שושנת הרוחות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dovole (שיחה | תרומות)
מ עיצוב
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|
{{פירוש נוסף|
נוכחי=שושנת הרוחות |
נוכחי=שושנת הרוחות |
אחר=[[ספר]] 2.5 מעלות, או אף פחות כמו 11.25 מעלות. למעשה צורתו של ה[[מצפן]] האנלוגי היא בצורת שושנת הרוחות.
אחר=[[ספר]] |
ראו=[[שושנת הרוחות (ספר)]]}}
[[קובץ:Compass Rose he.svg|שמאל|250px|שושנת הרוחות|ממוזער]]
'''שושנת הרוחות''' היא [[תרשים]] המראה את כיווני [[רוחות השמים]]: [[צפון]], [[דרום]], [[מזרח]] ו[[מערב]]. השרטוט מורה גם את כיווני הביניים צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב.

לעיתים יש שושנות רוחות המראות כיוונים משניים נוספים (ראו שרטוט משמאל), הנותנים [[זווית]] נוספת של 22.5 מעלות, או אף פחות כמו 11.25 מעלות. למעשה צורתו של ה[[מצפן]] האנלוגי היא בצורת שושנת הרוחות.


==היסטוריה==
==היסטוריה==

גרסה מ־18:23, 18 בדצמבר 2018

{{פירוש נוסף| נוכחי=שושנת הרוחות | אחר=ספר 2.5 מעלות, או אף פחות כמו 11.25 מעלות. למעשה צורתו של המצפן האנלוגי היא בצורת שושנת הרוחות.

היסטוריה

שושנת הרוחות בעלת 12 הכיוונים, היא פרי המצאתו של אריסטוטלס טימוסתנס, ספן ומלומד שחי במאה השלישית לפנה"ס. תלמי השני, מלך מצרים מינה אותו לנתב ראשי בצי האוניות שלו, מכיוון שתלמי אהב מאד טכנולוגיה ומדע, ובימיהם התקדמה מצרים בתחומים רבים בצעדי ענק, וביניהם הניווט.

טימוסתנס חיבר ספר של הוראות שיט לטובת הצי המצרי. בנוסף לכך היו בספר הנחיות לניווט, שהתבססו על שושנת הרוחות בעלת 12 כיוונים. בעקבות ספר זה יצאו במשך השנים עוד ועוד ספרי שיט, שנהיו חיוניים לספנים וליורדי הים.

שושנת הרוחות בתנ"ך

בתנ"ך השמות "קדם", "קדים", "קדמה" ומזרח מכוונים למזרח[1], המונח "ימה" מכוון למערב, המונחים צפון ושמאל מכוונים לצפון והשמות "נגבה", "ימין" ו"דרום" מכוונים לדרום.

שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה

בראשית, י"ג, יד

מנקודת מבטו של אדם הניצב ופניו קדימה אל כיוון זריחת השמש במזרח.

נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה

במדבר, ל"ד, טו

ובגבו הים התיכון, הנקרא לעיתים גם הים האחרון, ייתכן מלשון אחורי.

וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן

דברים ל"ד, ב

בנקודת מבט זו, בה הפנים למזרח והגב למערב, התקבעו גם הכיוונים בהתאמה ימין (=תימן) ודרום ושמאל וצפון[2]

בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב

יחזקאל, כ"א, ב

וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק

בראשית, י"ד, ט"ו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ השורש "קדמ" משמש גם במשמעות "עבר" ("זמן קדום")ייתכן כיוון שבשלב התקבעות שם לכיוון זה התנועה הייתה מאזור מזרח
  2. ^ בערבית המילה "שַאמַל" משמשת הן לתיאור הכיוון צפון והן לצד שמאל


ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.