שומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מולקולה של טריגליצריד, צורת התשמורת העיקרית של השומן בגוף האדם

שומנים הם קבוצה גדולה של ליפידים שונים המהווים מרכיב חיוני בתזונתם של יצורים שונים, נאגרים בגופם ומרכיבים מבנים חשובים בהם. השומנים מורכבים לרב מחומצות שומן הקשורות לגליצרול ונקראים טריגליצרידים. נהוג להבדיל בין שמן לשומן, כאשר השמן משמש לתיאור חומצות שומן נוזליות ואילו שומן הוא בדרך כלל מוצק בטמפרטורת החדר.

תפקידי השומן בגוף החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שומן חיוני ליצירת קרומי התאים וקרומי אברוני התאים שבנויים בעיקר מפוספוליפידים, ומשומנים נוספים החיוניים לתפקוד, כמו הכולסטרול. לשומנים שונים יש תפקיד חשוב בהעברת אותות בין תאים וחלקם מהווים ויטמינים - כלומר חומרים חיוניים הדרושים בתזונה בכמויות מזעריות (אלו הוויטמינים השומניים - A, D, E ו-K). שומן משמש לגוף גם מקור אנרגיה חשוב כיוון שהוא מכיל אנרגיה רבה ליחידת מסה. שומן נאגר בגוף האדם ושאר בעלי החיים ברקמת שומן המורכבת מתאים שתכולתם העיקרית היא שומן בצורת טריגליצרידים. רקמות השומן משמשות גם כמבודדות חום ומהוות מעין ריפוד לאיברים פנימיים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השומן הוא אחד מאבות המזון, בהם גם חלבונים ופחמימות. השומן הוא מרכיב חיוני בתזונה, מכיוון שהוא מספק חומצות שומן חיוניות ועוזר בספיגת ויטמינים שונים, המתמוססים בו ועוברים איתו דרך המעי הדק. בניגוד לפחמימות ולחלבונים, מזון שומני מביא לעליית רמת אולאויל-אתנול-אמין (OEA) במעי הדק, עליה המביאה לתחושת שובע.[1] ההנחיות להפחתת שומן בתזונה לא נתמכות על ידי מחקרים מדעיים מבוקרי רנדומיזציה[2] ואפילו לא על ידי מחקרי עוקבה[3]. גם הטענה שהחלפת חומצות שומן רוויות בחומצות רב-לא-רוויות מביאה להפחתת תמותה, נמצאה בלתי מבוססת[4]. במחקר עוקבה בשם PURE, שכלל 135,335 אנשים ב-18 מדינות, נמצא כי תזונה עשירה בשומן מנבאת תמותה מופחתת, וכי תזונה עשירה בשומן רווי מנבאת סיכון מופחת לשבץ[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שומן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gary J. Schwartz, Jin Fu, Giuseppe Astarita, Xiaosong Li, The lipid messenger OEA links dietary fat intake to satiety, Cell metabolism, 8, 2008-10, עמ' 281–288 doi: 10.1016/j.cmet.2008.08.005
  2. ^ Zoë Harcombe, Julien S. Baker, Stephen Mark Cooper, Bruce Davies, Evidence from randomised controlled trials did not support the introduction of dietary fat guidelines in 1977 and 1983: a systematic review and meta-analysis, Open Heart, 2, 2015-01-01, עמ' e000196 doi: 10.1136/openhrt-2014-000196
  3. ^ Zoë Harcombe, Julien S. Baker, Bruce Davies, Evidence from prospective cohort studies does not support current dietary fat guidelines: a systematic review and meta-analysis, British Journal of Sports Medicine, 51, December 2017, עמ' 1743–1749 doi: 10.1136/bjsports-2016-096550
  4. ^ Christopher E. Ramsden, Daisy Zamora, Sharon Majchrzak-Hong, Keturah R. Faurot, Re-evaluation of the traditional diet-heart hypothesis: analysis of recovered data from Minnesota Coronary Experiment (1968-73), BMJ, 353, 2016-04-12, עמ' i1246 doi: 10.1136/bmj.i1246
  5. ^ Mahshid Dehghan, Andrew Mente, Xiaohe Zhang, Sumathi Swaminathan, Associations of fats and carbohydrate intake with cardiovascular disease and mortality in 18 countries from five continents (PURE): a prospective cohort study, Lancet (London, England), 390, 2017-11-04, עמ' 2050–2062 doi: 10.1016/S0140-6736(17)32252-3