פאני לוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאני לוביץ' בסרט לאט יותר (1967)
לוחית זיכרון על ביתם של פאני לוביץ' ותמימה יודלביץ' ברחוב פרוג 31 בתל אביב

פאני לוביץ' (גם פניה ליוביץ') (18 בספטמבר 1903 - 15 בספטמבר 1988) הייתה שחקנית ומורה למשחק, מראשוני הבימה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאני לוביץ' נולדה בחרקוב. ב-1921 נסעה למוסקבה במטרה להצטרף לתיאטרון הבימה. שיחקה בהדיבוק בתפקיד קטן. ב-1928 עלו "הבימה" ולוביץ' לארץ ישראל. לוביץ' שיחקה בהצגות "פרופסור מנהיים", "מעשה כשפים", "שומרים", "אבות ובנים", "האם", "מיכל בת שאול", החטא ועונשו, "בת יפתח", "לא אמות כי אחיה", המלט, "שאול", בית ברנרדה אלבה. ב-1952 עברה ממשחק להוראת המשחק. היא ניהלה ולימדה במשך שנים ב"בית הספר הדרמטי" של תיאטרון הבימה יחד עם צבי פרידלנד. כשבית הספר נסגר, בשנת 1960, המשיכה ללמד במסגרות שונות. בין תלמידיה היו יוסי בנאי, לבנה פינקלשטיין, שושנה רביד, יונה עטרי, שרגא פרידמן, אורנה פורת, שמואל סגל, פנינה פרח, אלישבע מיכאלי ואחרים.

בשנות השישים שיחקה בהצגות "המשרתות" (התיאטרון הקטן), "האב" (תיאטרון חיפה), "מאי - ערב לילה ושחר" (תיאטרון בימות), ובהבימה בהצגות "אדון פונטילה ומאטי משרתו", "קוורטט" ו"בילי בדאי".

לוביץ' שיחקה בסרטים לאט יותר (1967), פנטסיה על נושא רומנטי (1975), טרנזיט של דניאל וקסמן (1979) והמאהב (1985).

כיום מחולקת לזכרה מלגת פאני לוביץ' מטעם אגודת ידידי הבימה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.