מים קשים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nathan.aur8 (שיחה | תרומות)
ראו גם- הסתיידות
הגהה
שורה 1: שורה 1:
'''מים קשים''' הם [[מים]] המכילים [[יון|יוני]] [[סידן]] או יוני [[מגנזיום]] (לעתים גם יוני [[ברזל]] תלת ערכיים או יוני [[מנגן]]).
'''מים קשים''' הם [[מים]] המכילים [[יון|יוני]] [[סידן]] או יוני [[מגנזיום]] (לעתים גם יוני [[ברזל]] תלת-ערכיים או יוני [[מנגן]]).


ב[[תגובה כימית|תגובה]] עם [[סבון]], יוצרים יונים אלה חומרים [[מסיסות|קשי-תמס]] (קשים להמסה במים) השוקעים, כגון הטבעת הנשארת סביב ל[[אמבטיה]] לאחר הרחצה. פעולת הסבון משתפרת ככל שהמים נקיים יותר מיונים אלה ("מים רכים"), כיוון שנוצרים פחות משקעים. פיתוח קבוצת חומרים חדשה בשם "[[דטרגנט]]ים" שיפרה את איכות פעולת הניקוי, כיוון שהדטרגנטים אינם מגיבים עם יוני סידן ומגנזיום, ולפיכך לא יוצרים משקעים. אולם בעיה חדשה נוצרה עם פיתוח הדטרגנטים, שכן הם מהווים מפגע סביבתי מזהם.
ב[[תגובה כימית|תגובה]] עם [[סבון]], יוצרים יונים אלה חומרים [[מסיסות|קשי-תמס]] (קשים להמסה במים) השוקעים, כגון הטבעת הנשארת סביב ל[[אמבטיה]] לאחר הרחצה. פעולת הסבון משתפרת ככל שהמים נקיים יותר מיונים אלה ("מים רכים"), כיוון שנוצרים פחות משקעים. פיתוח קבוצת חומרים חדשה בשם "[[דטרגנט]]ים" שיפרה את איכות פעולת הניקוי, כיוון שהדטרגנטים אינם מגיבים עם יוני סידן ומגנזיום, ולפיכך לא יוצרים משקעים. אולם בעיה חדשה נוצרה עם פיתוח הדטרגנטים, שכן הם מהווים מפגע סביבתי מזהם.


יוני הסידן אחראים גם להיווצרות ה[[אבנית]] הנוצרת בעת חימום מים קשים, תוצאה של תגובת שיקוע של חומר קשה-תמס נוסף שהוא [[סידן פחמתי]] (גיר). האבנית השוקעת יכולה להוות בעיה חמורה במערכות שבהן זורמים מים חמים כגון צנרת מפעלים, או צנרת ביתית. האבנית הנוצרת שוקעת וסותמת את הצינורות ופוגעת ביעילות התהליכים המסתמכים על המים החמים הזורמים בהם. ניתן להפוך מים קשים ל"מים רכים" על ידי פעולות ל[[ריכוך מים]].
יוני הסידן אחראים גם להיווצרות ה[[אבנית]] הנוצרת בעת חימום מים קשים, תוצאה של תגובת שיקוע של חומר קשה-תמס נוסף שהוא [[סידן פחמתי]] (גיר). האבנית השוקעת יכולה להוות בעיה חמורה במערכות שבהן זורמים מים חמים כגון צנרת מפעלים, או צנרת ביתית. האבנית הנוצרת שוקעת וסותמת את הצינורות ופוגעת ביעילות התהליכים המסתמכים על המים החמים הזורמים בהם. ניתן להפוך מים קשים ל"מים רכים" על ידי פעולות ל[[ריכוך מים]].

דרגות קשיות של מים:
דרגות קשיות של מים:
*מים רכים: עד 60 מ"ג סידן לליטר מים
*מים רכים: עד 60 מ"ג סידן לליטר מים
שורה 9: שורה 10:
*מים קשים: בין 121 ל-180 מ"ג סידן לליטר מים
*מים קשים: בין 121 ל-180 מ"ג סידן לליטר מים
*מים קשים מאוד: מעל 181 מ"ג סידן לליטר מים
*מים קשים מאוד: מעל 181 מ"ג סידן לליטר מים

==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מים קשים}}
{{מיזמים|ויקימילון=מים קשים}}

גרסה מ־23:22, 11 באוגוסט 2017

מים קשים הם מים המכילים יוני סידן או יוני מגנזיום (לעתים גם יוני ברזל תלת-ערכיים או יוני מנגן).

בתגובה עם סבון, יוצרים יונים אלה חומרים קשי-תמס (קשים להמסה במים) השוקעים, כגון הטבעת הנשארת סביב לאמבטיה לאחר הרחצה. פעולת הסבון משתפרת ככל שהמים נקיים יותר מיונים אלה ("מים רכים"), כיוון שנוצרים פחות משקעים. פיתוח קבוצת חומרים חדשה בשם "דטרגנטים" שיפרה את איכות פעולת הניקוי, כיוון שהדטרגנטים אינם מגיבים עם יוני סידן ומגנזיום, ולפיכך לא יוצרים משקעים. אולם בעיה חדשה נוצרה עם פיתוח הדטרגנטים, שכן הם מהווים מפגע סביבתי מזהם.

יוני הסידן אחראים גם להיווצרות האבנית הנוצרת בעת חימום מים קשים, תוצאה של תגובת שיקוע של חומר קשה-תמס נוסף שהוא סידן פחמתי (גיר). האבנית השוקעת יכולה להוות בעיה חמורה במערכות שבהן זורמים מים חמים כגון צנרת מפעלים, או צנרת ביתית. האבנית הנוצרת שוקעת וסותמת את הצינורות ופוגעת ביעילות התהליכים המסתמכים על המים החמים הזורמים בהם. ניתן להפוך מים קשים ל"מים רכים" על ידי פעולות לריכוך מים.

דרגות קשיות של מים:

  • מים רכים: עד 60 מ"ג סידן לליטר מים
  • מים קשים במקצת (Slightly hard): בין 61 ל-120 מ"ג סידן לליטר מים
  • מים קשים: בין 121 ל-180 מ"ג סידן לליטר מים
  • מים קשים מאוד: מעל 181 מ"ג סידן לליטר מים

קישורים חיצוניים

ראו גם