תרדמת חורף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:29, 24 במרץ 2021

מרמיטות במאורה. המרמיטות ישנות מתחת לקרקע במשך החורף ויוצאות רק באביב

תרדמת חורף הוא מונח המתאר את הדרך בה בעלי חיים רבים מסגלים לעצמם מצב של חוסר פעילות והאטה משמעותית של המטבוליזם, וזאת על מנת לשרוד תקופות של תנאי סביבה קשים ומחסור במזון זמין וחיוני. בעלי החיים מתגוננים מתנאי הסביבה הקשים באמצעות מעבר למצב של תרדמה. תרדמת החורף אינה מוגבלת רק לחיות בר כגון דובים, סנאים, צבים, נחשים, עטלפים ועוד, אלא משותפת גם לבעלי חיים קטנים אשר גרים בסמיכות לבני אדם, כגון אוגרים, הנכנסים לתרדמת חורף של ימים ספורים בלבד.

התפתחות

במחקר שפורסם בשנת 2020, חוקרים שבחנו ממצאי חטים של מאובני הליסטרוזאורוס מאזור אנטארקטיקה של לפני כ-250 מיליון שנים, מצאו בהתפתחות החטים טבעות גדילה עבות וצפופות, אשר מצויים בימינו בשיניים של יצורים שמקיימים תרדמת חורף, בה קצב הגדילה של הגוף מואט. זוהי הראייה הקדומה ביותר לקיומה של תרדמת חורף^[1].

מאפיינים

כאשר החיה נמצאת בתרדמת חורף, היא אינה פעילה פיזית, ואינה אוכלת ושותה; גופה מתקיים מהשומן שצברה בעונות הפעילות. קיימים הבדלים בתקופת התרדמה אצל בעלי חיים שונים. יש כאלה המסתפקים בתרדמה של ימים אחדים ויש המאריכים את הזמן עד לחצי שנה. הדבר תלוי בתנאי האקלים באזור מחייתם, בגודל גופם של בעלי החיים (בעלי מסת גוף גדולה יכולים לקיים תקופה ארוכה יותר של תרדמה), ועוד.

מבחינה ביולוגית, תרדמת החורף אינה נחשבת לשינה רגילה (שבה פעילותו הפיזיולוגית של הגוף כמעט שאינה משתנה). במסגרת תרדמת החורף טמפרטורת הגוף יורדת מאוד, עד שהיא משתווה כמעט לטמפרטורה הנמוכה של הסביבה, וחלה האטה משמעותית בכל התהליכים הפיזיולוגיים. קצב פעימות הלב וקצב הנשימה יורדים בצורה משמעותית, וכך גם המטבוליזם בגוף, שקצבו יורד לכחמישית ממהירותו בתנאי הקיום הרגילים^[2].

מטרות

מבחינת בעל החיים, שהייה של חודשים או אפילו שנים במצב של תרדמת יכולה להאריך את משך החיים. זו יכולה להיות תרדמת קיץ, למשל בנחשים, תרדמה אנאירובית במצב של אנוקסיה (דגי זהב, צבים) או תרדמת חורף כמו בדובים ובחלק נרחב מאוכלוסיית העטלפים.

תרדמת חורף ביונקים מהווה אסטרטגיה מוצלחת להתגבר על תנאי העונה הקשה. במהלך תרדמת החורף יורד קצב חילוף החומרים שלהם מתחת ל־5% מהקצב הנורמלי, טמפרטורת הגוף יורדת ל־0–5 מעלות צלזיוס והתפקודים הפיזיולוגיים מדוכאים בצורה חריפה. לפני המעבר למצב התרדמת צורכים רוב בעלי החיים כמות גדולה של מזון על מנת לצבור שומן וחומרי תשמורת שיסייעו להם לשרוד את תקופת המחסור במזון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תרדמת חורף בוויקישיתוף

איזק שני, מי ישן בחורף?, באתר המרכז הארצי למורי ביולוגיה
אמי נורדרום, ‏עצות לבריאוּת טובה מדובי גריזלי, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 2 בפברואר 2015
תרדמת חורף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ד"ר יונת אשחר, ישנים בחורף, כבר 250 מיליון שנה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 בספטמבר 2020
^ https://www.nationalgeographic.com.au/animals/animals-dont-actually-sleep-for-the-winter-and-other-surprises-about-hibernation.aspx

[1] ד"ר יונת אשחר, ישנים בחורף, כבר 250 מיליון שנה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 בספטמבר 2020

[2] ttps://www.nationalgeographic.com.au/animals/animals-dont-actually-sleep-for-the-winter-and-other-surprises-about-hibernation.aspx

[1]

[2]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == התפתחות ==
-במחקר שפורסם בשנת 2020, חוקרים שבחנו ממצאי [[חט|חטים]] של [[מאובן|מאובני]] [[הליסטרוזאורוס]] מאזור [[אנטארקטיקה]] של לפני כ-250 מיליון שנים, מצאו בהתפתחות החטים טבעות גדילה עבות וצפופות, אשר מצויים בימינו בשיניים של יצורים שמקיימים תרדמת חורף, בה קצב הגדילה של הגוף מואט. זוהי הראייה הקדומה ביותר לקיומה של תרדמת חורף{{הערה|{{דוידסון|ד"ר יונת אשחר|ישנים בחורף, כבר 250 מיליון שנה|sciencenews/ישנים-בחורף-כבר-250-מיליון-שנה|7 בספטמבר 2020}}}}.
+במחקר שפורסם בשנת 2020, חוקרים שבחנו ממצאי [[חט]]ים של [[מאובן|מאובני]] [[הליסטרוזאורוס]] מאזור [[אנטארקטיקה]] של לפני כ-250 מיליון שנים, מצאו בהתפתחות החטים טבעות גדילה עבות וצפופות, אשר מצויים בימינו בשיניים של יצורים שמקיימים תרדמת חורף, בה קצב הגדילה של הגוף מואט. זוהי הראייה הקדומה ביותר לקיומה של תרדמת חורף{{הערה|{{דוידסון|ד"ר יונת אשחר|ישנים בחורף, כבר 250 מיליון שנה|sciencenews/ישנים-בחורף-כבר-250-מיליון-שנה|7 בספטמבר 2020}}}}.
 == מאפיינים ==
 כאשר החיה נמצאת בתרדמת חורף, היא אינה פעילה פיזית, ואינה אוכלת ושותה; גופה מתקיים מה[[שומן]] שצברה בעונות הפעילות. קיימים הבדלים בתקופת התרדמה אצל בעלי חיים שונים. יש כאלה המסתפקים בתרדמה של ימים אחדים ויש המאריכים את הזמן עד לחצי שנה. הדבר תלוי בתנאי ה[[אקלים]] באזור מחייתם, בגודל גופם של בעלי החיים (בעלי [[מסה|מסת]] גוף גדולה יכולים לקיים תקופה ארוכה יותר של תרדמה), ועוד.
 מבחינה ביולוגית, תרדמת החורף אינה נחשבת ל[[שינה]] רגילה (שבה פעילותו הפיזיולוגית של הגוף כמעט שאינה משתנה). במסגרת תרדמת החורף [[טמפרטורה|טמפרטורת]] הגוף יורדת מאוד, עד שהיא משתווה כמעט לטמפרטורה הנמוכה של הסביבה, וחלה האטה משמעותית בכל התהליכים הפיזיולוגיים. קצב פעימות ה[[לב]] וקצב ה[[נשימה]] יורדים בצורה משמעותית, וכך גם המטבוליזם בגוף, שקצבו יורד לכחמישית ממהירותו בתנאי הקיום הרגילים{{הערה|https://www.nationalgeographic.com.au/animals/animals-dont-actually-sleep-for-the-winter-and-other-surprises-about-hibernation.aspx}}.
 == מטרות ==
-מבחינת בעל החיים, שהייה של חודשים או אפילו שנים במצב של תרדמת יכולה להאריך את משך החיים. זו יכולה להיות [[תרדמת קיץ]] כמו למשל ב[[נחש]]ים, תרדמה [[אל-אווירני|אנאירובית]] במצב של [[אנוקסיה]] ([[דג זהב|דגי זהב]], [[צבים]]) או תרדמת [[חורף]] כמו ב[[דב|דובים]] ובחלק נרחב מאוכלוסיית ה[[עטלפים]].
+מבחינת בעל החיים, שהייה של חודשים או אפילו שנים במצב של תרדמת יכולה להאריך את משך החיים. זו יכולה להיות [[תרדמת קיץ]], למשל ב[[נחש]]ים, תרדמה [[אל-אווירני|אנאירובית]] במצב של [[אנוקסיה]] ([[דג זהב|דגי זהב]], [[צבים]]) או תרדמת [[חורף]] כמו ב[[דב|דובים]] ובחלק נרחב מאוכלוסיית ה[[עטלפים]].
 תרדמת חורף ב[[יונקים]] מהווה אסטרטגיה מוצלחת להתגבר על תנאי העונה הקשה. במהלך תרדמת החורף יורד קצב חילוף החומרים שלהם מתחת ל־5% מהקצב הנורמלי, טמפרטורת הגוף יורדת ל־0–5 [[מעלות צלזיוס]] והתפקודים ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]] מדוכאים בצורה חריפה. לפני המעבר למצב התרדמת צורכים רוב בעלי החיים כמות גדולה של [[מזון]] על מנת לצבור שומן ו[[חומרי תשמורת]] שיסייעו להם לשרוד את תקופת המחסור במזון.