אדולף שטנד – הבדלי גרסאות
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
{{מיון רגיל:שטנד, אדולף}} |
{{מיון רגיל:שטנד, אדולף}} |
||
| ⚫ | |||
[[קטגוריה:פוליטיקאים יהודים אוסטרים]] |
[[קטגוריה:פוליטיקאים יהודים אוסטרים]] |
||
[[קטגוריה:עורכי עיתונים יהודים]] |
[[קטגוריה:עורכי עיתונים יהודים]] |
||
| שורה 39: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל]] |
[[קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל]] |
||
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור]] |
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור]] |
||
| ⚫ | |||
גרסה מ־19:09, 11 במאי 2018
ד״ר אברהם אדולף שְׁטַנְד (בגרמנית: Adolf (Adolph) Stand; 21 במאי 1870 – 2 בדצמבר 1919, ווינה אוסטריה ) היה מנהיג ציוני ופוליטיקאי באוסטרו-הונגריה, ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית באוסטריה.
שטנד נולד בכ' באייר תר"ל ליוסף ומרים לבית שפרינגר בלמברג, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא סיים את הגימנסיה בלבוב והמשיך בלימודי משפטים באוניברסיטת לבוב, אותם לא סיים. ממנהיגי התנועה הציונית בגליציה, שימש כציר לקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת 1897. בהיותו נואם מעולה, עסק בגיוס כספים לגאולת אדמות. כן פעל לקידום האמנות בארץ ישראל, היה מיודד עם בוריס שץ ועזר בקידום "בצלאל".
שטנד כיהן כנשיא הציונים הגליציאנים, וב-1907 היה בין שלושת המועמדים הציוניים (מתוך עשרים שהתמודדו כל אחד במחוז אחר בגליציה) שנבחרו כחברי הסיים הגליציאני (הפרלמנט המקומי תחת האימפריה האוסטרו-הונגרית).[1] שטנד, שנבחר מטעם מחוז ברודי, פעל במסגרת זו רבות למען היהודים והעניין הציוני בארץ ישראל. ואולם ב-1911 נאלץ להתפטר עקב לחץ ממשלתי ומניפולציות פוליטיות שיזם המתבולל היינריך קולישר (Kolischer).
ערך מספר עיתונים ציוניים בשפה הפולנית: הדו-שבועון Przyszłość ("עתיד"), השבועון Wschód ("מזרח"), שהופיע החל משנת 1900 והאלמנך הציוני החשוב Rocznik Żydowski ("האלמנך היהודי").
אדולף שטנד נפטר בכ"ח בכסלו תרע"ט ונקבר בווינה. ב-1972 הובאו עצמותיו ארצה וב-11 במאי 1972 הובא לקבורה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.[2][3]
בשנת 1942 יצא לאור בעברית מבחר מכתביו, בתרגום ובעריכת דב סדן (שטוק).
שטנד מונצח בקרית שטנד, שכונה בקריית אתא, וברחובות בנתניה ובתל אביב.
כתביו
- כתבי שטאנד: מאמרים, נאומים, אגרות (ערך ותרגם: דב שטוק), תל אביב: דפוס הפועל המזרחי, תש"ג-1942.
קישורים חיצוניים
- אדולף שטנד, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- מאיר הניש, אדולף שטאנד - 40 שנה למותו, דבר, 24 בדצמבר 1959
- לזכר אדולף שטנד ז"ל, דואר היום, 17 בדצמבר 1922
הערות שוליים
- ^ השניים האחרים היו היינריך מאהלר (Heinrich Gabel) וארתור מאהלר (Arthur Mahler). (ראו: Joshua Shanes, "Fort mit dem Hausjuden!": Jewish Nationalism and the 1907 Austrian Elections, in: Michael Berkowitz (Ed.), Nationalism, Zionism and ethnic mobilization of the Jews in 1900 and beyond, Brill, 2004, Vol. II, p. 174. ועוד בערך גליציה, באנציקלופדיית ייוו"א.)
- ^ אדולף שטנד באתר חברה קדישא ת"א–יפו
- ^ אדולף שטנד למנוחות בישראל, דבר, 27 באפריל 1972