חדף אירופי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
[[קטגוריה:חדפיים]]
[[קטגוריה:חדפיים]]
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת: יונקים]]
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת: יונקים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758]]

גרסה מ־13:09, 15 במרץ 2021

קריאת טבלת מיוןחדף אירופי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: אוכלי חרקים
משפחה: חדפיים
סוג: חדף ארך-זנב
מין: חדף אירופי
שם מדעי
Sorex araneus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חדף אירופי (שם מדעי: Sorex araneus) הוא מין של יונק קטן ממשפחת החדפיים החי בטבע במזרח אירופה, סקנדינביה, בריטניה, רוסיה ומערב אסיה. כשמו האנגלי (Common shrew) הוא נפוץ מאוד בתחומי תפוצתו ושימורו הוא "ללא חשש".

תיאור

חדף זה מגיע לאורך 55 עד 82 מ"מ ומשקלו 5 עד 12 גרם בממוצע. הוא בעל פרווה עבה בצבע חום-אפרפר עם גוונים אדומים והבטן לבנה. הוא בעל חוטם מוארך עם שפמות ארוכים העוזרים לחוש את סביבתו והוא בעל רגליים קצרות וזנב ורדרדים ועירומים משיער.

החדפים ידועים בכך שהם לא ישנים כלל, אלא מתרוצצים ללא הרף בחיפוש אחר מזון. החדף ניזון רק מטרף חי של חרקים, עכבישים, חלזונות וחשופיות, דו-חיים, זוחלים קטנים, ביצים ומכרסמים קטנים. החדף הפעיל צורך 200% עד 300% ממשקלו בארוחה והוא חייב לאכול כל שעתיים או שלוש שעות כדי לא לגווע. החדף גם נמנע מתרדמת חורף מאותה סיבה.

החדפים מתרבים בין אפריל לספטמבר, לרוב בחודשי הקיץ, כשההריון לוקח 24 עד 25 יום. הנקבה יולדת חמישה עד שבעה גורים הנגמלים כעבור בערך 20 יום. צעירי החדפים עוקבים בשיירה אחרי אימם, אוחזים בזנבה ובזנב אחיהם בטור עורפי. הם לומדים לאכול חרקים מגיל צעיר מאוד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חדף אירופי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חדף אירופי באתר הרשימה האדומה של IUCN