תמימה יודלביץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (-, אותנטי)
מ ניסוח
שורה 7: שורה 7:
ב-[[1918]] עזבה יודלביץ את בית הוריה ונסעה ל[[מוסקבה]] ב[[רוסיה הסובייטית]], כדי להיבחן לתיאטרון הבימה, שזה לא מכבר נפתח ב[[מוסקבה]] בניהול [[נחום צמח]] ומתקבלת. היא למדה ב"סטודיה הדרמטית" ללימוד משחק, שפעל לצד תיאטרון הבימה במוסקבה בהדרכת השחקן הבמאי הארמני ייבגני וכטנגוב. ב-[[1919]] צורפה באופן רשמי לצוות שחקני תיאטרון הבימה.
ב-[[1918]] עזבה יודלביץ את בית הוריה ונסעה ל[[מוסקבה]] ב[[רוסיה הסובייטית]], כדי להיבחן לתיאטרון הבימה, שזה לא מכבר נפתח ב[[מוסקבה]] בניהול [[נחום צמח]] ומתקבלת. היא למדה ב"סטודיה הדרמטית" ללימוד משחק, שפעל לצד תיאטרון הבימה במוסקבה בהדרכת השחקן הבמאי הארמני ייבגני וכטנגוב. ב-[[1919]] צורפה באופן רשמי לצוות שחקני תיאטרון הבימה.


תפקידה הראשון ב"[[הבימה]]" היה "פרידה" ב"[[הדיבוק]]" ב-[[1922]]. ב-[[1926]] עזבה יודלביץ יחד עם חברי להקת "הבימה" את מוסקבה מבלי שוב. הלהקה יצאה למסע הופעות ממושך ב[[ארצות הברית]]. בשנת 1927 חל פילוג בלהקה. חלק ניכר משחקניה החליטו ל[[עלייה לארץ ישראל|עלות לארץ ישראל]]. ואילו [[נחום צמח]] מייסד התיאטרון וקבוצת שחקנים החליטו שהם נשארים בארצות הברית. במרץ 1928 עלתה יודלביץ יחד עם שחקני "הבימה" לארץ ישראל, שבה התקבלו שחקני [[הבימה]] על ידי [[מרגוט קלאוזנר]] שסייעה לקליטתם בארץ ישראל, תוך ליווי ותמיכה כלכלית. באותם ימים החליט שחקני "הבימה" להפוך את התיאטרון לקולקטיב שיתופי, שכל חבריו הפכו להיות בעלים ומנהלים של התיאטרון בעלי זכות שווה ואחריות בקביעת דרך ניהולו.
תפקידה הראשון ב"[[הבימה]]" היה "פרידה" ב"[[הדיבוק]]" ב-[[1922]]. ב-[[1926]] עזבה יודלביץ יחד עם חברי להקת "הבימה" את מוסקבה מבלי שוב. הלהקה יצאה למסע הופעות ממושך ב[[ארצות הברית]]. בשנת 1927 חל פילוג בלהקה. חלק ניכר משחקניה החליטו ל[[עלייה לארץ ישראל|עלות לארץ ישראל]]. ואילו [[נחום צמח]] מייסד התיאטרון וקבוצת שחקנים החליטו שהם נשארים בארצות הברית. במרץ 1928 עלתה יודלביץ יחד עם שחקני "הבימה" לארץ ישראל, שבה התקבלו שחקני [[הבימה]] על ידי [[מרגוט קלאוזנר]] שסייעה לקליטתם בארץ ישראל, תוך ליווי ותמיכה כלכלית. באותם ימים החליט שחקני "הבימה" להפוך את התיאטרון לקולקטיב שיתופי, שכל חבריו הפכו לבעלים ומנהלים של התיאטרון בעלי זכות שווה ואחריות בקביעת דרך ניהולו.


במשך למעלה מ-40 שנים הופיעה תמימה יודלביץ בעשרות הצגות ב"הבימה". רבים מהתפקידים שגילמה היו תפקידים "יהודיים". לרוב לא שיחקה בהצגות בתפקידים ראשיים, אולם הייתה אהובה על הקהל בזכות משחקה ששידר עממיות חום אותנטיות ונאמנות למקור באוקטבר 1958 התכבדה תמימה יודלביץ בגזירת סרט חנוכת גינה ציבורית ע"ש נחום צמח ברחוב חיסין בתל אביב.
במשך למעלה מ-40 שנים הופיעה תמימה יודלביץ בעשרות הצגות ב"הבימה". רבים מהתפקידים שגילמה היו תפקידים "יהודיים". לרוב לא שיחקה בהצגות בתפקידים ראשיים, אולם הייתה אהובה על הקהל בזכות משחקה ששידר עממיות חום אותנטיות ונאמנות למקור באוקטבר 1958 התכבדה תמימה יודלביץ בגזירת סרט חנוכת גינה ציבורית ע"ש נחום צמח ברחוב חיסין בתל אביב.

גרסה מ־23:27, 26 בינואר 2019

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

תמימה יודלביץ (189218 באוקטובר 1967) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית מראשוני שחקני "הבימה".

ביוגרפיה

תמימה יודלביץ נולדה בשנת 1892 בעיר לידא בפלך וילנה שבפולין לשלמה ולמרים (פרידה) יודלביץ. בנערותה הייתה חברה בתנועת "אגודת הנוער הציוני". כבר מנעוריה גילתה משיכה למשחק והופעה בפני קהל והשתתפה בהצגות.

ב-1918 עזבה יודלביץ את בית הוריה ונסעה למוסקבה ברוסיה הסובייטית, כדי להיבחן לתיאטרון הבימה, שזה לא מכבר נפתח במוסקבה בניהול נחום צמח ומתקבלת. היא למדה ב"סטודיה הדרמטית" ללימוד משחק, שפעל לצד תיאטרון הבימה במוסקבה בהדרכת השחקן הבמאי הארמני ייבגני וכטנגוב. ב-1919 צורפה באופן רשמי לצוות שחקני תיאטרון הבימה.

תפקידה הראשון ב"הבימה" היה "פרידה" ב"הדיבוק" ב-1922. ב-1926 עזבה יודלביץ יחד עם חברי להקת "הבימה" את מוסקבה מבלי שוב. הלהקה יצאה למסע הופעות ממושך בארצות הברית. בשנת 1927 חל פילוג בלהקה. חלק ניכר משחקניה החליטו לעלות לארץ ישראל. ואילו נחום צמח מייסד התיאטרון וקבוצת שחקנים החליטו שהם נשארים בארצות הברית. במרץ 1928 עלתה יודלביץ יחד עם שחקני "הבימה" לארץ ישראל, שבה התקבלו שחקני הבימה על ידי מרגוט קלאוזנר שסייעה לקליטתם בארץ ישראל, תוך ליווי ותמיכה כלכלית. באותם ימים החליט שחקני "הבימה" להפוך את התיאטרון לקולקטיב שיתופי, שכל חבריו הפכו לבעלים ומנהלים של התיאטרון בעלי זכות שווה ואחריות בקביעת דרך ניהולו.

במשך למעלה מ-40 שנים הופיעה תמימה יודלביץ בעשרות הצגות ב"הבימה". רבים מהתפקידים שגילמה היו תפקידים "יהודיים". לרוב לא שיחקה בהצגות בתפקידים ראשיים, אולם הייתה אהובה על הקהל בזכות משחקה ששידר עממיות חום אותנטיות ונאמנות למקור באוקטבר 1958 התכבדה תמימה יודלביץ בגזירת סרט חנוכת גינה ציבורית ע"ש נחום צמח ברחוב חיסין בתל אביב.

בתחילת שנות ה-60 יצאה לגמלאות. היא התגוררה ברחוב פרוג בתל אביב באזור המכונה "שכונת הבימה", בה התגוררו כידוע רבים משחקני תיאטראות הבימה והאוהל.

ב-18 באוקטובר 1967 ערב חג הסוכות, הלכה תמימה יודלביץ לעולמה. היא נפטרה ערירית בגיל 75 והובאה לקבורה בבית העלמין בנחלת יצחק.

במסגרת פרויקט של עיריית תל אביב להנצחת אמנים ואנשי תרבות שפעלו ויצרו בתל אביב הוצב על חזית הבית ברחוב פרוג 31 בתל אביב לוחית הנצחה משותפת לתמימה יודלביץ ולשחקנית ולמורה למשחק פאני לוביץ'. השתיים התגוררו באותו בנין.

הצגות שבהן השתתפה (רשימה חלקית)

קישורים חיצוניים