ארקס

במיתולוגיה היוונית, ארקס (ביוונית: Ἀρκάς), היה בנם של זאוס וקליסטו.

קליסטו הייתה נימפה ידועה ביופייה, והייתה בת לוויה של ארטמיס, אלת הציד, שדרשה מהנימפות לנדור כי ישמרו על בתוליהן. זאוס (יופיטר), ראש האלים, חשק בקליסטו, אולם היא לא שעתה לחיזוריו. לכן התחפש לארטמיס, התייחד עמה במרמה ואף עיבר אותה, הבן שנולד הוא אָרְקאס.

בנו של ארקאס מאראטו הוא אזאן.

לפי הסיודוס

לפי הסיודוס, ארטמיס אחוזת החימה, זיהתה את חברתה ושלחה בה חץ שהרג אותה, אולי בעידודה של הרה הנזעמת. זאוס חילץ את הוולד מריחמה של קליסטו וקרא לו ארקס.

זאוס מסר את הרך הנולד לנימפה מאיה, שגידלה אותו במערתה. לימים הפך ארקאס לאבי בני ארקאדיה, חבל הארץ ביוון שקרוי על שמו. את קאליסטו וגם את בנה, ארקאס, בדמות דוב, העלה אל השמים. אלו הן, כך מספרת האגדה, הדובה הגדולה והדובה הקטנה - שני מערכי כוכבים הסובבים את כוכב הצפון.

לפי אובידוס

לפי גרסת הספר השני של מטמורפוזות מאת המשורר הרומי אובידיוס, קליסטו ההריונית גורשה מחברתה של מגינתה ארטמיס וילדה את ארקאס. הרה, שידועה כאלה הנוטרת טינה, ואינה שוכחת לעולם את בגידותיו של בעלה, ניצלה את ההזדמנות והפכה את קליסטו לדובה.

ארקאס גדל להיות צייד מוכשר ואמיץ, והיה חביב ביותר על זאוס.

יום אחד, בעת ששוטט ביער, ראתה קליסטו את בנה ארקאס. ההתרגשות גאתה בה, והיא החלה לרוץ לקראתו במהירות, תוך שהיא שוכחת כי היא עוטה דמות דובה. ארקאס נבהל וירה בדובה, כשהוא פוצע אותה אנושות. זאוס, מלך האלים, שקליסטו הייתה אהובתו וארקאס היה אחד מבניו האהובים, לא היה יכול לשאת את הכאב הטרגי שבפגיעה בשני יקיריו. לכן הפך גם את ארקאס לדובה, והעלה את שניהם לשמים. הרה שזעמה על כך ביקשה מטתיס שתשמור אותם במקום קבוע בשמים כך שקבוצות הכוכבים לעולם לא תשקענה מתחת לאופק ולעולם לא יקבלו מים.

בפואמה פסטי של אובידס מסופר כי סבו של ארקס מצד אימו, המלך ליקאון, הקריב את ארקס כקורבן לאלים ולכן זאוס הפך אותו לאדם זאב הראשון (בגרסאות אחרות של הסיפור, ליקאון הקריב את בנו ולא את נכדו).