מוח'תאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:12, 23 בפברואר 2021

ערך זה עוסק בתפקיד מנהלתי באימפריה העות'מאנית. אם התכוונתם למהפכן שיעי בראשית ימי האסלאם, ראו מוח'תאר (פירושונים).

מֻח'תאר (בערבית: مختار) או מוכתר הכפר הוא מוסד מתקופת האימפריה העות'מאנית. המוח'תאר הוא פקיד ממשלתי הממונה על ידי השלטונות ונאמן להם. הוא מקבל משכורת מהרשות השלטונית. בין תפקידיו לשפוט בסכסוכים קלים בין איש לרעהו, ולייצג את הכפר בפני השלטונות. בתקופה העות'מאנית הוא היה אחראי על רישום הלידות, הנישואין והפטירות, ועל הגיוס לצבא. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, צומצמו מאוד זכויות המוח'תאר.

לעיתים, התפקיד עובר במשפחה. עם חילופי שלטון, קורה שהמשרה עוברת מחמולה אחת לשנייה, אפילו יריבה לה.

ביישובים העבריים בארץ ישראל לא היה קיים מוסד כזה, אך במקרים מסוימים נאלצו למנות אדם שישא בתואר על מנת ליצור קשרים עם היישובים הערבים השכנים. מוח'תאר הכפר הערבי ביקש לבוא במגע עם מי שנושא בתואר "מוח'תאר, ולא עם מזכיר פנים או בעל תפקיד דומה.

בימי השלטון הבריטי נתמנה בכל כפר ערבי ובכל יישוב יהודי מוח'תאר שתפקידו היה לדאוג ליחסים התקינים עם ממשלת המנדט ועם היישובים השכנים. ביישובים היהודים, לקראת המינוי נדרש המוחתאר הנבחר להשתתף בקורס שהתקיים מטעם הסוכנות היהודית (בדרך כלל בחווה הפרסית סמוך למוצא). במהלך הקורס למדו ערבית מדוברת, חוקים הקשורים לסכסוכי קרקעות וכדומה. לדוגמה, משה (דרוויש) צורי נבחר בתחילת המאה ה-20 להיות "מוח'תאר" היהודים בעכו. במסגרת תפקידו טיפל בענייני הכספיים של הקהילה, בבית הכנסת, בכרם זיתים שהיה בבעלות הקהילה, בבית הקברות שלה, ובקשר השוטף עם הרשויות.

לקריאה נוספת

דוד בן דוד, איש כפר עציון וניר עציון, גשר על פני התהומות, 1996, הוצאה עצמית.
נחמה מרקוס, לעבדה ולשמרה סיפורו של קיבוץ חפץ חיים, עמ' 150.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=תפקיד מנהלתי באימפריה העות'מאנית|אחר=מהפכן שיעי בראשית ימי האסלאם|ראו=[[מוח'תאר (פירושונים)]]}}
-'''מֻח'תאר''' (ב[[ערבית]]:<big>''' مختار'''</big>) או '''מוכתר''' הכפר הוא מוסד מתקופת [[האימפריה העות'מאנית]]. המוח'תאר הוא פקיד ממשלתי הממונה על ידי השלטונות ונאמן להם. הוא מקבל משכורת מהרשות השלטונית. בין תפקידיו, לשפוט בסכסוכים קלים, בין איש לרעהו ולייצג את הכפר בפני השלטונות. בתקופה העות'מאנית, הוא היה אחראי על רישום הלידות, הנישואין והפטירות ועל הגיוס לצבא. עם כיבוש הארץ על ידי האנגלים, צומצמו מאוד זכויות המוח'תאר.
+'''מֻח'תאר''' (ב[[ערבית]]:<big>''' مختار'''</big>) או '''מוכתר''' הכפר הוא מוסד מתקופת [[האימפריה העות'מאנית]]. המוח'תאר הוא פקיד ממשלתי הממונה על ידי השלטונות ונאמן להם. הוא מקבל משכורת מהרשות השלטונית. בין תפקידיו לשפוט בסכסוכים קלים בין איש לרעהו, ולייצג את הכפר בפני השלטונות. ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] הוא היה אחראי על רישום הלידות, ה[[נישואים|נישואין]] וה[[מוות|פטירות]], ועל הגיוס ל[[צבא]]. לאחר [[כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים]], צומצמו מאוד זכויות המוח'תאר.
-לעיתים, התפקיד עובר במשפחה. עם חילופי שלטון, קורה שהמשרה עוברת מ[[חמולה]] (משפחה רחבה) אחת לשנייה, אפילו יריבה לה.
+לעיתים, התפקיד עובר במשפחה. עם חילופי שלטון, קורה שהמשרה עוברת מ[[חמולה]] אחת לשנייה, אפילו יריבה לה.
-ביישובים ה[[עברי]]ים לא היה קיים מוסד כזה אך במקרים מסוימים נאלצו למנות אדם שישא בתואר על מנת ליצור קשרים עם היישובים הערבים השכנים. מוח'תאר הכפר הערבי ביקש לבוא במגע עם המוח'תאר ולא עם מזכיר פנים או בעל תפקיד דומה.
+ביישובים ה[[עברי]]ים בארץ ישראל לא היה קיים מוסד כזה, אך במקרים מסוימים נאלצו למנות אדם שישא בתואר על מנת ליצור קשרים עם היישובים הערבים השכנים. מוח'תאר הכפר הערבי ביקש לבוא במגע עם מי שנושא בתואר "מוח'תאר, ולא עם מזכיר פנים או בעל תפקיד דומה.
-בימי השלטון הבריטי נתמנה בכל כפר ערבי ובכל יישוב יהודי מוחתאר שתפקידו היה לדאוג ליחסים התקינים עם ממשלת המנדט ועם היישובים השכנים . ביישובים היהודים - לקראת המינוי היה המוחתאר הנבחר צריך להשתתף בקורס שהתקיים מטעם [[הסוכנות היהודית]] (בדרך כלל בחווה הפרסית סמוך למוצא)  . במהלך הקורס למדו ערבית מדוברת וחוקים הקשורים לסכסוכי קרקעות וכדומה .
+בימי [[המנדט הבריטי|השלטון הבריטי]] נתמנה בכל כפר ערבי ובכל יישוב יהודי מוח'תאר שתפקידו היה לדאוג ליחסים התקינים עם ממשלת המנדט ועם היישובים השכנים. ביישובים היהודים, לקראת המינוי נדרש המוחתאר הנבחר להשתתף בקורס שהתקיים מטעם [[הסוכנות היהודית]] (בדרך כלל בחווה הפרסית סמוך ל[[מוצא]]). במהלך הקורס למדו [[ערבית פלסטינית|ערבית מדוברת]], [[חוק|חוקים]] הקשורים לסכסוכי קרקעות וכדומה. לדוגמה, [[משה (דרוויש) צורי]] נבחר בתחילת המאה ה-20 להיות "מוח'תאר" היהודים ב[[עכו]]. במסגרת תפקידו טיפל בענייני הכספיים של הקהילה, ב[[בית כנסת|בית הכנסת]], בכרם זיתים שהיה בבעלות הקהילה, בבית הקברות שלה, ובקשר השוטף עם הרשויות.
-לדוגמה, [[משה (דרוויש) צורי]] נבחר בתחילת המאה ה-20 להיות "מוח'תאר" היהודים בעכו. במסגרת תפקידו טיפל בענייני הכספים של הקהילה, בבית הכנסת, בכרם זיתים שהיה בבעלות הקהילה, בבית הקברות שלה, ובקשר השוטף עם הרשויות.
 == לקריאה נוספת ==