רב מרי בר רחל – הבדלי גרסאות
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==משפחתו== |
==משפחתו== |
||
בולט לעין צורת יחוסו, המתייחס אחר אבי אימו ([[שמואל (אמורא)|שמואל]]), ולא אחר אביו כמקובל. הפרשנות המקובלת היא שאמו, בתו של שמואל, נשבית לגויים (כמסופר ב{{בבלי|כתובות|כג|א}}) והרתה לאביו [[איסור גיורא]], חייל בבלי בטרם התגייר, וילדה לאחר הגרות.{{הערה|רש"י ל{{בבלי|ברכות|טז|א}}}} וכך אמרו עליו בתלמוד: {{ציטוטון|1=רב מרי [[הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה]] הואי (=היה)}}.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קמט|א}}}} בתלמוד ישנה סוגיה העוסקת בשאלה האם אדם כזה מוגדר כ[[יהודי]], למסקנה נפסק שכגר הוא נחשב יהודי לכל דבר - אף למינוי של שררה למרות ההגבלה שנצרך שבעל השררה יהיה "מקרב אחיך" - "מהמובחר שבאחיך", כלומר שאף אביו יהיה מישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עו|ב}}}} |
בולט לעין צורת יחוסו, המתייחס אחר אבי אימו ([[שמואל (אמורא)|שמואל]]), ולא אחר אביו כמקובל. הפרשנות המקובלת היא שאמו, בתו של שמואל, נשבית לגויים (כמסופר ב{{בבלי|כתובות|כג|א}}) והרתה לאביו [[איסור גיורא]], חייל בבלי בטרם התגייר, וילדה לאחר הגרות.{{הערה|רש"י ל{{בבלי|ברכות|טז|א}}}} וכך אמרו עליו בתלמוד: {{ציטוטון|1=רב מרי [[הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה]] הואי (=היה)}}.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קמט|א}}}} בתלמוד ישנה סוגיה העוסקת בשאלה האם אדם כזה מוגדר כ[[יהודי]], למסקנה נפסק שכגר הוא נחשב יהודי לכל דבר - אף למינוי של שררה למרות ההגבלה שנצרך שבעל השררה יהיה "מקרב אחיך" - "מהמובחר שבאחיך", כלומר שאף אביו יהיה מישראל.{{הערה|{{בבלי|קידושין|עו|ב}}}} |
||
אמנם, מלשון אחת הסוגיות{{הערה|שם=שבת|{{בבלי|שבת|קנד|א}}.}} |
אמנם, מלשון אחת הסוגיות,{{הערה|שם=שבת|{{בבלי|שבת|קנד|א}}.}} על פי גרסה נפוצה, עולה שאביו היה יהודי ונקרא [[רבא]], הגמרא מתייחסת לסתירה ומתרצת ש"תרי רב מרי בר רחל הוו" - כלומר שני אמוראים היו בשם זה. אך [[רש"י]] וה[[תוספות]]{{הערה|שם=שבת}} מציינים שהקושיה והתירוץ הם פירוש שנכתב בתוך הגמרא בתקופה מאוחרת, כדי לתרץ את הגרסה המוקשה. אך האמת היא שהגרסה שגויה והיה רב מרי בר רחל אחד בלבד, ושם אביו היה איסור גיורא. |
||
==מעמד כלכלי== |
==מעמד כלכלי== |
||
גרסה מ־20:25, 27 בספטמבר 2017
רב מרי בר רחל בת שמואל (מכונה גם: רב מרי ברה דבת שמואל) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, מופיע עשרות פעמים בתלמוד הבבלי, היה מקורב לרבא.
משפחתו
בולט לעין צורת יחוסו, המתייחס אחר אבי אימו (שמואל), ולא אחר אביו כמקובל. הפרשנות המקובלת היא שאמו, בתו של שמואל, נשבית לגויים (כמסופר בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף כ"ג, עמוד א') והרתה לאביו איסור גיורא, חייל בבלי בטרם התגייר, וילדה לאחר הגרות.[1] וכך אמרו עליו בתלמוד: ”רב מרי הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי (=היה)”.[2] בתלמוד ישנה סוגיה העוסקת בשאלה האם אדם כזה מוגדר כיהודי, למסקנה נפסק שכגר הוא נחשב יהודי לכל דבר - אף למינוי של שררה למרות ההגבלה שנצרך שבעל השררה יהיה "מקרב אחיך" - "מהמובחר שבאחיך", כלומר שאף אביו יהיה מישראל.[3]
אמנם, מלשון אחת הסוגיות,[4] על פי גרסה נפוצה, עולה שאביו היה יהודי ונקרא רבא, הגמרא מתייחסת לסתירה ומתרצת ש"תרי רב מרי בר רחל הוו" - כלומר שני אמוראים היו בשם זה. אך רש"י והתוספות[4] מציינים שהקושיה והתירוץ הם פירוש שנכתב בתוך הגמרא בתקופה מאוחרת, כדי לתרץ את הגרסה המוקשה. אך האמת היא שהגרסה שגויה והיה רב מרי בר רחל אחד בלבד, ושם אביו היה איסור גיורא.
מעמד כלכלי
התלמוד מספר שכאשר אביו הביולוגי איסור גיורא עמד למות, ועל פי ההלכה היהודית לא היה יורש אותו רב מרי בצורה ישירה לכך נצרך איסור גיורא להשתמש בדרך עקיפה, לפי ההון המוזכר בירושה היה צריך רב מרי לחיות מתוך רוחה כלכלית.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב מרי בר איסור גיורא ואמו רחל בת שמואל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 905-903, באתר היברובוקס