יאנה סודובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:20, 12 במרץ 2019

יאנה סודובה (בצ'כית: Jana Sudova; נפטרה ב-1 בינואר 1993) הייתה חסידת אומות העולם צ'כית, שהסתירה בביתה יהודים בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

סודובה התגוררה עם בתה הפעוטה במזרח צ'כיה, בכפר בוהומין שבמחוז מורביה-שלזיה.

בתקופת השואה הגיעו לביתה של יאנה יהודים שברחו מצעדת המוות מאושוויץ בינואר 1945. הם סיפרו לה שהם פרטיזנים, והיא הסכימה להעניק להם מקום מסתור בעליית הגג בביתה. יאנה דאגה לצרכיהם, אף על פי שידעה את גודל הסכנה. בהמשך החליטו שלושה מהם להמשיך בדרכם, על אף אזהרותיה של סודובה, שחששה לגורלם.

הנאצים תפסו את השלושה והוציאו אותם להורג. יעקב זילברשטיין היה היחיד שהחליט להישאר ולהמשיך להסתתר בביתה של סודובה. כאשר גברה תדירות החיפושים של הגרמנים באזור, מצא זילברשטיין מקום מחבוא בתוך גזע עץ חלול, שעמד בחצר ביתה. לעיתים שהה בו כ-9 שעות ברציפות. בחלוף הסכנה היה יוצא מן הגזע וחוזר לביתה של יאנה. כך נהג עד לשחרור האזור בידי הצבא האדום.^[1]

לאחר המלחמה

כעשור לאחר סיום המלחמה החליט זילברשטיין לחזור לצ'כיה, כדי לחפש את סודובה שהצילה את חייו. הוא לא ידע את שמה, וגם לא זכר את שם הכפר שבו הסתתר.

בעשור הראשון של המאה ה-21 לאחר שגייס לעזרתו את ההיסטוריון הצ'כי ז'דנק וואסאלי, ופורסם מכתב בעיתון מקומי באזור בוהומין, הצליח, באמצעות קורא, שהיה שכן באותו הכפר, ליצור קשר עם בתה של סודובה, וממנה נודע לו שסודובה כבר איננה בין החיים.^[2]

הכרה והנצחה

יאנה סודובה הוכרה ב-22 בינואר 2006 על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם, ושמה נחקק בקיר הכבוד.^[3] בטקס השתתפו בתה של יאנה, אניקה גרלובה, וכן ניצול השואה יעקב זילברשטיין וכ-40 מבני משפחתו.^[4]

בהמשך פעל זילברשטיין להנציח את זכרה של סודובה באמצעות הבאת גזע העץ החלול, אשר בו הסתתר בחצר ביתה, לישראל. הגזע הוצב בגן חסידי אומות העולם ביד-ושם.^[1]^[5]

זילברשטיין פנה ב-30 באוקטובר 2005 למנהל המדור לחסידי אומות העולם, ד"ר מרדכי פלדיאל, בבקשה להכיר גם בבתה של סודובה, אניקה גרלובה, שהייתה אז בת שלוש, כחסידת אומות העולם, אך היא לא הוכרה.^[6]

לקריאה נוספת

זילברשטיין, יעקב. עץ החיים שלי: סיפור ההישרדות של יעקב זילברמן. ירושלים: י. זילברשטיין, 2008.

הערות שוליים

^ ¹ ² וינברגר אריה (עורך), "עץ החיים של יעקב", מדי חודש בחודשו 177, משרד החינוך האגף לתרבות תורנית, טבת שבט תשס"ח
^ אנשיל פפר, 60 שנים אחרי שהציל חיים בשואה, גזע העץ הוצב ביד ושם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
^ Sudová Jana, db.yadvashem.org
^ הודעה לעיתונות, יד ושם, 1 במאי 2006, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762
^ The Hollow Tree Trunk that Saved a Life is Brought to The Garden of the Righteous Among the Nations | www.yadvashem.org, 08-october-2007.html (באנגלית)
^ מכתב מזילברשטיין לפלדיאל, יד ושם, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762.

[הערה_מספר_24814206:0-1] ¹ ² וינברגר אריה (עורך), "עץ החיים של יעקב", מדי חודש בחודשו 177, משרד החינוך האגף לתרבות תורנית, טבת שבט תשס"ח

[2] אנשיל פפר, 60 שנים אחרי שהציל חיים בשואה, גזע העץ הוצב ביד ושם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007

[3] Sudová Jana, db.yadvashem.org

[4] הודעה לעיתונות, יד ושם, 1 במאי 2006, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762

[5] The Hollow Tree Trunk that Saved a Life is Brought to The Garden of the Righteous Among the Nations | www.yadvashem.org, 08-october-2007.html (באנגלית)

[6] מכתב מזילברשטיין לפלדיאל, יד ושם, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:SODOVA J YAD VASHEM GARDEN.jpg|ממוזער|לזכרה של יאנה סודובה בגן חסידי אומות העולם, יד ושם, ירושלים]]
-'''יאנה סודובה''' ({{שם בשפת המקור|שם=Jana Sudova|שפה=צ'כית}}; נפטרה ב-[[1 בינואר]] 1993) הייתה [[חסיד אומות העולם|חסידת אומות העולם]] [[צ'כיה|צ'כית]], שהסתירה בביתה יהודים בתקופת [[השואה]] ו[[מלחמת העולם השנייה]].
+'''יאנה סודובה''' ({{שם בשפת המקור|שם=Jana Sudova|שפה=צ'כית}}; נפטרה ב-[[1 בינואר]] [[1993]]) הייתה [[חסיד אומות העולם|חסידת אומות העולם]] [[צ'כיה|צ'כית]], שהסתירה בביתה יהודים בתקופת [[השואה]] ו[[מלחמת העולם השנייה]].
 ==פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים==
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בתקופת השואה הגיעו לביתה של יאנה יהודים שברחו מ[[צעדות המוות|צעדת המוות]] מ[[אושוויץ]] בינואר 1945. הם סיפרו לה שהם [[פרטיזן|פרטיזנים]], והיא הסכימה להעניק להם מקום מסתור בעליית הגג בביתה. יאנה דאגה לצרכיהם, אף על פי שידעה את גודל הסכנה. בהמשך החליטו שלושה מהם להמשיך בדרכם, על אף אזהרותיה של סודובה, שחששה לגורלם.
-הנאצים תפסו את השלושה והוציאו אותם להורג. יעקב זילברשטיין היה היחיד שהחליט להישאר ולהמשיך להסתתר בביתה של סודובה. כאשר גברה תדירות החיפושים של הגרמנים באזור, מצא זילברשטיין מקום מחבוא בתוך [[גזע עץ]] חלול, שעמד בחצר ביתה. לעיתים שהה בו כ-9 שעות ברציפות. בחלוף הסכנה היה יוצא מן הגזע וחוזר לביתה של יאנה. כך נהג עד  לשחרור האזור בידי [[הצבא האדום]].{{הערה|שם=הערה מספר 24814206:0|{{צ-מאמר|מחבר=וינברגר אריה (עורך)|שם="עץ החיים של יעקב"|כתב עת=מדי חודש בחודשו|כרך=177|מו"ל=משרד החינוך האגף לתרבות תורנית|שנת הוצאה=טבת שבט תשס"ח}}}}
+הנאצים תפסו את השלושה והוציאו אותם להורג. יעקב זילברשטיין היה היחיד שהחליט להישאר ולהמשיך להסתתר בביתה של סודובה. כאשר גברה תדירות החיפושים של הגרמנים באזור, מצא זילברשטיין מקום מחבוא בתוך [[גזע עץ]] חלול, שעמד בחצר ביתה. לעיתים שהה בו כ-9 שעות ברציפות. בחלוף הסכנה היה יוצא מן הגזע וחוזר לביתה של יאנה. כך נהג עד לשחרור האזור בידי [[הצבא האדום]].{{הערה|שם=הערה מספר 24814206:0|{{צ-מאמר|מחבר=וינברגר אריה (עורך)|שם="עץ החיים של יעקב"|כתב עת=מדי חודש בחודשו|כרך=177|מו"ל=משרד החינוך האגף לתרבות תורנית|שנת הוצאה=טבת שבט תשס"ח}}}}
 ==לאחר המלחמה==
 כעשור לאחר סיום המלחמה החליט זילברשטיין לחזור לצ'כיה, כדי לחפש את סודובה שהצילה את חייו. הוא לא ידע את שמה, וגם לא זכר את שם הכפר שבו הסתתר.
-בעשור הראשון של המאה ה-21 לאחר שגייס לעזרתו את ה[[היסטוריון]] הצ'כי ז'דנק וואסאלי, ופורסם מכתב בעיתון מקומי באזור בוהומין, הצליח, באמצעות קורא, שהיה שכן באותו הכפר, ליצור קשר עם בתה של סודובה, וממנה נודע לו שסודובה כבר איננה בין החיים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אנשיל פפר|שם=60 שנים אחרי שהציל חיים בשואה, גזע העץ הוצב ביד ושם|כתב עת=הארץ|שנת הוצאה=8.10.2007|קישור=https://www.haaretz.co.il/misc/1.1448339}}}}<br />
+בעשור הראשון של המאה ה-21 לאחר שגייס לעזרתו את ה[[היסטוריון]] הצ'כי ז'דנק וואסאלי, ופורסם מכתב בעיתון מקומי באזור בוהומין, הצליח, באמצעות קורא, שהיה שכן באותו הכפר, ליצור קשר עם בתה של סודובה, וממנה נודע לו שסודובה כבר איננה בין החיים.{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|60 שנים אחרי שהציל חיים בשואה, גזע העץ הוצב ביד ושם|1.1448339|8 באוקטובר 2007}}}}
 ==הכרה והנצחה==
-יאנה סודובה הוכרה ב-22 בינואר 2006 על ידי [[יד ושם]] כחסידת אומות העולם, ושמה נחקק בקיר הכבוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://db.yadvashem.org/righteous/righteousName.html?language=en&itemId=5611736|הכותב=|כותרת=Sudová Jana|אתר=db.yadvashem.org|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-01-25}}}} בטקס השתתפו בתה של יאנה, אניקה גרלובה, וכן ניצול השואה יעקב זילברשטיין וכ-40 מבני משפחתו.{{הערה|הודעה  לעיתונות, יד ושם, 1 במאי 2006, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762}}
+יאנה סודובה הוכרה ב-22 בינואר 2006 על ידי [[יד ושם]] כחסידת אומות העולם, ושמה נחקק בקיר הכבוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://db.yadvashem.org/righteous/righteousName.html?language=en&itemId=5611736|הכותב=|כותרת=Sudová Jana|אתר=db.yadvashem.org|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-01-25}}}} בטקס השתתפו בתה של יאנה, אניקה גרלובה, וכן ניצול השואה יעקב זילברשטיין וכ-40 מבני משפחתו.{{הערה|הודעה לעיתונות, יד ושם, 1 במאי 2006, תיק חסידי אומות העולם מס' 10762}}
 בהמשך פעל זילברשטיין להנציח את זכרה של סודובה באמצעות הבאת גזע העץ החלול, אשר בו הסתתר בחצר ביתה, לישראל. הגזע הוצב ב[[גן חסידי אומות העולם]] ביד-ושם.{{הערה|שם=הערה מספר 24814206:0}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://08-october-2007.html/|כותרת=The Hollow Tree Trunk that Saved a Life is Brought to The Garden of the Righteous Among the Nations {{!}} www.yadvashem.org|אתר=08-october-2007.html|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-01-25}}}}
-זילברשטיין פנה ב-30 באוקטובר 2005  למנהל המדור לחסידי אומות העולם, ד"ר מרדכי פלדיאל, בבקשה להכיר גם בבתה של סודובה, אניקה גרלובה, שהייתה אז בת שלוש, כחסידת אומות העולם, אך היא לא הוכרה.{{הערה|מכתב מזילברשטיין לפלדיאל, ''יד ושם'', תיק חסידי אומות העולם מס' 10762.}}
+זילברשטיין פנה ב-30 באוקטובר 2005 &nbsp;למנהל המדור לחסידי אומות העולם, ד"ר מרדכי פלדיאל, בבקשה להכיר&nbsp;גם בבתה של סודובה, אניקה גרלובה, שהייתה אז בת שלוש, כחסידת אומות העולם, אך היא לא הוכרה.{{הערה|מכתב מזילברשטיין לפלדיאל, ''יד ושם'', תיק חסידי אומות העולם מס' 10762.}}
 ==לקריאה נוספת==