חיים אלחדיף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:29, 10 במאי 2021

הרב חיים אהרן אלחדיף היה רב, שד"ר ועסקן ציבור בטבריה במפנה המאה ה-20. נבחר למשרת החכם באשי של העיר טבריה ב-1913, אך נאלץ לוותר על תפקידו בשל מחלוקת שפרצה בעיר.

תולדות חייו

נולד בטבריה בשנת 1860 (ה'תר"ך) לאביו הרב אהרן בכור אלחדיף, החכם באשי והרב הראשי של טבריה, מחבר הספר "מפי אהרן", ולבאהייה, בתו של הרב יעקב שאלתיאל ניניו, בעל "אמת ליעקב". את השכלתו התורנית רכש בעיקר אצל אביו. בצעירותו, עמד בראש קבוצה של איכרים יהודים מהגליל שעיבדו אדמות חקלאיות בפקיעין, כשעיבד את האדמות הרבות שהחזיק שם אביו^[1]. עמד בראשות ישיבת רבי מאיר בעל הנס. נשא את שמחה בת הרב שמואל אלחדיף, ובשנת 1890 נולד בנם זאכי.

לאחר פטירת אביו בשהנת 1909 התעוררה שאלת יורשו בתפקיד, וגם שמו של הרב חיים אלחדיף עלה. תושבים רבים בטבריה התנגדו למינויו, ולמרות רצונו של החכם באשי של האימפריה, חיים נחום אפנדי, מינויו נדחה^[2] והרב חיים יששכר אבולעיפה נכנס לתפקיד. באותה העת, יצא הרב אלחדיף לשליחות דרבנן לתוניסיה, שם גייס כספים לבניית חומה לבית הקברות היהודי העתיק בטבריה^[3]. בשנת 1913, לאחר התפטרותו של הרב חיים יששכר אבולעפיה ממשרת החכם באשי של טבריה, נבחר הרב אלחדיף למלא את מקומו^[4], בהוראת החכם באשי של האימפריה העות'מאנית, חיים נחום אפנדי. חלק מעסקני העיר ומרבניה סירבו לקבל את בחירתו^[5], וטענו כי תומכי הרב אלחדיף זייפו חתימות של רבני טבריה כדי להציג לחכם באשי שרוב רבני העיר תומכים בו^[6]. מתנגדיו פנו לתורמים לכספי החלוקה שיעבירו את תרומותיהם ל"ועד העיר הספרדי" ולא לחכם באשי^[7]. מתנגדיו גם שלחו מכתבים ומברקים לרב הראשי של האימפריה העות'מאנית, הרב חיים נחום אפנדי שהיה חתום על המינוי, ובהם טענו שרוב יהודי העיר מתנגדים למינוי. קבוצת צעירים ממתנגדי הר אלחדיף ייסדה את "אגדות המגן" ששמה לה למטרה להורידו ממשרתו. צעדת מחאה נערכה כנגד מינויו, וחלק ממתנגדי הרב אלחדיף אף הטיל עליו חרם^[8]. הרב חיים נחום אפנדי, שחפץ בהשקטת המחלוקת, שלח את הרב חיים יצחק שאקי כנציגו לטבריה. בהכרעתו, הושב הרב חיים יששכר אבולעפיה לתפקידו.

ב-1921 התמנה לשד"ר של קהילת טבריה, ויצא לקהילות לוב ותוניסיה. לאחר שובו לטבריה, שימש ראש ועד הכוללות לעדת הספרדים בעיר.

נפטר בליל שבת, 26 במרץ 1927, כ"ב באדר ב' ה'תרפ"ז^[9].

ספריו

יצב גבולות - בעניין המחלוקת על כספי קופת רבי מאיר בעל הנס.
משפט וצדק - פסקי דין בעניין הנ"ל.
חסדך מחיים- דרשות. בכתב יד.
סדרת סידורים ומחזורי תפילה עם הערות ופירושים:
- זכרנו לחיים - לראש השנה. בכתב יד
- חתמנו לחיים - ליום הכיפורים.
- זבח פסח - לפסח. בכתב יד.
- ישמח חיים - לסוכות. בכתב יד.
- טועמיה חיים - לימי חול ושבתות. בכתב יד.

לקריאה נוספת

משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב עמ' 48.

קישורים חיצוניים

חכם חיים אלחדיף, באתר "החכם היומי"

הערות שוליים

^ דברי ימי השבוע, הצבי, 24 ביוני 1887.
^ ראו אוי לה אמרה רקת!, החרות 29 באוגוסט 1919
^ תודה רבה, החרות 6 ביוני 1912.
^ חכם באשי חדש בטבריא, החרות, 31 במרץ 1913
^ הרקע למחלוקת היה יחסים מתוחים בין מחנה משפחת אבולעפיה לבין מחנה משפחת אלחדיף במחלוקת שפרצה קודם מינויו של הרב אהרן בכור אלחדיף
^ על שאלת החכם-באשי בטבריה, החרות⁩⁩, 18 יוני 1913.
^ עדו ישראלי, טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות'מאנית, אורשת ט (ה'תש"ף), עמ' 90
^ מכתב מטבריה, החרות, 12 בנובמבר 1913
^ הארץ, 27 במרץ 1927.

[1] דברי ימי השבוע, הצבי, 24 ביוני 1887.

[2] ראו אוי לה אמרה רקת!, החרות 29 באוגוסט 1919

[3] תודה רבה, החרות 6 ביוני 1912.

[4] חכם באשי חדש בטבריא, החרות, 31 במרץ 1913

[5] הרקע למחלוקת היה יחסים מתוחים בין מחנה משפחת אבולעפיה לבין מחנה משפחת אלחדיף במחלוקת שפרצה קודם מינויו של הרב אהרן בכור אלחדיף

[6] על שאלת החכם-באשי בטבריה, החרות⁩⁩, 18 יוני 1913.

[7] עדו ישראלי, טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות'מאנית, אורשת ט (ה'תש"ף), עמ' 90

[8] מכתב מטבריה, החרות, 12 בנובמבר 1913

[9] הארץ, 27 במרץ 1927.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 נולד בטבריה בשנת [[1860]] ([[ה'תר"ך]]) לאביו הרב [[אהרן בכור אלחדיף]], החכם באשי והרב הראשי של טבריה, מחבר הספר "מפי אהרן", ולבאהייה, בתו של הרב יעקב שאלתיאל ניניו, בעל "אמת ליעקב". את השכלתו התורנית רכש בעיקר אצל אביו. בצעירותו, עמד בראש קבוצה של איכרים יהודים מהגליל שעיבדו אדמות חקלאיות ב[[פקיעין]], כשעיבד את האדמות הרבות שהחזיק שם אביו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1887/06/24/01/article/2 דברי ימי השבוע], [[הצבי]], 24 ביוני 1887.}}. עמד בראשות ישיבת רבי מאיר בעל הנס. נשא את שמחה בת הרב שמואל אלחדיף, ובשנת [[1890]] נולד בנם [[זאכי אלחדיף|זאכי]].
-לאחר פטירת אביו בשהנת [[1909]] התעוררה שאלת יורשו בתפקיד, וגם שמו של הרב חיים אלחדיף עלה. תושבים רבים בטבריה התנגדו למינויו, ולמרות רצונו של החכם באשי של האימפריה, [[חיים נחום אפנדי]], מינויו נדחה{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1910/08/29/01/article/4 אוי לה אמרה רקת!], [[החרות]] 29 באוגוסט 1919}} והרב [[חיים יששכר אבולעיפה]] נכנס לתפקיד. באותה העת, יצא הרב אלחדיף ל[[שד"ר|שליחות דרבנן]] ל[[תוניסיה]], שם גייס כספים לבניית חומה ל[[בית הקברות היהודי העתיק בטבריה]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1912/06/06/01/article/13 תודה רבה], החרות 6 ביוני [[1912]].}}. בשנת [[1913]], לאחר התפטרותו של הרב [[חיים יששכר אבולעפיה]] ממשרת החכם באשי של טבריה, נבחר הרב אלחדיף למלא את מקומו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1913/03/31/01/article/11 חכם באשי חדש בטבריא], החרות, 31 במרץ 1913}}. חלק מעסקני העיר ומרבניה סירבו לקבל את בחירתו{{הערה|הרקע למחלוקת היה יחסים מתוחים בין מחנה משפחת אבולעפיה לבין מחנה משפחת אלחדיף במחלוקת שפרצה קודם מינויו של הרב אהרן בכור אלחדיף}}, ופנו לתורמים ל[[כספי החלוקה]] שיעבירו את תרומותיהם ל"ועד העיר הספרדי" ולא לחכם באשי{{הערה|עדו ישראלי, '''טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות'מאנית''', אורשת ט ([[ה'תש"ף]]), עמ' 90}}. מתנגדיו גם שלחו מכתבים ו[[טלגרפיה|מברקים]] לרב הראשי של האימפריה העות'מאנית, הרב [[חיים נחום אפנדי]] שהיה חתום על המינוי, ובהם טענו שרוב יהודי העיר מתנגדים למינוי. קבוצת צעירים ממתנגדי הר אלחדיף ייסדה את "אגדות המגן" ששמה לה למטרה להורידו ממשרתו. צעדת מחאה נערכה כנגד מינויו, וחלק ממתנגדי הרב אלחדיף אף הטיל עליו [[חרם (הלכה)|חרם]]{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1913%2F11%2F12&id=Ar00200&sk=2B126C07 מכתב מטבריה], [[החרות]], 12 בנובמבר 1913}}. הרב חיים נחום אפנדי, שחפץ בהשקטת המחלוקת, שלח את הרב [[חיים יצחק שאקי]] כנציגו לטבריה. בהכרעתו, הושב הרב חיים יששכר אבולעפיה לתפקידו.
+לאחר פטירת אביו בשהנת [[1909]] התעוררה שאלת יורשו בתפקיד, וגם שמו של הרב חיים אלחדיף עלה. תושבים רבים בטבריה התנגדו למינויו, ולמרות רצונו של החכם באשי של האימפריה, [[חיים נחום אפנדי]], מינויו נדחה{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1910/08/29/01/article/4 אוי לה אמרה רקת!], [[החרות]] 29 באוגוסט 1919}} והרב [[חיים יששכר אבולעיפה]] נכנס לתפקיד. באותה העת, יצא הרב אלחדיף ל[[שד"ר|שליחות דרבנן]] ל[[תוניסיה]], שם גייס כספים לבניית חומה ל[[בית הקברות היהודי העתיק בטבריה]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1912/06/06/01/article/13 תודה רבה], החרות 6 ביוני [[1912]].}}. בשנת [[1913]], לאחר התפטרותו של הרב [[חיים יששכר אבולעפיה]] ממשרת החכם באשי של טבריה, נבחר הרב אלחדיף למלא את מקומו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1913/03/31/01/article/11 חכם באשי חדש בטבריא], החרות, 31 במרץ 1913}}, בהוראת החכם באשי של האימפריה העות'מאנית, [[חיים נחום אפנדי]]. חלק מעסקני העיר ומרבניה סירבו לקבל את בחירתו{{הערה|הרקע למחלוקת היה יחסים מתוחים בין מחנה משפחת אבולעפיה לבין מחנה משפחת אלחדיף במחלוקת שפרצה קודם מינויו של הרב אהרן בכור אלחדיף}}, וטענו כי תומכי הרב אלחדיף זייפו חתימות של רבני טבריה כדי להציג לחכם באשי שרוב רבני העיר תומכים בו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1913/06/18/01/article/12 על שאלת החכם-באשי בטבריה], החרות⁩⁩, 18 יוני 1913.}}. מתנגדיו פנו לתורמים ל[[כספי החלוקה]] שיעבירו את תרומותיהם ל"ועד העיר הספרדי" ולא לחכם באשי{{הערה|עדו ישראלי, '''טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות'מאנית''', אורשת ט ([[ה'תש"ף]]), עמ' 90}}. מתנגדיו גם שלחו מכתבים ו[[טלגרפיה|מברקים]] לרב הראשי של האימפריה העות'מאנית, הרב [[חיים נחום אפנדי]] שהיה חתום על המינוי, ובהם טענו שרוב יהודי העיר מתנגדים למינוי. קבוצת צעירים ממתנגדי הר אלחדיף ייסדה את "אגדות המגן" ששמה לה למטרה להורידו ממשרתו. צעדת מחאה נערכה כנגד מינויו, וחלק ממתנגדי הרב אלחדיף אף הטיל עליו [[חרם (הלכה)|חרם]]{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1913%2F11%2F12&id=Ar00200&sk=2B126C07 מכתב מטבריה], [[החרות]], 12 בנובמבר 1913}}. הרב חיים נחום אפנדי, שחפץ בהשקטת המחלוקת, שלח את הרב [[חיים יצחק שאקי]] כנציגו לטבריה. בהכרעתו, הושב הרב חיים יששכר אבולעפיה לתפקידו.
 ב-[[1921]] התמנה ל[[שד"ר]] של קהילת טבריה, ויצא לקהילות [[יהדות לוב|לוב]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. לאחר שובו לטבריה, שימש ראש ועד הכוללות לעדת הספרדים בעיר.