כפר עציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר עציון
Kfarezion1.jpg
"המנזר" בו התגוררו ראשוני מקימי הקיבוץ, 1944
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
אזור התגוננות יהודה 206
גובה ממוצע[1] ‎934‏ מטר
תאריך ייסוד 1967
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,145 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.2%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים ריקים [ שם17, שם34, גודל סמן10, שם39, גודל סמן25, שם28, קואורדינטות62, גודל סמן64, גודל סמן39, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, קואורדינטות29, גודל סמן44, קואורדינטות46, קואורדינטות26, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות36, גודל סמן30, שם60, שם21, גודל סמן55, גודל סמן47, שם27, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, שם32, גודל סמן29, קואורדינטות18, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות32, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות19, קואורדינטות45, שם31, גודל סמן12, גודל סמן11, שם23, גודל סמן27, שם70, שם22, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, גודל סמן8, שם42, שם62, שם33, קואורדינטות21, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, קואורדינטות23, קואורדינטות34, קואורדינטות54, גודל סמן23, גודל סמן48, קואורדינטות38, גודל סמן24, שם43, גודל סמן14, שם40, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, שם18, קואורדינטות1, גודל סמן62, גודל סמן69, קואורדינטות42, גודל סמן40, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם24, שם49, קואורדינטות51, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, קואורדינטות69, גודל סמן5, גודל סמן60, שם26, גודל סמן51, קואורדינטות35, קואורדינטות65, גודל סמן42, קואורדינטות28, גודל סמן45, שם30, גודל סמן16, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, קואורדינטות20, שם53, גודל סמן46, שם48, שם46, שם29, גודל סמן19, קואורדינטות33, גודל סמן68, שם19, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, שם58, קואורדינטות39, שם65, גודל סמן58, שם56, קואורדינטות66, גודל סמן2, גודל סמן36, גודל סמן57, קואורדינטות17, קואורדינטות49, קואורדינטות27, קואורדינטות59, קואורדינטות24, גודל סמן59, שם1, גודל סמן34, גודל סמן41, קואורדינטות55, גודל סמן61, קואורדינטות60, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, שם41, קואורדינטות68, קואורדינטות57, קואורדינטות64, קואורדינטות22, קואורדינטות44, קואורדינטות63, גודל סמן32, שם45, שם25, גודל סמן56, שם61, קואורדינטות67, שם68, גודל סמן6, קואורדינטות30, שם57, גודל סמן3, שם64, שם20, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ geotype1, צבע סמן64, צבע סמן14, צבע סמן57, שם16, צבע סמן59, צבע סמן27, צבע סמן43, צבע סמן23, צבע סמן48, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן42, צבע סמן68, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, צבע סמן20, צבע סמן60, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן46, צבע סמן1, צבע סמן10, צבע סמן8, צבע סמן34, צבע סמן7, צבע סמן19, צבע סמן12, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, צבע סמן53, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, צבע סמן32, צבע סמן38, צבע סמן56, צבע סמן70, צבע סמן69, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, צבע סמן15, צבע סמן40, צבע סמן18, צבע סמן11, צבע סמן44, צבע סמן13, פריטים1, צבע סמן24, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, צבע סמן63, צבע סמן54, צבע סמן37, צבע סמן61, צבע סמן33, צבע סמן67, צבע סמן22, צבע סמן55, צבע סמן51, צבע סמן26, צבע סמן35, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון
באדום - כפר עציון
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.kfar-etzion.co.il
מקימי היישוב מקימים חומת אבנים מאבני המקום. צולם בפברואר 1944
מבט לעבר כפר עציון בשנת 1945 מכיוון "גבעת הסלעים"
הלווית חללי גוש עציון בירושלים, 1949
בית הכנסת של כפר עציון, 2009
אולם התפילה בבית הכנסת עם ויטראז' מעשה ידי פרלי פלציג
סוכות בלב כפר עציון, 2015 ה'תשע"ו

כְּפַר עֶצְיוֹן הוא התנחלות וקיבוץ בגוש עציון, החבר בתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ הוקם בשנת 1943 באתר בו נעשו ניסיונות התיישבות החל ב-1926. היישוב הוחרב במלחמת השחרור ונבנה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, כיישוב בגוש עציון. הכפר נקרא על שם שמואל צבי הולצמן ('הולץ' הוא עץ בגרמנית), ראש חברת "אל ההר", שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש יישובים באזור.

מגדל עדר וכפר עציון של הולצמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניסיונות להתיישב באדמת כפר עציון החלו בשנת 1927 עת הוקם במקום יישוב בשם "מגדל עדר"[2]. היישוב ננטש בשנת 1929 עקב מאורעות תרפ"ט. בשנת 1935 יושבה הנקודה על ידי חברת "אל ההר" שבשליטת הולצמן ואז ניתן למקום שמו "כפר עציון".

הולצמן קנה מכספו שטח של 5000 דונם, והקים חברה בשם "אל ההר". במשך השנים תרצ"ב - תרצ"ו נעשו פעולות רבות לרכישת שטחי קרקע נוספים. סוכני החברה קיבלו מאת יהודי הארץ והגולה הזמנות רבות לקרקעות. הולצמן השיג הסכמתם של מושל מחוז ירושלים, י. א. פ. קמפבל, ושל ראש הכמרים בכנסייה הרוסית בדבר חכירת המנזר הרוסי.

הובאה למקום קבוצת פועלים יהודים והם השתכנו בחדרי המנזר. הפועלים הכשירו הקרקע והכינו משתלה גדולה של עצי פרי נשירים, ונבנה בית למרפאה. גם ערביי הסביבה נהנו מהשירות הרפואי והיחסים איתם היו תקינים. כך הונח יסוד ליישוב חדש אשר נקרא על שם מייסדו - הולצמן - "כפר עציון"[3]. ביישוב זה ישבו אנשי 'השומר' לשעבר, כמו פנחס שניאורסון ואחרים, ששמרוהו. חברת אל ההר שיווקה חלקות של 25 דונם בכפר עציון. בתחילת 1935 יצא יוסף ויץ נגד התוכנית של כפר עציון בטענה שהחלקות הן יקרות מדי והסיכון רב[4][5][6].

עם פרוץ מאורעות תרצ"ו (אפריל 1936) החלו ערביי האזור להתנכל ליישוב היהודי בכפר עציון. בחודש אב תרצ"ו (אוגוסט 1936) עזבה קבוצת הפועלים את המקום וכל העמל הרב שהושקע בו ירד לטמיון. מבנה המרפאה נשרף, אך שוקם לאחר מלחמת ששת הימים.

הקיבוץ עד מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 (תש"ג) נוסד קיבוץ כפר עציון, הקיבוץ הראשון בגוש עציון, על ידי קבוצת אברהם (ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק) של תנועת השומר הדתי. מייסדי הקיבוץ היו יהודים ממזרח אירופה, רבים מהם ניצולי שואה. הקבוצה, קבוצת פועלים שיתופית דתית, התגבשה במשך 8 שנים בכרכור בטרם עלתה ליישוב. מקורות הפרנסה העיקריים היו רפת, מטע נשירים, ענף בניין ומחצבה. בקיבוץ היה בית מרגוע וב-1946 נחנך בו "נווה עובדיה" - בית אבן מרשים ששימש כבית כנסת ובית מדרש. תכנון הקיבוץ התבצע על ידי האדריכל והאמן מאיר בן אורי, שתכנן קיבוצים ומוסדות דתיים רבים.

שומר על גג המנזר הגרמני, 1943

בסוף 1947, ערב מלחמת העצמאות, מנה הקיבוץ 163 חברים ו-57 ילדים. כפר עציון היה הראשון מתוך ארבעה קיבוצים שהוקמו כגוש התיישבות מדרום לירושלים על-מנת להגן עליה מפלישה מכיוון דרום. הייתה זו נקודת היישוב העברית הראשונה באזור שמדרום לירושלים, ובעת הקמתה, נקודת היישוב הגבוהה ביותר בארץ ישראל (965 מ').

בכ"ט בנובמבר (29 בנובמבר 1947) אושרה תוכנית החלוקה באו"ם, ומיד לאחר מכן פתחו הערבים מארצות האזור במלחמה נגד היהודים. התוצאה המיידית הייתה ניתוק גוש היישובים מירושלים, מקור האספקה העיקרי. תפקידו של כפר עציון היה להפריע לתנועת צבאות ערב ובעיקר מצרים להגיע ולתקוף את ירושלים מהדרום. כשהתגברו הקרבות הוחלט לפנות מהכפר את הילדים, האימהות ונשים בהריון; אלה עברו להתגורר במנזר רטיסבון שבירושלים. אחת האימהות, ציפורה רוזנפלד, בחרה להישאר בקיבוץ ונהרגה בקרבות. בהמשך הועברו תושבים נוספים לפתח תקווה, ולאחר כניעת כפר עציון ומות רוב מגיניו, יושבו בשכונת גבעת עלייה ביפו, באתר המוכר כיום בשם חורשת עציון.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

ביום חמישי ד' אייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפלו כפר עציון ומגיניו. המגינים, חברים ולוחמי פלמ"ח, נהרגו תוך כדי קרב וחלקם נורו למוות לאחר שנכנעו לכוחות סדירים של צבא ירדן וערביי האזור (ראו: הטבח בכפר עציון). בקרבות גוש עציון נהרגו 242 חברים ולוחמים, ביניהם 21 נשים. ארבעה לוחמים הצליחו להימלט מהקרב. שאר שלושת הקיבוצים נכנעו והמגינים נשלחו למחנות שבויים בירדן.

הקיבוץ החדש, לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בספטמבר 1967 (כ"ב באלול ה'תשכ"ז) הוקם הקיבוץ מחדש על מקומו של קיבוץ כפר עציון החרב. מייסדי הקיבוץ היו בני המתיישבים הוותיקים, שאליהם הצטרפו חברי תנועת בני עקיבא מישראל ומהתפוצות. המתיישבים שהו במשך מספר שנים בתנאים קשים שכללו דיור זמני בשרידי בסיס ירדני, אספקה קצובה של מים מעיריית חברון, חשמל מגנרטור וכביש גישה לאזור בית שמש, כביש 367 שנפרץ אך לא כוסה באספלט[7].

הקיבוץ החדש תוכנן על ידי משרד האדריכלים בר-הרשקוביץ.

הקיבוץ מונה היום כ-180 משפחות, חצי מהם תושבים. מקורות הפרנסה העיקריים הם:

הקיבוץ נערך להרחבת שורותיו תוך קידום בניית שכונה קהילתית משולבת.

מאז 1999 פועלת בקיבוץ הישיבה תיכונית "מקור חיים" בראשות הרב דוב זינגר.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מורדות הגבעה שעליה שכן כפר עציון הישן נטוע גן זיכרון, ובו בית אחד ששרד מהקיבוץ שחרב וחזית של בית חווה ("המנזר הגרמני") שהקימו ב-1928 נזירים ממנזר דורמיציון בירושלים ובו התגוררו ראשוני גוש עציון. בגן ניצב בית עדות למורשת גוש עציון, ובו מוזיאון לתולדות ההתיישבות בגוש עציון וחיזיון אור-קולי שמספר את ההיסטוריה של האזור. באותו "מנזר גרמני" ששוחזר קיים ארכיון פעיל שמתעד את כל המסמכים והממצאים של גוש עציון ועוקב אחר פרסומים חדשים. הארכיון מהווה מרכז לחוקרים וסטודנטים שחוקרים את תולדות המקום.

בקיבוץ נמצאים גם מוזיאון האדם בהר, ובו אוסף של כלי בית וכלי עבודה האופייניים להר חברון, וגן בוטני וזואולוגי בשם "שיר השירים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר עציון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ ניסיונות התיישבות ראשונים
  3. ^ קנוהל, ד. (תשי"ז). גוש עציון במלחמתו. ירושלים: המדור הדתי, עמ' 15-16.
  4. ^ יוסף ויץ, במורדות כפר עציון, דבר, 14 בינואר 1935
  5. ^ בירור דברים בעניין אל ההר, דבר, 30 בינואר 1935
  6. ^ הולצמן מעפיל ההרה, דואר היום, 1 בפברואר 1935
  7. ^ אהרון דולב, מה לוחץ על כפר עציון?, מעריב, 20 בפברואר 1970
תצפית פנורמית על כפר עציון מגגו של מוזיאון כפר עציון
Magnify-clip.png
תצפית פנורמית על כפר עציון מגגו של מוזיאון כפר עציון