ג'ון הורטון קונוויי – הבדלי גרסאות

ג'ון הורטון קונוויי
John Horton Conway
לידה	26 בדצמבר 1937; ליברפול, הממלכה המאוחדת
פטירה	11 באפריל 2020 (בגיל 82); ניו ברנזוויק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	בריטניה, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קיימברידג' (1962)
מנחה לדוקטורט	הרולד דוונפורט
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון (1987–2013); אוניברסיטת קיימברידג' (1962–1987) ;
תלמידי דוקטורט	ריצ'רד בורכרדס, Donald Lee Pilling, William Alan Schneeberger, Derek Alan Smith, Christopher Smyth Simons, Peter Robin Stephen Knight, Patrick Lawrence Harvey Brooke, Robert Turner Curtis, Gerard Martin Enright, Warren Douglas Smith, Frank Swenton, Richard Stuart Margolin, Robert Arnott Wilson, Simon P. Norton, Timothy M. Hsu, Adrian Mathias, Leonard Hyman Soicher, Jonathan D. H. Smith, Charles Ferenbaugh, Boris Alexeev
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1981); פרס נמרס למתמטיקה (1998); פרס בריק (1971); פרס פוליה (1987); פרס סטיל למחקר מתמטי (2000) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־01:18, 13 באפריל 2020

ג'ון הורטון קונוויי (26 בדצמבר 1937 – 11 באפריל 2020) היה מתמטיקאי בריטי שמחקריו עסקו בתורת החבורות, תורת הקשרים, תורת המספרים, תורת המשחקים הקומבינטוריים ותורת הקודים. תרם רבות גם לתחום שעשועי המתמטיקה, תרומתו המוכרת ביותר לתחום היא אוטומט תאי שפיתח בשם משחק החיים.

קונוויי היה פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטת פרינסטון. הוא החל את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג'. זכה בפרס בריק בשנת 1971, ונבחר כחבר החברה המלכותית בשנת 1981. קונוויי זכה בפרס נמרס למתמטיקה בשנת 1998 ובפרס לירוי סטיל בשנת 2000. מספר ארדש שלו היה 1.

ביוגרפיה

קונוויי נולד בליברפול בשנת 1937. הוא הראה התעניינות וכישורים במתמטיקה מגיל צעיר. לאחר שסיים בית ספר תיכון החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. הוא סיים את התואר הראשון שלו בשנת 1959, והחל לבצע מחקר בתורת המספרים בהנחיית הרולד דבנפורט. הוא פתר את בעיית וארינג למקרה של חזקות חמישיות, אולם בטרם פרסם עבודתו פורסם פתרון בלתי תלוי של צ'ן ג'נגרון. נראה שהעניין שלו במשחקים החל בשנותיו בקיימברידג', שם הפך לשחקן שש-בש נלהב ובילה שעות במשחק. בשנת 1964 קיבל תואר דוקטור, והוא מונה למרצה למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1986 עבר לאוניברסיטת פרינסטון.

קונוויי התגורר בפרינסטון, ניו ג'רזי. היו לו שבעה ילדים מנישואים שונים, שלושה נכדים וארבעה נינים. הוא היה נשוי לאשתו השלישית, דיאנה, מאז שנת 2001.^[1]

נפטר, מקורונה, ב-11 לאפריל 2020 בניו-ג'רזי.

עבודתו המתמטית

תבנית:השלמה קונווי היה המחבר הראשי של אטלס החבורות הסופיות, Atlas of Finite Groups: Maximal Subgroups and Ordinary Characters for Simple Groups. שיצא לאור בשנת 1985, ומפרט את כל החבורות הספורדיות, בהתאם למשפט המיון לחבורות פשוטות סופיות. כמו כן קונוויי גילה בעצמו שלוש מתוך 26 החבורות הספורדיות - חבורות קונוויי.

שעשועי מתמטיקה

קונוויי היה פעיל ביצירת משחקים מתמטיים, וקיים בתחום זה קשר מתמשך עם מרטין גרדנר, בעל טור בנושא זה בירחון "סיינטיפיק אמריקן". בשנת 1970 המציא קונווי אוטומט תאי שנודע בשם "משחק החיים". המשחק עורר עניין רב לאחר שבאוקטובר 1970 פורסם בטורו של גרדנר.^[2] המשחק נתן דחיפה ניכרת לחקר אוטומטים תאיים והעסיק רבות חוקרי בינה מלאכותית. באוניברסיטאות רבות הוא משמש תרגיל תכנות לסטודנטים בקורסי תכנות ובקורסי מבוא למדעי המחשב.

עוד בשנת 1967 פרסם גרדנר את המשחק "Sprouts" (אנ') שיצרו קונוויי ומייקל פטרסון, ובשנת 1972 פרסם את המשחק Hackenbush (אנ') שיצר קונוויי. גרדנר פרסם גם יצירות מתמטיות של קונוויי, בהן בעיית המלאך (אנ') ומספרים סוריאליסטיים.

קונוויי היה משתתף קבוע באירועי הארגון החינוכי G4G (אנ') לשימור מורשתו של מרטין גרדנר.

המשחקים המוזכרים לעיל, ומשחקים רבים אחרים, זכו לניתוח מתמטי בספרם של אלווין ברלקמפ, קונוויי וריצ'רד גאי, "Winning Ways for your Mathematical Plays" (אנ').

ספריו

Regular algebra and finite machines, Chapman and Hall, London, 1971
On numbers and games. Academic Press, New York, 1976
Winning Ways for your Mathematical Plays (with Richard K. Guy and Elwyn Berlekamp), Academic Press, 1982.

second edition 2001-2004

Atlas of finite groups (with Robert Turner Curtis, Simon Phillips Norton, Richard A. Parker, and Robert Arnott Wilson), Clarendon Press, New York, 1985
Sphere Packings, Lattices, and Groups (with Neil Sloane). Springer-Verlag, New York, 1988
The Book of Numbers (with Richard K. Guy), Copernicus, New York, 1996
The Sensual (quadratic) Form (with Francis Yein Chei Fung), Mathematical Association of America, Washington, DC, 1997
The Symmetries of Things (with Heidi Burgiel and Chaim Goodman-Strauss), A. K. Peters, Wellesley, MA, 2008

ראו גם

לקריאה נוספת

מרכוס דו סוטוי, סימטריה, מסע אל מרחבי התבניות של הטבע, מאנגלית: אוריאל גבעון, ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון הורטון קונוויי בוויקישיתוף

ג'ון ה. קונוויי, באתר המחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית)
הביוגרפיה של ג'ון ה. קונוויי (באנגלית)

John Horton Conway, Princeton University
Siobhan Roberts, John Horton Conway: the world’s most charismatic mathematician, Guardian, July 23, 2015
Siobhan Roberts, A Life in Games, Quanta Magazine, August 28, 2015

ג'ון הורטון קונוויי, ברשת החברתית Goodreads
ג'ון הורטון קונוויי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ון הורטון קונוויי, באתר MacTutor (באנגלית)
ג'ון הורטון קונוויי, באתר dblp

הערות שוליים

^ Conway Biography
^ Martin Gardner, The fantastic combinations of John Conway's new solitaire game "life", Scientific American 223, October 1970)
^ Groups.html ג'ון הורטון קונוויי, באתר MathWorld (באנגלית)

[1] Conway Biography

[2] Martin Gardner, The fantastic combinations of John Conway's new solitaire game "life", Scientific American 223, October 1970)

[3] Groups.html ג'ון הורטון קונוויי, באתר MathWorld (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 קונוויי היה פעיל ביצירת משחקים מתמטיים, וקיים בתחום זה קשר מתמשך עם [[מרטין גרדנר]], [[בעל טור]] בנושא זה בירחון "[[סיינטיפיק אמריקן]]". בשנת 1970 המציא קונווי [[אוטומט תאי]] שנודע בשם "[[משחק החיים (אוטומט תאי)|משחק החיים]]". המשחק עורר עניין רב לאחר שבאוקטובר 1970 פורסם בטורו של גרדנר.{{הערה|Martin Gardner, [https://web.stanford.edu/class/sts145/Library/life.pdf The fantastic combinations of John Conway's new solitaire game "life"], Scientific American 223, October 1970)}} המשחק נתן דחיפה ניכרת לחקר אוטומטים תאיים והעסיק רבות חוקרי [[בינה מלאכותית]]. באוניברסיטאות רבות הוא משמש תרגיל [[תכנות]] לסטודנטים בקורסי תכנות ובקורסי מבוא ל[[מדעי המחשב]].
-עוד בשנת 1967 פרסם גרדנר את המשחק "Sprouts" {{אנ|Sprouts (game)}} שיצרו קונוויי ומייקל פטרסון, ובשנת 1972 פרסם את המשחק Hackenbush {{אנ|Hackenbush}} שיצר קונוויי. גרדנר פרסם גם יצירות מתמטיות של קונוויי, בהן [[בעיית המלאך]] {{אנ|Angel problem}} ו[[מספר סוריאליסטי|מספרים סוריאליסטיים]].
+עוד בשנת 1967 פרסם גרדנר את המשחק "[[Sprouts]]" {{אנ|Sprouts (game)}} שיצרו קונוויי ומייקל פטרסון, ובשנת 1972 פרסם את המשחק [[Hackenbush]] {{אנ|Hackenbush}} שיצר קונוויי. גרדנר פרסם גם יצירות מתמטיות של קונוויי, בהן [[בעיית המלאך]] {{אנ|Angel problem}} ו[[מספר סוריאליסטי|מספרים סוריאליסטיים]].
-קונוויי היה משתתף קבוע בכינוסי גרדנר {{אנג|Gathering 4 Gardner}}.
+קונוויי היה משתתף קבוע באירועי הארגון החינוכי [[G4G]] {{אנ|Gathering 4 Gardner}} לשימור מורשתו של מרטין גרדנר.
 המשחקים המוזכרים לעיל, ומשחקים רבים אחרים, זכו לניתוח מתמטי בספרם של [[אלווין ברלקמפ]], קונוויי ו[[ריצ'רד גאי]], "Winning Ways for your Mathematical Plays" {{אנ|Winning Ways for your Mathematical Plays}}.