איגוד יוצאי ליטא בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:27, 17 באפריל 2021

איגוד יוצאי ליטא בישראל (באנגלית: Association of Lithuanian Jews in Israel) הוא ארגון ציוני של יהודים שעלו לישראל ממדינת ליטא. האיגוד נוסד בתל אביב בשנת 1932 ופעיל מאז ברציפות.

היסטוריה

איגוד יוצאי ליטא בישראל, (שמו עד קום המדינה "איגוד יוצאי ליטא בארץ ישראל") הוקם ב-1932 בתל אביב על ידי קבוצה של אקטיביסטים ציונים שעלו מווילנה וקובנה, בהם ד"ר עמנואל לפין במגמה לדאוג ולסייע לחברי הארגון בנושאים אזרחיים, לסייע בהתאקלמות והסתגלות לחיים בארץ ישראל לעולים חדשים, לפעול לעידוד עלייה ממדינת ליטא וכן להוות כמועדון חברתי לחברי הארגון. הקמת האיגוד הרשמי הייתה המשכה של פעילות חוג רעיוני של עסקנים ציוניים מעולי ליטא.^[1] ההתאגדות הרשמית של האיגוד מבחינת הרישום החוקי התבצע רק בשנת 1935.^[2] המיזם הראשון אותו ניסה האיגוד להוביל היה הקמת בנק קואופרטיבי בשם "קפת ארץ-ישראל – ליטא".^[3]^[4]

בשנותיו הראשונות הפעילות הציבורית הממוסדת של הארגון הייתה דלה,^[5] אולם עם סיום מלחמת העולם השנייה, עליית שארית הפליטה והתמנות מר ראובן רובינשטיין (עיתונאי) עורך האידישע שטימע לתפקיד יו"ר האיגוד, פעילות הארגון בתחומים רבים התעצמה.^[6]^[7] בין היתר פעל האיגוד להנצחה הקהילות החרבות בליטא בשלושת הכרכים של הספר "יהדות ליטא", סיוע הומניטרי לעולים חדשים וניצולי שואה, חלוקת מלגות לסטודנטים ושתדלנות להקמת "שיכון ליטא" ברמת השרון.

בין יושבי הראש של האיגוד במהלך השנים כיהנו גם מר יעקב אולייסקי מנהל אורט ישראל, ד"ר אבא גפן, מאיר ילין ועו"ד יוסף א. מלמד. ממלא תפקיד זה כיום הוא אריה בן-ארי גרודזנסקי.

מטרות האיגוד – מתוך התקנון

לעודד, לקדם, לטפח ולסייע לעליית יהודי ליטא ולקליטתם החברתית, התרבותית והכלכלית בישראל.
לטפח, לעודד ולהחדיר בין יוצאי ליטא את המורשת הרוחנית, הציבורית והתרבותית של יהדות ליטא על צורותיה.
לתכנן, להקים ולסייע בהקמתם, קיומם וניהולם של מפעלי תרבות של יוצאי ליטא, בני משפחותיהם והתלויים בהם.
להשתתף בקרנות, מוסדות, מפעלים וגופים בישראל ובחוץ לארץ למטרות עזרה הדדית של יוצאי ליטא בכל אתר ואתר.
ליזום, לעודד הקמתם, קיומם וניהולם של מפעלים קונסטרוקטיביים, חינוכיים, מלגות, מפעלי הנצחה ולפתח קשרי אחווה בין יוצאי ליטא, בני משפחותיהם וצאצאיהם.
לעודד ולסייע בהקמת מועדונים, ספריות, תערוכות, הוצאה לאור של כתבי עת, עבודות מחקר, ספרים ועלונים על המורשה של יהודי ליטא, חינוך, חברה ונושאים כלל יהודיים.
ליזום כנסים, מפגשים, סימפוזיונים אזוריים, ארציים ובינלאומיים בישראל ובארצות תבל לשם טיפוח התודעה של השואה ומחקר תקופתה.
להשתתף בכנסים, מפגשים, סימפוזיונים אזוריים, ארציים ובינלאומיים בישראל ובארצות תבל לשם טיפוח התודעה של השואה ומחקר תקופתה בהתאם להחלטות הנהלת האיגוד.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של איגוד יוצאי ליטא בישראל

הערות שוליים

^ הארץ, מסיבת יוצאי ליטא, 2 באוקטובר, 1931
^ הארץ, אבן הפינה ליסוד איגוד יוצאי ליטא שבארץ ישראל, 4 בדצמבר, 1935
^ הירדן, בנק הליטאיים מתחיל בעבודתו, 15 באוקטובר, 1935
^ דאר היום, האספה המיסדת של בנק יוצאי ליטא, 24 באוקטובר, 1935
^ הבקר, הצפה, הארץ, דבר איגוד יוצאי ליטא מקיים אזכרה לד"ר אבא לפין בבית הקונסול הליטאי בא"י, 25 באוגוסט, 1940
^ המשקיף, חבילות מטעם איגוד יוצאי ליטא לפליטים ברוסיה, 31 ביולי, 1945
^ הבקר, איגוד יוצאי ליטא, חבילות לפליטים בכל ארצות בגולה, 24 בפברואר, 1946

[1] הארץ, מסיבת יוצאי ליטא, 2 באוקטובר, 1931

[2] הארץ, אבן הפינה ליסוד איגוד יוצאי ליטא שבארץ ישראל, 4 בדצמבר, 1935

[3] הירדן, בנק הליטאיים מתחיל בעבודתו, 15 באוקטובר, 1935

[4] דאר היום, האספה המיסדת של בנק יוצאי ליטא, 24 באוקטובר, 1935

[5] הבקר, הצפה, הארץ, דבר איגוד יוצאי ליטא מקיים אזכרה לד"ר אבא לפין בבית הקונסול הליטאי בא"י, 25 באוגוסט, 1940

[6] המשקיף, חבילות מטעם איגוד יוצאי ליטא לפליטים ברוסיה, 31 ביולי, 1945

[7] הבקר, איגוד יוצאי ליטא, חבילות לפליטים בכל ארצות בגולה, 24 בפברואר, 1946

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בשנותיו הראשונות הפעילות הציבורית הממוסדת של הארגון הייתה דלה,{{הערה|[[הבקר]], [[הצופה|הצפה]], [[הארץ]], [[דבר (עיתון)|דבר]] [https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=q&hs=1&r=1&results=1&txq=%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9F&dafyq=1940&dafmq=08&dafdq=25&datyq=1940&datmq=08&datdq=25&req=&laq=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&puq=haretz&puq=hbkr&puq=dav&puq=hzh&ssnip=img&oa=1&e=25-08-1940-25-08-1940--he-20-haretz%2Chbkr%2Cdav%2Chzh-1--img-txIN%7CtxTI-%D7%90%D7%91%D7%90-------%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA------1 איגוד יוצאי ליטא מקיים אזכרה] לד"ר [[אבא לפין]] בבית הקונסול הליטאי בא"י, 25 באוגוסט, 1940}} אולם עם סיום מלחמת העולם השנייה, עליית [[שארית הפליטה]] והתמנות מר [[ראובן רובינשטיין (עיתונאי)]] עורך האידישע שטימע לתפקיד יו"ר האיגוד, פעילות הארגון בתחומים רבים התעצמה.{{הערה|[[המשקיף]], [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmf/1945/07/31/01/article/42 חבילות מטעם איגוד יוצאי ליטא לפליטים ברוסיה], 31 ביולי, 1945}}{{הערה|[[הבקר]], [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hbkr/1946/02/24/01/article/45 איגוד יוצאי ליטא, חבילות לפליטים בכל ארצות בגולה], 24 בפברואר, 1946}} בין היתר פעל האיגוד להנצחה הקהילות החרבות בליטא בשלושת הכרכים של הספר "יהדות ליטא", [[סיוע הומניטרי]] לעולים חדשים וניצולי שואה, חלוקת מלגות לסטודנטים ושתדלנות להקמת "שיכון ליטא" ב[[רמת השרון]].
-בין יושבי הראש של האיגוד במהלך השנים כיהנו גם מר [[יעקב אולייסקי]] מנהל אורט ישראל, ד"ר [[אבא גפן]], [[מאיר ילין]] ועו"ד יוסף א. מלמד. ממלא תפקיד זה הוא אריה בן-ארי גרודזנסקי.
+בין יושבי הראש של האיגוד במהלך השנים כיהנו גם מר [[יעקב אולייסקי]] מנהל אורט ישראל, ד"ר [[אבא גפן]], [[מאיר ילין]] ועו"ד יוסף א. מלמד. ממלא תפקיד זה כיום הוא אריה בן-ארי גרודזנסקי.
 ===מטרות האיגוד – מתוך התקנון===