אוצר (מקצוע) – הבדלי גרסאות
פרסומת לשנקר, לא מדובר על פירוט על תפקיד האוצר |
מ הוספת קישור לדנה גילרמן |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
* גלית גאון, [https://www.izzikagaon.com/single-post/2018/01/13/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2 אוצרות זה מקצוע], 13 בינואר 2018 |
* גלית גאון, [https://www.izzikagaon.com/single-post/2018/01/13/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2 אוצרות זה מקצוע], 13 בינואר 2018 |
||
* [[גדעון עפרת]], [https://gideonofrat.wordpress.com/2010/12/14/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%94/ אוצרות היא קיר ותשוקה], 2010 |
* [[גדעון עפרת]], [https://gideonofrat.wordpress.com/2010/12/14/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%94/ אוצרות היא קיר ותשוקה], 2010 |
||
* {{הארץ|דנה גילרמן, [[עכבר העיר]] אונליין|לא אוצרים באדום|1.3359830|24 בספטמבר 2008}} |
* {{הארץ|[[דנה גילרמן]], [[עכבר העיר]] אונליין|לא אוצרים באדום|1.3359830|24 בספטמבר 2008}} |
||
* ג'קי וולשלגר, [http://alaxon.co.il/article/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A8%D7%A2%D7%A9-%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D/ למה התכוון האמן?], [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], 10 בדצמבר 2013 |
* ג'קי וולשלגר, [http://alaxon.co.il/article/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A8%D7%A2%D7%A9-%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D/ למה התכוון האמן?], [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], 10 בדצמבר 2013 |
||
* {{בריטניקה}} |
* {{בריטניקה}} |
גרסה מ־20:53, 9 בדצמבר 2020
אוצֵר הוא מפקח, מעריך ומנהל במוזיאון או גלריה. במובן המודרני הרחב אחראי האוצר על ארגון תערוכות במוזיאונים וגלריות, לפי רעיון מרכזי, עם קו המחבר בין כל היצירות והופך את חוויית הצפייה בהן לנרטיב.
שמו של המקצוע נובע משם העצם אוצָר. בימי קדם היה האוצר מופקד על אוצרות המלך, כעין אפסנאי.
תפקידו של האוצר כולל איסוף החפצים, בחירתם וסידורם בחלל על פי נושא מסוים בו תעסוק התערוכה. האוצר מחליט כיצד למקם חפצי אמנות במוזיאון בדרך שתציג את הנושא על הצד הטוב והראוי ביותר בעיניו. בהחלטתו על אופן התצוגה והתלייה נלקחים בחשבון פרמטרים רבים, כגון: הקשרים היסטוריים, מקום, תאורה, רקע וכדומה. במקרים בהם הוא מחליט שקיים צורך בכך, יבחר האוצר מסגור נכון ויוסיף כיתוב ומוזיקת רקע. פעמים רבות מחבר האוצר את קטלוג התערוכה.
חשיבותו של האוצר נובעת מידיעותיו הנרחבות ומיכולתו להביע רעיון מרכזי אחד. ככל שהנושא ממוקד ומצומצם יותר סביב ציר אחד, כך יהיה לתערוכה משקל רב יותר. האוצר הוא האומן הגורם לכך. הוא החוליה המתווכת בין התנסות אינטואיטיבית של היוצר לבין הצופה.
אוצר בעיצוב
אוצרות בעיצוב היא סוגה ייחודית ומדויקת בתוך התחום הרחב יותר של אוצרות, היא מחייבת את העוסקים בה להיות בקיאים בתחומי העיצוב השונים, להכיר את ההיסטוריה של הנעשה בתחום ולשלוט בעשייה העכשווית בזירה המקומית והבינלאומית. היא משקפת את דופק החיים של היצירה המקומית, כשהיא מניעה, עורכת, מציבה ומתעדת את הנעשה בתחומי האופנה, האיור, עיצוב המוצר, תקשורת חזותית, אדריכלות, צורפות, טקסטיל וקרמיקה.[1][2]
קישורים חיצוניים
- גלית גאון, אוצרות זה מקצוע, 13 בינואר 2018
- גדעון עפרת, אוצרות היא קיר ותשוקה, 2010
- דנה גילרמן, עכבר העיר אונליין, לא אוצרים באדום, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2008
- ג'קי וולשלגר, למה התכוון האמן?, אלכסון, 10 בדצמבר 2013
- אוצר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ איזיקה גאון, כיצד משתמש המוזיאון באמן בן זמננו, 1980
- ^ המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל