אצלנו בכפר טודרא – הבדלי גרסאות
תיקון קישור לערך על הלהקה הברירה הטבעית במקום על המנגנון באבולוציה. |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
| סוג = סינגל |
| סוג = סינגל |
||
| שם = אצלנו בכפר טודרא |
| שם = אצלנו בכפר טודרא |
||
| מאת = [[הברירה הטבעית]] |
| מאת = [[הברירה הטבעית (להקה)|הברירה הטבעית]] |
||
| אלבום = אלי שורשים |
| אלבום = אלי שורשים |
||
| כותב = [[יהושוע סובול]] |
| כותב = [[יהושוע סובול]] |
||
גרסה מ־13:36, 21 באפריל 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:סינגל
פרמטרים [ תאריך סינגל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| סינגל בביצוע הברירה הטבעית | |
| מתוך האלבום אלי שורשים | |
| שפה | עברית |
|---|---|
| כתיבה | יהושוע סובול |
| לחן | שלמה בר |
  | |
אצלנו בכפר טודרא הוא משיריה הבולטים והמצליחים של להקת הברירה הטבעית שחובר בידי יהושוע סובול והולחן בידי שלמה בר, סולן הלהקה, עבור ההצגה "קריזה" (מאת איציק ויינגרטן) שהועלתה בתיאטרון חיפה בשנת 1976. השיר נכלל באלבום אלי שורשים של הברירה הטבעית.
רקע
אצלנו בכפר טודרא
|
|---|
|
אצלנו בכפר טודרא |
| מילים: יהושוע סובול; לחן: שלמה בר (הבית הראשון בשיר) |
השיר מתאר חגיגה שהייתה נערכת לילדים בכפר טודרא שבמרוקו כשהתחילו ללמוד קרוא וכתוב: הם היו מקבלים לוח עליו האותיות היו מצוירות בדבש, ומלקקים אותן כדי לסמל ש-"הייתה התורה שבפה מתוקה כמו טעם של דבש".
השיר עצמו כתוב בצורה סיפורית, ללא חרוזים וללא קצב קבוע; ולדברי יהושוע סובול כך הוא שמע בשנת 1976 על המנהג מאישה ילידת כפר טודרא, אותה ראיין בטירת הכרמל[1].
חגיגות דומות עם תחילת לימוד הקריאה התקיימו בעדות נוספות[2].
כפר טודרא
כפר טודרא (טודע'ה בתעתיק מערבית) מוכר יותר כטינריר (تنغير, טינע'יר בתעתיק מערבית), עיירה המונה מעל 40,000 איש בהרי האטלס, שהנהר טודרא חוצה אותה, ושמשמשת כבירת פרובינציית טינריר.
ביצועים נוספים
לשיר ביצעים נוספים מלבד זה של הברירה הטבעית, וביניהם של דוד ד'אור ושל גליקריה.
ריקוד
לשיר חובר ריקוד על ידי אבי פרץ בשנת 2001[3].