עיטוש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: \1 |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
העיטוש גורם ליציאת [[אוויר]] במהירות גבוהה מה[[פה]] ומה[[אף]]. מטרת העיטוש היא ניקוי [[דרכי הנשימה]]. במהלך היום נכנסים אלפי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] וחלקיקים שונים ל[[גוף האדם|גוף]], בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל [[רפלקס]] של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה. |
העיטוש גורם ליציאת [[אוויר]] במהירות גבוהה מה[[פה]] ומה[[אף]]. מטרת העיטוש היא ניקוי [[דרכי הנשימה]]. במהלך היום נכנסים אלפי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] וחלקיקים שונים ל[[גוף האדם|גוף]], בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל [[רפלקס]] של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה. |
||
העיטוש יכול להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה כפי צוין בשנת [[1989]] על ידי מחקר שבוצע על ידי [[אחמד טיבי (רופא ילדים)|אחמד טיבי]] |
העיטוש יכול להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה כפי צוין בשנת [[1989]] על ידי מחקר שבוצע על ידי [[אחמד טיבי (רופא ילדים)|אחמד טיבי]]{{הערה|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1015683/}}. |
||
==תגובה מילולית== |
==תגובה מילולית== |
||
גרסה מ־16:47, 2 בנובמבר 2019
עיטוש (נקרא בלשון העם גם אפצ'י) הוא רפלקס עצמאי אצל האדם ובעלי חיים רבים, הנגרם על ידי חדירת חלקיקים זעירים לאף, אלרגיה, נפילה של הטמפרטורה, או זיהום ויראלי, ישנו גם עיטוש שנגרם בעקבות רפלקס בתגובה לחשיפה לאור בהיר[1].
העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי דרכי הנשימה. במהלך היום נכנסים אלפי מיקרואורגניזמים וחלקיקים שונים לגוף, בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל רפלקס של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה.
העיטוש יכול להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה כפי צוין בשנת 1989 על ידי מחקר שבוצע על ידי אחמד טיבי[2].
תגובה מילולית
התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה הארמית "אסותא", שמשמעותה דומה. תגובות דומות נהוגות בשפות אירופה, למשל na zdrowie (לבריאות) בפולנית, או Gesundheit (בריאות), בגרמנית.
בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעיתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בגרמנית.
על פי המסורת היהודית נאמר "לבריאות" מכיוון שכשאדם היה מתעטש, הוא היה נותר ללא רוח חיים ולכן מאחלים לבריאותו. המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מספר: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק, היה עוטש והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים, ואמר לפניו : ריבון כל העולמים, אל תקח נפשי ממני עד שאצווה את בני ובני ביתי...לפיכך, חייב אדם לומר בעטישתו- חיים וכו'" (משמע גם, שהיה אומר לעצמו).
קישורים חיצוניים
- ד"ר איתי גל, למה אנחנו מתעטשים?, באתר ynet, 4 במרץ 2007
- ד"ר עידן גורן, לבריאות: הסיבות המוזרות שבגללן כולנו מתעטשים, באתר וואלה!, 01 במרץ 2015
- Why Do We Sneeze? - סרטון הסבר על עיטוש (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ העיטוש בעקבות חשיפה לאור (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 20.03.2018)
- ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1015683/
