יהודה יצחק פרנקל – הבדלי גרסאות
עריכה |
מ ←פתיח: אולי כך |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=25.12.2020}} |
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=25.12.2020}} |
||
{{מקורות}} |
{{מקורות|רמה=מחפש}} |
||
{{לערוך|ויקיזציה}} |
{{לערוך|ויקיזציה}} |
||
{{לשכתב}} |
{{לשכתב}} |
גרסה מ־00:00, 28 בדצמבר 2020
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| ||
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
לידה |
1824 ה'תקפ"ה |
---|---|
פטירה |
1893 (בגיל 69 בערך) ל' בכסלו ה'תרנ"ד |
השתייכות | חסידים |
תחומי עיסוק | אב"ד |
חיבוריו | מעט מים, מחיר חלב |
רבי יהודה יצחק פרנקל (נכתב לעיתים: יהודא יצחק פרענקיל) (ה'תקפ"ה, 1824 – ל' בכסלו ה'תרנ"ד, 1893) היה אב"ד בעיר סאנוק.
ביוגרפיה
נולד לחנה ולרבי חיים מרדכי פרנקל–תאומים אב"ד לינסק (בן רבי יהודה ליבוש פרנקל תאומים בעל ה"שני צמידים", מגזע רבי יונה תאומים). בנעוריו למד אצל רבי צבי הירש מרימנוב[1], ורבי שלום מקאמינקא[2], ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים"[3], בהגיעו לפרקו נשא את בת רבי מאיר אנגלרד מסאניק, ועבר להתגורר בעיר.
בשנת תרי"ח הוכתר לרבנות העיר סאנוק במחוז ז'שוב בדרום פולין באזור הידוע כגליציה המערבית, וניהל את העיר ביד רמה, כאשר הוא ממונה על כל ענייני העיר מערכות הכשרות המקוואות ותלמודי התורה. מסר שיעורי תורה, והקים בית הכנסת אורחים בביתו הסמוך לבית הכנסת עבור עניי העיר ואורחים[4].
בשנת תרכ"ט כאשר פרצה המחלוקת בין חצרות צאנז וסדיגורה נמנה עם תומכי רבו הרבי מצאנז, ואף חתם על קול קורא בעניין. חילופי דברים ארוכים התנהלו בינו לבין קרובו רבי משה תאומים אב"ד הורדנקא בעל ה"דבר משה" אשר נמנה עם תומכי סדיגורה. למרות זאת, הקפיד לפקוד מעת לעת בעירו את הקלויז של חסידי סדיגורה, ואף כאשר פתחו הנמנים עם חסידי הרבי מצאנז בית כנסת משלהם וביקשוהו להתפלל עמם לא הסכים לכך, והמשיך להתפלל בבית הכנסת הגדול בעיר[5].
נפטר ביום שבת ל' בכסלו (ליל שישי של חנוכה) ה'תרנ"ד.
קברו
לאחר פטירתו נטמן בבית הקברות החדש בעיר סאנוק, באהל ציונו של המקובל רבי יחיאל אב"ד טעריווא ונאוויטאניץ בעל ה"זיכרון יחיאל".
בשנות השואה נחרב בית הקברות ולא נשארו בו אלא כמה מצבות בודדות, בשנת תש"פ נמצאו מקום ציונו ויסודות האהל באדמה.[דרוש מקור]
ספריו
בשנת תר"מ הוציא לאור ליקוטים מתורותיו מחולקים לשני ספרים[6], בהקדמתו כותב כי לא היו די מעות בידו להוציא לאור את כל אשר תחת ידו, ורק מחמת אשר קרובת משפחתו שילמה את הוצאות הדפוס יכול להוציא את מעט הכמות הזאת:
- מעט מים - חידושי אגדה על ענייני עבודת ד', רעיונות על התורה והמועדים.
- מחיר חלב - חידושי הלכה וביאור על מסכת ברכות.
מלבד זה היו תחת ידו עוד כתבים רבים, וכמו שכותב בהקדמתו "אקוה להשי"ת אם יגזור עלי בחיים להוציא לאור חידושים על טור או"ח ויו"ד ועל מסכתות ועל משניות, וחידושי אגדות ודרשות ושו"ת והגהות על מדרש רבה, ועוד כדומה, במחיר אשר אקבל בעד הספר הזה, להיות קובץ על יד להדפיס פעם אחר פעם, אשר יזכנו הבורא לסדר" וכו', והעידו כי היו בביתו ארגזים מלאים בכתבי ידו.
לספריו אלו הוסיף את הספר "שני צמידים" על מסכת בבא מציעא לסבו רבי יהודה ליבוש פרנקל–תאומים אשר נפטר בצעירותו.
בניו
- רבי יעקב שלמה פרנקל חתן רבי אברהם אהרן טייטלבוים מקאלבסוב בן רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט
- רבי אפרים פרנקל אב"ד סאניק
- רבי חיים מרדכי פרנקל
- רבי בעריש פרנקל
- רבי אברהם פרנקל מגארליץ
מצאצאיו הנודעים:
- רבי שלמה זלמן פרנקל מוויעליפולי
- רבי מאיר סגל לנדא מדראהביטש