מתיאש צ'אני – הבדלי גרסאות
אלה עלי אדמות (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== משפחתו == |
== משפחתו == |
||
צ'אני נישא לרקדנית מהתיאטרון בו עבד. נולדו להם שישה ילדים, בתו פירושקה (פיריקה) צ'אני<ref> [http://www.delmagyar.hu/szeged_hirek/idoutazas_a_delmagyarral_b_u_e_k_het_evtizede/2082786/ פנים: פירוסקה צ'סני (1909–1981) דרום הונגריה, 3 בינואר, 2009] </ref>, התפרסמה בעצמה כעיתונאית |
צ'אני נישא לרקדנית מהתיאטרון בו עבד. נולדו להם שישה ילדים, בתו פירושקה (פיריקה) צ'אני<ref> [http://www.delmagyar.hu/szeged_hirek/idoutazas_a_delmagyarral_b_u_e_k_het_evtizede/2082786/ פנים: פירוסקה צ'סני (1909–1981) דרום הונגריה, 3 בינואר, 2009] </ref>, התפרסמה בעצמה כעיתונאית וכסופרת בבודפשט. בתו אילונה צ'אני (לימים שוורץ) היא היחידה מבין ילדיו שעלתה ל[[ישראל]]. |
||
== לקריאה נוספת == |
== לקריאה נוספת == |
||
גרסה מ־10:27, 21 באפריל 2019
תבנית:מלחין מתיאש (מתיתיהו) צ'אני (בהונגרית: Csányi Mátyás; 6 בדצמבר 1884 – 6 במרץ 1962) היה מלחין ומנצח הונגרי, ממוצא יהודי.
קורות חייו
צ'אני נולד כבן רביעי לברון יאנוש (יוחנן) צ'אני (לשעבר צינר), בנקאי מהעיר סגד. בנעוריו החל לעבור הכשרה לרבנות, אולם בסופו של דבר בחר לנטוש אותה ולעבור ללימודי מוזיקה חילוניים. הוא למד בעיר הולדתו, סגד, ומאוחר יותר המשיך את לימודיו בבודפשט ובווינה . עם סיום לימודיו החל לעבוד כמנצח וכמלחין ב"תיאטרון סגד" ובארד, ובין השאר כתב אופרות, אופרטות ואוורטוריות.
בין יצירותיו המפורסמות: אופרות של קלאודיוס, [1] פיטר אבה (אופרה דו-אופרתית, לטקסט שלו, ואחריו הרומן של זולא רומא, שהוצג ב -1910 בערד, בתיאטרון הלאומי של סגד בשנים 1911-1919); [2] שיר השירים ג. אורטוריה (1919); מסה ג. אופרטה, הציגה בערד בשנת 1923, בשיתוף עם גלאטה פרנץ ); ורד של אהבה (אופרה Revu, 1923); שיר השירים עם תפילה מקראית, לאו אימנואל (Szeged, 1929). הטקסט של האופרה המוזהב נכתב על ידי מאטיאס קסאני (1934) מאת מור ג'וקאי .
ב-1937 גירשה אותו ממשלת גוגה מארד, והוא שב עם משפחתו לעיר הולדתו. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לרומניה.
משפחתו
צ'אני נישא לרקדנית מהתיאטרון בו עבד. נולדו להם שישה ילדים, בתו פירושקה (פיריקה) צ'אני[3], התפרסמה בעצמה כעיתונאית וכסופרת בבודפשט. בתו אילונה צ'אני (לימים שוורץ) היא היחידה מבין ילדיו שעלתה לישראל.
לקריאה נוספת
- לקסיקון ספרות רומני : Főszerk. Balogh Edgár . בוקרשט: קריטריון. 1981