ניר עציון

ניר עציון
ניר עציון- תצפית ממזרח על המלון והרפת
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
גובה ממוצע[1] ‎211 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,010 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
4 מתוך 10

נִיר עֶצְיוֹן הוא מושב שיתופי המסונף לתנועת הקיבוץ הדתי, שוכן מדרום לחיפה ליד עתלית ושייך למועצה האזורית חוף הכרמל.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם באייר תש"י (1950) על ידי פליטי כפר עציון, וקבוצה מפליטי בארות יצחקנגב), קבוצות "אחדות" ו"תקוה" וניצולי השואה, שנתיים לאחר נפילת כפר עציון. את אירוע הנחת אבן הפינה עטרו בפסוק מספר עמוס: "וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"[3]. היישוב מנה בעת הקמתו 210 נפשות, ונמסרו לו לעיבוד 3000 דונםאדמות עין חוד שננטשה[4]. במאי 1952 הוקם במקום בית מרגוע[5] כהמשך לבית המרגוע שהיה בכפר עציון[6]. היישוב הוקם כקיבוץ, אך באמצע שנת 1953 הפך למושב שיתופי[7]. בסוף שנת 1957 היו במקום 120 חברים שהתפרנסו מ-2400 דונם, עדרי צאן ובקר, רפת, לול ובית המרגוע[8]. בשנת 1960 נחנך מבנה חדש לבית המרגוע ובכך פינה מקום לחברי המושב להתגורר בבתים ששמשו קודם לכן את הנופשים בבית המרגוע[9].

משק ניר עציון מגדל פרות, בננות ואף מנהל בית מלון לציבור הדתי והחרדי. כמו כן קיים מפעל מזון למנות מוכנות והסעדה. בשנותיו הראשונות עסקו במושב גם ברעיית צאן[10].

היישוב נקרא על שם כפר עציון שחרב במלחמת העצמאות. בשנת תשכ"ד הונחה במושב אבן פינה למרכז זיכרון לגוש עציון[11]. באוגוסט 1967 הביעה מזכירות המושב נכונות לסייע בהקמה מחדש של כפר עציון[12].

ב- 2 בדצמבר 2010 פונה המושב מחשש מהשריפה שהתחוללה בקרבתו. האש חלפה ליד היישוב ופגעה קשות ביישובים ימין אורד ועין הוד, שלא זכו לסיוע של כוחות הכיבוי שחנו בסמוך ליד כביש 4, בשלב שהאש חדרה ליישובים.

ב-2011 לאחר פיוס היסטורי, הצטרף המושב לתנועת הקיבוץ הדתי ממנה פרש בשנות ה-50, כשהפך למושב.

במקום סניף של תנועת "בני עקיבא" והוא היישוב הדתי היחיד מבין מושבי המועצה האזורית חוף הכרמל.

הובעה ביקורת על עמדת גורמי הקליטה ביישוב להעדיף קליטת תושבים חיצוניים על פני בני המקום, זאת בשל העדפה דתית[13].

בית הכנסת "עטרת יצחק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת בניר עציון נושא את שמו של הנדבן אייזיק וולפסון שתרם את הכסף לבניינו. בית הכנסת, הגדול והמרווח, נחנך בשנת 1963. הוא עוצב, בין השאר, על ידי חנוך אחימן, אף הוא מיוצאי כפר עציון. כאן נקבע נוסח התפילה, שלא כמו בשאר הקיבוצים הדתיים, כמו שהיה בבית הכנסת בכפר עציון שלפני נפילתו - נוסח התפילה החסידי נוסח ספרד.

שנים ארוכות הונהגו במקום אותן מנגינות כמו בבתי הכנסת האחרים שבהם התפללו יוצאי כפר עציון. פעם אחת, מדי שנה, שב המקום ומנציח באופן זה את הכפר ומורשתו: בשבת המקדימה את יום נפילתו של גוש עציון ואת יום העצמאות, שבות ונוהגות מדי שנה בשנה אותן מנגינות והנעימות, המחזירות את יוצאי כפר עציון למשך שעות אחדות לפחות, לכור מחצבתם.

בית הכנסת במושב

בעזרת הגברים 214 מקומות ישיבה.

כיום משמש הרב רונן לוביץ כרב היישוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראובן גפני, מחוזות הזיכרון, שבת - מוסף מקור ראשון לתורה, הגות, ספרות ואומנות, 9 נובמבר 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניר עציון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ספר עמוס, פרק ט', פסוק י"א
  4. ^ אמנים כובשים כפר, דבר, 23 ביולי 1954
  5. ^ פתיחת בית המרגוע, דבר, 30 באפריל 1952
  6. ^ כפר עציון קם מחדש, דבר, 21 באפריל 1950
  7. ^ "ניר עציון" - מקיבוץ למושב, דבר, 8 ביוני 1953
  8. ^ ניצוץ, לא אבד ניר לגוש עציון, דבר, 1 בנובמבר 1957
  9. ^ בית ההבראה בניר עציון למבנים חדשים, דבר, 29 באוגוסט 1960
  10. ^ נער דרוזי שרצח את הרועה מניר עציון - למאסר עולם, דבר, 17 בדצמבר 1956
  11. ^ יום הזיכרון לחללי מלחמת השחרור, דבר, 15 באפריל 1964
  12. ^ בני גוש עציון מצפים ליישוב מהיר של הגוש, דבר, 30 באוגוסט 1967
  13. ^ אסף וול: "ביישוב בו גדלתי לא רוצים אותי", באתר "סרוגים", 28 באוגוסט 2018