דנה גילרמן
 | |
| לידה |
19 באוקטובר 1970 (בת 53) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה |
אוצרות |
  | |
דנה גילרמן (נולדה ב-19 באוקטובר 1970, תל אביב) היא אוצרת, מבקרת אמנות, אמנית ומרצה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה וגדלה בתל אביב. בשנת 2000 סיימה תואר ראשון באמנות ומדעי הרוח, באוניברסיטת ריג'נט, ניו יורק בשיתוף קמרה אובסקורה. בשנת 2004 סיימה תואר שני (MFA), בלימודי קולנוע וטלוויזיה, באוניברסיטת תל אביב. ובשנת 2015 סיימה תואר שני בלימודי מגדר גם כן באוניברסיטת תל אביב. 2024 - דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן.
אוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין התערוכות שאצרה מ-2005: "על העיוורון", שהוצגה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, "עדות מקומית"[1] במוזיאון ארץ ישראל, "תוך כדי תנועה" (2015) של צילה ליס. במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, תערוכתה של האמנית אלינה ספשילוב בגלריה ג'ולי מ. בנוסף, אצרה כןמספר רב של תערוכות לאמנים ישראלים ובינלאומיים בגלריה טבי שבה שימשה אוצרת ראשית, בהן של טליה ישראלי ושרון בלבן. כמו כן שימשה אוצרת של אוספים בהם של חב׳ אלול וחב׳ האופנה קום איל פו.
עבודות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירתה האמנותית של גילרמן עוסקת בסביבות אורבניות, במלאכות יד נשיות, במגדר, מיניות ובגבולות הגוף הנשי. בעבודה "נוף עירוני עם נהר ורכבת" הפכה גילרמן את נתיבי איילון לגובלן. בנוסף ביצעה את עבודת הווידאו "סיפור טוב" (2001) בה הפכה אירוע חדשות מקומי לטלנובלה דמיונית. בעבודה "מקור העולם לאחר גוסטב קורבה“ (2004), מתערבת גילרמן בציורו השערורייתי של גוסטב קורבה "מקורו של העולם" (1866). עבודת הווידאו "קולאז׳ פורנוגרפי" שהוצגה במסגרת "אמנות בצומת" בפסטיבל הקולנוע בירושלים (2014) הציגה נשים מתארות במילים סצנה פורנוגרפית בה הן צופות.
ספרי אמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילרמן כתבה את הספר "עבודת יד", ספר סמי-פורנוגרפי, הדן בהומור באוננות נשית ופורנוגרפיה בשיח הפמיניסטי. כן כתבה את ספר האמן "משחק בזיכרון" בנוי בפורמט של ספר ילדים. הדפים מחולקים לשלושה חלקים ומאפשרים לשנות זהויות של 38 נערים ונערות ששרדו את תקופת השואה. זהו ספר בדיוני המתחפש לספר חינוכי ונועד ללמד על זוועות השואה דרך משחק. הספר נוצר לתערוכה "סובינירים" (2011), אשר הוצגה במוזיאון מגדל דוד ועסקה בהיסטוריות בדויות.
כתיבה וביקורת אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילרמן עוסקת בכתיבת ביקורות אמנות בעיתונים כמו הארץ, מוסף כלכליסט וידיעות אחרונות. בין השנים 2006–2009 כתבה גילרמן את מדור "קיר אמן", במוסף גלריה של הארץ. היא משמשת כיועצת למגזין המקוון theartlab, וכן כעורכת המגזין המקוון "בסיס לאמנות ותרבות".
מיזם אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2013–2019 ייסדה וניהלה את ׳ויטרינה׳, מיזם שמטרתו ייצור ומכירת אמנות ישראלית עכשווית במחירים נגישים לקהל הרחב. יצירות של ויטרינה נמכרו במוזיאון הרצליה, במוזיאון תל אביב, במוזיאון ארץ ישראל ובמוזיאון ישראל.[2]
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2003 - תערוכות יחיד במוזיאון חיפה לאמנות. אוצרת יהודית מצקל.
- 2003 - תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה. אוצרת דליה לוין.
תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 - תערוכות וידאו בגלריה רוזנפלד ובגלריה שלוש, בתל אביב.
- 2005 - "מה את שותקת?", מוזיאון הרצליה. אוצרת מיכל היימן.
- 2006 - תערוכה קבוצתית בגלריה המדרשה בבית ברל.
- 2008 - "פרט", גלריה שלוש, תל אביב.
- 2010 - "געגוע", בית בנמל, נמל תל אביב.
- 2011 - ”סובנירים", מוזיאון מגדל דוד, ירושלים. אוצר מיכאל קסוס גדליוביץ׳.[3]
- 2014 - "מדבר בעד עצמו", תערוכה קבוצתית בגלריה בשנקר.
- 2015 - "בסיס ובניין על", בסיס לאמנות ותרבות. אוצרת שלומית ברויר.
- 2016 - "הקראפט החדש", גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון. אוצרת יעל ואן האסן.
תערוכות נבחרות שאצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2005 - 'על העיוורון' במרכז לאמנות דיגיטלית, חולון.
- 2009 - תערוכת צילומי העיתונות "עדות מקומית", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
- 2012 - 'א"ש לילה', במשותף עם גילת נדיבי. תערוכה קבוצתית שהתקיימה בסמטאות יפו העתיקה במסגרת אירועי שנת האמנות של עיריית תל אביב.
- 2012 - 'החשוד המיידי', יגיל נטע בגלריה פלורנטין 45, תל אביב.
- 2012 - התערוכה הקבוצתית 'עובדים זרים', האנגר 2, נמל תל אביב.
- 2013 - 'חדר ונוף', נטלי שפירא, גלריה נלי אמן.
- 2013 - המיצב 'נעליים שחורות' של רוית מישלי, בית בנמל, נמל תל אביב.
- 2014 - 'בחזרה לאפריקה' של זויה צ'רקסקי, בית בנמל, נמל תל אביב.
- 2014 - 'שיעור פסנתר', איילת עמרני נבון, גלריה פלורנטין 45, תל אביב.
- 2015 - 'מעקב אחר הקו', יוכי שרם, בית האמנים, תל אביב.
- 2016 - 'הסוד שבניחוח', אודליה אלחנני, בית האמנים, תל אביב.[4]
- 2018 - 'רקמה אנושית', יוכי שרם, במסגרת פרויקטים מיוחדים ביריד האמנות צבע טרי.
- 2019 - 'Skin', אריאלה ורטהיימר במסגרת תערוכות הלווין של הביאנלה בוונציה.
- 2019 - מלון אוטופיה, תערוכה קבוצתית במסגרת תערוכות הלווין של יריד האמנות צבע טרי.
- 2019 - הפרפורמנס ״מחיצה״ של האמנית מורן ויקטוריה סבג בשיתוף התזמורת הקאמרית הישראלית. מוזיאון תל אביב.
- 2020 - ״שבט בנימיני״, בית בנימיני. תערוכה קבוצתית העוסקת בשימוש בחימר באמנות העכשווית. משתתפים: סיגלית לנדאו, חן שיש, גבי קריכלי, רענן חרל״פ, יעל פרנק, רות פתיר, שחר יהלום, אלעד רוזן, אבי קרייצמן, ירון אתר.
- 2020 - ״נהדרת״, אורנה דגני. ״מבט נהדר״, שלומית גולדפינגר, בית האמנים בתל אביב.
- 2024 - ״הגוף הוא הצל של התנועה״, דאנה קופרלי לרנפלד, בית האמנים בתל אביב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דנה גילרמן- דנה גילרמן, שיער טוב, אלכסון
- דנה גילרמן, מה נשתנה במבטה של מדוזה, אלכסון
- מאמרי דנה גילרמן, באתר "הארץ"
- דנה גילרמן, ״מהנעשה בשטח״, מגזין בסיס.
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: מדור פרידה עם נעמי גבעון, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתו של האמן מאיר פיצ'חדזה, באתר הארץ, 23 במאי 2008
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתו של האמן פנחס כהן גן, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2008
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתה של מבקרת האמנות גליה יהב, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתו של האמן רפי לביא, הראיון האחרוןן, באתר הארץ, 8 במאי 2007
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתו של האוצר יונה פישר, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2008
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, ביקור בביתה של האוצרת נעמי אביב, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רותם רוזנטל, עדות מקומית: כוונות טובות זו התחלה, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2009
- ^ רעות ברנע, ניר הוד קטן הביתה, באתר כלכליסט, 4 בנובמבר 2014
- ^ סובנירים, באתר מגדל דוד, 2011
- ^ הדרה שפלן, סודות הרקמה, באתר ערב רב