kūki 'Āirani) הם שתי קבוצות איים בדרום האוקיינוס השקט, ממזרח לקו התאריך הבינלאומי, הקרויים על שם מגלה הארצות האנגלי ג'יימס קוק. האיים בעלי שטח מעשי של כ-240 קילומטרים רבועים, אך בתוספת שטחי המים הטריטוריאליים מגיע השטח הכולל ל-1.8 מיליון קמ"ר. באיי קוק מונהג משטר פנימי פרלמנטרי דמוקרטי בהסכם חופשי עם ניו זילנד, כאשר יחסי החוץ הם באחריות ניו זילנד, וכל התושבים הם בעלי דרכון ניו זילנדי.

היסטוריה

באיי קוק התיישבו לראשונה הפולינזים במאה ה-6 לספירה. הנווט הבריטי, ג'יימס קוק הגיע לאיים ב-1773 ו-1779 וקרא לאיים "איי הרוי".

השם "איי קוק", לכבודו של קוק, הופיע במפה רוסית של הצי הרוסי הקיסרי ב-1880. איי קוק הפכו למדינת חסות בריטית על פי בקשתם של התושבים ב-1888. ב-1901, עברו האיים לרשות ניו זילנד. איי קוק קיבלו עצמאות ב-1965.

כלכלה

שני מקורות ההכנסה העיקריים באיים הם תעשיית הפנינים השחורות המפורסמות בכל העולם, אשר מיוצרות בעיקר בחוות באיים הצפוניים מניהיקי (Manihiki) ופנרהין (Penrhyn) ומהווים כ-80 אחוזים מההכנסה של האיים, וכן תיירות. מקורות הכנסה נוספים הם בנקאות, סחר בדגה ובפירות ים.

גאוגרפיה

מפת איי קוק

איי קוק מורכבים משתי קבוצות, הדרומית והצפונית. הקבוצות מרכיבות ביחד 15 איים ראשיים. הקבוצה הדרומית היא השלטת, ובה חיים רוב התושבים ונמצאים אי הבירה- ררוטונגה (Rarotonga), שדה התעופה הבינלאומי, הפרלמנט ומשרדי הממשל.

בקבוצה הדרומית האי הגדול ביותר הוא ררוטונגה, ובו מרוכזים רוב התושבים. איים נוספים בקבוצה הם-

• • אייטוטקי (Aitutaki)- השני בגודלו באיי קוק
  • אטיו (Atiu)- אשר ידוע בתעשיית הקפה המשובח שלו
  • מיטיארו (Mitiaro)
  • מאנגאיה (Mangaia)
  • Mauke
  • Manuae
  • Takutea

הקבוצה הצפונית היא נידחת ביותר, והגישה אליה מתבצעת בטיסות אחת לשבוע, בספינות משא אחת לחודש וכן על ידי בעלי יאכטות פרטיות. בתחילה, הקבוצה לא נחשבה לחלק מאיי קוק ורק מאוחר יותר נוספה לקבוצה הדרומית. קבוצה זו ידועה בתעשיית הפנינים שלה. כמו כן בקבוצה זו שוכן אטול סווארו, אשר התפרסם בזכות הסופר הניו זילנדי טום ניל, שגר במקום במשך שנים, וכתב בו את הספר An Island to Oneself. בספטמבר 2011 פרסם אנטון באקוב, יושב ראש מפלגת המונרכיה של רוסיה, בעיתון הרוסי איזבסטיה כי הוא רכש את האי סווארו מראש ממשלת איי קוק בעבור "מיליוני דולרים", ועליו הקים את הכס האימפריאלי. ראש ממשלת איי קוק, הנרי פונה, קבע כי טענתו של באקוב היא שקר מוחלט.

האיים בקבוצה הצפונית הם-

• • מניהיקי (Manihiki)
  • Nassau
  • Palmerston Island
  • פנרהין (Penrhyn Island)
  • פוקהפוקה (Pukapuka)
  • Rakahanga
  • Suwarrow

דמוגרפיה

באיי קוק חיים כ-10 אלף תושבים, רובם מאורים אשר מדברים מאורית של איי קוק וכן אנגלית. בנוסף ניתן לפגוש באיים מהגרים מניו זילנד, אוסטרליה, פיג'י, ואיים נוספים באוקיינוס השקט. למעשה, האיים סובלים מהגירה שלילית, וכיום חיים בניו זילנד יותר "קוק-איילנדרים" מאשר באיים עצמם.

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של ממשלת איי קוק
• איי קוק בספר העובדות העולמי
• כתבה באתר מאקו על החיים באי