איי אוקי – הבדלי גרסאות

**איי אוקי** (תת מחוז)
隠岐の島 *Oki-no-shima*
	איי אוקי
מדינה / טריטוריה	יפן
שפה רשמית	יפנית
שטח	346.1 קמ"ר
גובה	608 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Mount Daimanji
אוכלוסייה	‏
‑ בתת מחוז	24,500
‑ צפיפות	70.7 נפש לקמ"ר
קואורדינטות	36°10′16.1″N 133°8′40.8″E / 36.171139°N 133.144667°E
אזור זמן	UTC +9
	http://www.oki-geopark.jp/en/
	(למפת יפן רגילה) טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי ניאיגטה פוקואוקה נהה ד.; קו.; צ.; קו.; סין רוסיה ים יפן האוקיינוס; השקט; איי אוקי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־01:17, 9 בנובמבר 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, שנת צפיפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

איי אוקי (ביפנית 隠岐諸島 Oki-shotō, 隠岐の島 Oki-no-shima או 隠岐群島 Oki-guntō) הינם ארכיפלג בים יפן, חלק מתת המחוז אוקי, השייך למחוז שימאנה במדינת יפן. הארכיפלג כולל מעל ל-180 איים, מתוכם 16 בעלי שמות ורק ארבעה מאוכלסים באופן קבוע. שטחם הכולל של האיים הינו 346.1 קמ״ר. מרבית משטח האיים נמצא בשטח הגן הלאומי דייסן-אוקי. האיים הוכרזו גיאו-פארק של אונסקו בשנת 2013 ^[1]

גאולוגיה

איי אוקי נוצרו לאחר סדרת שלבים: תחילה היו האיים חלק מיבשת אירואסיה. לאחר מכן אדמת האיים שקעה לתחתית אגם שהפך לים יפן. לפני כחמש מיליון שנים האיים נוצרו בסדרת התפרצויות געשיות כשני הרי געש שכבתיים. בתקופות הקרח האיים התחברו ליפן. האיים לא הופרדו מיפן כתוצאה מפיצול כלשהו, אלא כתוצאה משינויים בגובה פני הים. במהלך השנים מפלס הים השתנה מספר פעמים, במהלכם האיים חוברו ונותקו מיפן לסירוגין. בעידן הקרח האחרון, לפני כ-20 אלף שנים, מפלס הים צנח בכ-130 מטרים. היות שעומק הים בין האיים ליפן הוא רק 70 מטרים, האיים חוברו לשימאנה שביפן. לפני כעשרת אלפים שנים התחממות כדור הארץ גרמה לעליית מפלס מי הים והפרדת האיים מיפן בפעם האחרונה.

האי המזרחי, דוגו, הינו האי הגדול והמאוכלס ביותר מבין האיים. קבוצת איי דוזן במערב הם קלדרה אחת המאופינת בשלושה איים עיקריים ביניהם לגונה רחבה. האיים ממוקמים כ-80 קילומטר צפונית לחוף יפן בנקודה הקרובה ביותר.

חי וצומח

בשל העבר הגאולוגי המיוחד של האיים ומסיבות שעדיין לא לגמרי מובנות, באיי אוקי מצויים זה לצד זה מיני חי וצומח האופייניים לאזורים שונים מאוד ביפן בעלי אקלים שונה לחלוטין. דוגמאות לכך הם ורד רוגוזה, האופייני להוקאידו שבצפון יפן, סחלב נאגו מאוקינאווה ותויה מאזור האלפים היפנים. נוסף על כך, מצויים באוקי מינים אנדמיים ייחודיים אשר התפתחו במשך עשרת אלפי השנים מאז התנתקו האיים מהונשו. מינים אלו כוללים נמנמן יפני ייחודי ודו-חיים כגון סלמנדרה המצויה בסכנת הכחדה חמורה ובעלת אבולוציה מעניינת ^[2].

האיים ידועים כאתר דיג עשיר מאוד בצדפות אבלון, דיונונים לבנים ודיונוני יהלום המגיעים לגודל של מעל למטר. בחורפים הדיונונים מתלהקים בנקודות מסוימות באיים, ומיתולוגיה מקומית נוצרה עקב כך. מיני בעלי החיים הימיים הייחודיים מושפעים מזרמי מים חמים מאזור צושימה.

האיים המאוכלסים

שם	קאנג'י	שטח (קמר)]	אוכלוסייה	שיא גובה (מטרים)]	הר	קואורדינטות
Dōgo דוגו	島後島	241.58	14,849	608	Mount Daimanji הר דיימנג׳י	36°14′N 133°17′E / 36.233°N 133.283°E / 36.233; 133.283 (Dōgo)
Nakanoshima נאקנושימה (״העיר אמה״)	中之島	32.21	2,400	164		36°5′N 133°06′E / 36.083°N 133.100°E / 36.083; 133.100 (Nakanoshima)
Nishinoshima נישינושימה	西ノ島	55.97	3,400	452	Takuhiyama טאקוהיאמה	36°6′N 133°00′E / 36.100°N 133.000°E / 36.100; 133.000 (Nishinoshima)
Chiburijima צ׳יבוריג׳ימה (״הכפר צ׳יבו״)	知夫里島	13.7	650	325		36°1′N 133°02′E / 36.017°N 133.033°E / 36.017; 133.033 (Chiburijma)

אקלים

חודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) חמים, עם 30 מעלות צלזיוס ולחות גבוהה. בדרך כלל ישנה רוח בריזה ערה וגובה הגלים אינו עולה על שני מטרים.
במהלך הסתיו (ספטמבר-נובמבר) מתחילים לרדת גשמים וגובה הגלים עולה.
החורף (דצמבר-סוף פברואר) קל באופן יחסי. נדיר שהטמפרטורה נמוכה מאפס מעלות ובגלל השפעתו המחממת של הים, בדרך כלל לא יורד שלג רב באיים. לכשיורד שלג, טמפרטורת הקרקע החמה מקשה עליו להיערם. גובה הגלים גבוה בחורף.
האביב (מרץ-מאי) מאוד נח באיים. בעונה זו ניתן לצפות בפריחת הדובדבן באיים.

היסטוריה

לפי ממצאים ארכאולוגיים, האיים היו מאוכלסים ברציפות מאז התקופה הפלאוליתית ביפן לפני כשלושים אלף שנים, דרך תקופת ג'ומון, תקופת יאיואי ותקופת קופון. בתקופת נארה האיים היו חלק ממחוז אוקי שבירתו באי דוגו. בתקופת הייאן המאוחרת, בשל ריחוקו של המחוז, הוא נודע כמקום של הגלייה פוליטית. בשנת 1221 הקיסר גו-טובה הוגלה לאוקי ומת בגלותו באיים. בשנת 1332 הקיסר גו-דיאגו הוגלה אף הוא לאיים, אך הוא הצליח לברוח מהם ולהחזיר את שליטתו במדינה מאוחר יותר. החל מתקופת קאמאקורה מחוז אוקי נשלט ע״י שבטים שונים והיה לנמל חשוב ב[[תקופת אדו]. לאחר מספר שינויים מנהליים, אוקי נעשה תת-מחוז של שימאנה בשנת 1876.

תחבורה

באי דוגו ישנו נמל תעופה המקושר לאוסקה ולאיזומו ביפן. ניתן להגיע אל האיים השונים במעבורות היוצאות מנמלים כגון סאקאימינטו. ישנן גם מעבורות קטנות יותר בין איי דוזן.

באיים המאוישים נסללה מערכת כבישים, וישנם אוטובוסים המקשרים נקודות שונות באיזור.

גלריה

מבט מצוק מטנגאי אל עבר חוף קוניגה שבאי נישינושימה. איי אוקי מאופינים באדמה בזלתית היוצרת תצורות מרשימות.
קמע האי נישינושימה בדמות דיונון. דיונונים רבים מתלהקים במפרץ הנמצא באי ומוזכרים במיתולוגיה המקומית.

קמע האי נישינושימה בדמות דיונון. דיונונים רבים מתלהקים במפרץ הנמצא באי ומוזכרים במיתולוגיה המקומית.
פסטיבל אוקי-דוזן קאגורה במקדש יורהימה. פסטיבל מסורתי חשוב במחוז שימאנה
אי קטן דרומית לצ׳ביריג׳ימה. באיי אוקי מעל ל-180 איים ללא שם.
סקיהקי. הצבע האדום הבוהק של המצוק נוצר כתוצאה מהתפרצות מהירה של לבה אשר גרמה לברזל המצוי בה להתחמצן מיד באוויר.
מבט מהר הקהאגה שבאי צ׳יבוריג׳ימה. ניתן לראות את הקלדרה שנוצרה מהתמוטטות הר הגעש העתיק אשר יצר את קבוצת איי דוזן (איי אוקי הדרום מערביים).
מרבית שטחו של האי צ׳יבו משמש למרעה בקר. בעבר התקיימה באיים שיטת חקלאות יחודית בשם מקיהאטה במהלכה התקיים סבב ארבע שנתי בין רעיית צאן ובקר, לבין גידולים שונים.
חוף אקיה קאיגן, נאקנושימה. דוגמה נוספת לתצורות געשיות מרשימות בצבע אדום בוהק.
נמל קורי. רבים מתושבי האיים עוסקים בדיג.
דגם של ״סירת נשמות״. חלק ממסורת יחודית לאי נישינושימה הנועדה להיפרד מרוחות האבות. הסירות מועמסות במנחות והמפרשים מקושטים בסוטרות בודהיסטיות^[3].