ניקולאוס זימרוק – הבדלי גרסאות
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ ←חייו: תקלדה |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ ←חייו: תקלדה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
זימרוק נולד במיינץ וניגן בקרן בקאפלה של צבא צרפת עוד לפני שמלאו לו 16. הוא פנה אל הנסיך הבוחר של קלן, מקסימיליאן פרדריק, בבקשת משרה ב[[תזמורת]] החצר של בון. הוא החל לעבוד שם באפריל 1775 כ"חצוצרן" במשכורת שנתית של 300 פלורין. בטהובן הצעיר ניגן לאחר זמן באותה תזמורת.{{הערה|[http://www2.bonn.de/stadtmuseum/inhalte/n_simrock.htm "ניקולאוס זימרוק" המוזיאון העירוני של בון]}} |
זימרוק נולד במיינץ וניגן בקרן בקאפלה של צבא צרפת עוד לפני שמלאו לו 16. הוא פנה אל הנסיך הבוחר של קלן, מקסימיליאן פרדריק, בבקשת משרה ב[[תזמורת]] החצר של בון. הוא החל לעבוד שם באפריל 1775 כ"חצוצרן" במשכורת שנתית של 300 פלורין. בטהובן הצעיר ניגן לאחר זמן באותה תזמורת.{{הערה|[http://www2.bonn.de/stadtmuseum/inhalte/n_simrock.htm "ניקולאוס זימרוק" המוזיאון העירוני של בון]}} |
||
זימרוק היה אחד ה[[פילוסוף|פילוסופים]] המפורסמים ביותר של [[תקופת הנאורות]] במעון הנסיף הבוחר. כמו עמיתיו [[פרנץ |
זימרוק היה אחד ה[[פילוסוף|פילוסופים]] המפורסמים ביותר של [[תקופת הנאורות]] במעון הנסיף הבוחר. כמו עמיתיו [[פרנץ אנטון ריז]] ו[[כריסטיאן גוטלוב נפה]], נמנה גם הוא על ה" Minervalkirche Stagira", עמותה של [[אילומינטי|מסדר האילומנטי]]. לאחר התפרקותו היה חבר מייסד של ה"Lesegesellschaft" (אגודת קריאה) בבון. הוא היה חבר בלשכת [[הבונים החופשיים]] "Les Frères courageux", שנוסדה בבון בשנת 1805.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=Xu2zAAAAIAAJ "צרפת 1992", המכון הגרמני להיסטוריה, [[פריז]], [[צרפת]], "פרנסיה: מהפכה, אימפריה, 1815-1500: מחקרים בתולדות הספרות של מערב אירופה (Forschungen zur westeuropäischen Geschichte. Frühe Neuzeit, Frühe Neuzeit) 1992, הוצאת תורבקה, עמ' 140]}} |
||
בשנת 1793 ייסד ניקולאוס זימרוק את בית ההוצאה למוזיקה נ. זימרוק בבון. שניים מפרסומיו המוקדמים הם יצירות של בטהובן, הווריאציות "Das rote Käppchen" של (WoO 66) ב-1793 ווריאציות על נושא מאת ולדשטיין (WoO 67) ב-1794. אחת הסיבות להצלחת החברה הזאת - נוסף לכישרון העסקי של זימרוק - הייתה הנטייה הפרו-צרפתית שלו, שהשתלמה לאחר תקופת הנסיך הבוחר ב-1794 במהלך הכיבוש המוקדם של בון ועמק הריין על ידי צבאות [[המהפכה הצרפתית]]. |
בשנת 1793 ייסד ניקולאוס זימרוק את בית ההוצאה למוזיקה נ. זימרוק בבון. שניים מפרסומיו המוקדמים הם יצירות של בטהובן, הווריאציות "Das rote Käppchen" של (WoO 66) ב-1793 ווריאציות על נושא מאת ולדשטיין (WoO 67) ב-1794. אחת הסיבות להצלחת החברה הזאת - נוסף לכישרון העסקי של זימרוק - הייתה הנטייה הפרו-צרפתית שלו, שהשתלמה לאחר תקופת הנסיך הבוחר ב-1794 במהלך הכיבוש המוקדם של בון ועמק הריין על ידי צבאות [[המהפכה הצרפתית]]. |
גרסה מ־08:20, 24 ביוני 2018
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
ניקולאוס זימרוק (בגרמנית: Nikolaus Simrock, 23 באוגוסט 1751 במיינץ - 12 ביוני 1832 בבון) היה נגן קרן גרמני בחצר הנסיך הבוחר של קלן בבון ומו"ל מוזיקה. הוא היה ידידו של לודוויג ואן בטהובן ומייסד בית ההוצאה למוזיקה נ. זימרוק.[1] זימרוק, "שנהנה מהערכה גבוהה הן כאדם והן כמוזיקאי" שמר על קשר עם בטהובן במהלך שנות ה-90' של המאה ה-18 ונחשב ל"עד מהימן" לשנותיו של בטהובן בבון.[2][3]
חייו
זימרוק נולד במיינץ וניגן בקרן בקאפלה של צבא צרפת עוד לפני שמלאו לו 16. הוא פנה אל הנסיך הבוחר של קלן, מקסימיליאן פרדריק, בבקשת משרה בתזמורת החצר של בון. הוא החל לעבוד שם באפריל 1775 כ"חצוצרן" במשכורת שנתית של 300 פלורין. בטהובן הצעיר ניגן לאחר זמן באותה תזמורת.[4]
זימרוק היה אחד הפילוסופים המפורסמים ביותר של תקופת הנאורות במעון הנסיף הבוחר. כמו עמיתיו פרנץ אנטון ריז וכריסטיאן גוטלוב נפה, נמנה גם הוא על ה" Minervalkirche Stagira", עמותה של מסדר האילומנטי. לאחר התפרקותו היה חבר מייסד של ה"Lesegesellschaft" (אגודת קריאה) בבון. הוא היה חבר בלשכת הבונים החופשיים "Les Frères courageux", שנוסדה בבון בשנת 1805.[5]
בשנת 1793 ייסד ניקולאוס זימרוק את בית ההוצאה למוזיקה נ. זימרוק בבון. שניים מפרסומיו המוקדמים הם יצירות של בטהובן, הווריאציות "Das rote Käppchen" של (WoO 66) ב-1793 ווריאציות על נושא מאת ולדשטיין (WoO 67) ב-1794. אחת הסיבות להצלחת החברה הזאת - נוסף לכישרון העסקי של זימרוק - הייתה הנטייה הפרו-צרפתית שלו, שהשתלמה לאחר תקופת הנסיך הבוחר ב-1794 במהלך הכיבוש המוקדם של בון ועמק הריין על ידי צבאות המהפכה הצרפתית.
הערות שוליים
- ^ בארי קופר, "בטהובן", 8 באוקטובר 2008, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד isbn=978-0-19-531331-4 עמ'3
- ^ אלכסנדר וילוק תאייר, אליוט פורבס, הנרי אדוארד קרהביל, ""חיי בטהובן" מאת תאייר, 23 במרץ 1992, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, isbn=978-0-691-02717-3, עמ' 169
- ^ 1/ ויין מ. זנר, =The Critical Reception of Beethoven's Compositions by His German Contemporaries 1 בספטמבר 1999, הוצאת אוניברסיטת נברסקה, isbn=978-0-8032-1250-3, עמ' 108
- ^ "ניקולאוס זימרוק" המוזיאון העירוני של בון
- ^ "צרפת 1992", המכון הגרמני להיסטוריה, פריז, צרפת, "פרנסיה: מהפכה, אימפריה, 1815-1500: מחקרים בתולדות הספרות של מערב אירופה (Forschungen zur westeuropäischen Geschichte. Frühe Neuzeit, Frühe Neuzeit) 1992, הוצאת תורבקה, עמ' 140