דוד רידלי-כוהנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3: שורה 3:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד כדוד כהן בשנת 1812 בעיר וספרם שב[[ממלכת הונגריה|הונגריה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרית]]. למד כינור אצל איכנאץ רוזיצקה בעיר הולדתו, אחר כך החל משנת [[1830]] בווינה אצל יוזף בהם וניגן שם בתזמורת של אחד התיאטראות. בשנת [[1838]] חזר להונגריה - קודם לבאלאטונפירד , אחר כך ל[[פשט]].
נולד כדוד כהן בשנת 1812 בעיר וספרם שב[[ממלכת הונגריה|הונגריה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרית]]. למד כינור אצל איגנאץ רוזיצ'קה בעיר הולדתו, אחר כך החל משנת [[1830]] בווינה אצל יוזף בהם וניגן שם בתזמורת של אחד התיאטראות. בשנת [[1838]] חזר להונגריה - קודם לבאלאטונפירד , אחר כך ל[[פשט]].
בשנים 1870-1850 לימד הקונסרבטוריון של פשט ובו זמניתך היה [[קונצרטמייסטר]] של תזמורת [[האופרה של בודפשט|האופרה בפשט]].
בשנים 1870-1850 לימד הקונסרבטוריון של פשט ובו זמניתך היה [[קונצרטמייסטר]] של תזמורת [[האופרה של בודפשט|האופרה בפשט]].
בשנות ה-50 של המאה ה-19|שנות ה-1850]] ייסד בהונגריה [[רביעיית מיתרים]] שהפכה לפופולרית, יחד עם פרנץ קירכלנר (כינור שני), קרל מלדנר או אדולף שפילר ([[ויולה]]) ועם ליפוט סוק (צ'לו).בשנים 1886-1871 ניהל את הקונסרבטוריון בדברצן. בשנת [[1886]] לפי הזמנתו של [[ינה הובאי]] שב לבודפשט על מנת ללמד באקדמיה למוזיקה של הונגריה. תלמידו הידוע ביותר היה הכנר [[לאופולד אאואר]].
בשנות ה-50 של המאה ה-19|שנות ה-1850]] ייסד בהונגריה [[רביעיית מיתרים]] שהפכה לפופולרית, יחד עם פרנץ קירכלנר (כינור שני), קרל מלדנר או אדולף שפילר ([[ויולה]]) ועם ליפוט סוק (צ'לו).בשנים 1886-1871 ניהל את הקונסרבטוריון בדברצן. בשנת [[1886]] לפי הזמנתו של [[ינה הובאי]] שב לבודפשט על מנת ללמד באקדמיה למוזיקה של הונגריה. תלמידו הידוע ביותר היה הכנר [[לאופולד אאואר]]. עם תלמידיו האחרים נמנו אלאיוש גובי, וימוש גרינפלד ואדן זינגר.
מבין יצירותיו המוזיקליות הידועה ביותר היא הפנטזיה ההונגרית לכינור סולו. כמו כן הלחין 4 קונצ'רטי לכינור ותזמורת.
מבין יצירותיו המוזיקליות הידועה ביותר היא הפנטזיה ההונגרית לכינור סולו. כמו כן הלחין 4 קונצ'רטי לכינור ותזמורת.

גרסה מ־03:23, 19 באוקטובר 2019

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

דוד רידלי-כוהנה, שמו הלידה:דוד כהן (Kohn) (בהונגרית:Ridley Kohne Dávid ‏, 5 באפריל 1812 וספרם - 1892 מאגלוד) היה כנר, מורה ומלחין יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה

נולד כדוד כהן בשנת 1812 בעיר וספרם שבהונגריה, אז חלק מהאימפריה האוסטרית. למד כינור אצל איגנאץ רוזיצ'קה בעיר הולדתו, אחר כך החל משנת 1830 בווינה אצל יוזף בהם וניגן שם בתזמורת של אחד התיאטראות. בשנת 1838 חזר להונגריה - קודם לבאלאטונפירד , אחר כך לפשט. בשנים 1870-1850 לימד הקונסרבטוריון של פשט ובו זמניתך היה קונצרטמייסטר של תזמורת האופרה בפשט. בשנות ה-50 של המאה ה-19|שנות ה-1850]] ייסד בהונגריה רביעיית מיתרים שהפכה לפופולרית, יחד עם פרנץ קירכלנר (כינור שני), קרל מלדנר או אדולף שפילר (ויולה) ועם ליפוט סוק (צ'לו).בשנים 1886-1871 ניהל את הקונסרבטוריון בדברצן. בשנת 1886 לפי הזמנתו של ינה הובאי שב לבודפשט על מנת ללמד באקדמיה למוזיקה של הונגריה. תלמידו הידוע ביותר היה הכנר לאופולד אאואר. עם תלמידיו האחרים נמנו אלאיוש גובי, וימוש גרינפלד ואדן זינגר. מבין יצירותיו המוזיקליות הידועה ביותר היא הפנטזיה ההונגרית לכינור סולו. כמו כן הלחין 4 קונצ'רטי לכינור ותזמורת.