זאכי אלחדיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאכי אלחדיף
דיוקנו של זאכי אלחדיף
דיוקנו של זאכי אלחדיף
לידה 25 בדצמבר 1890
טבריה, האימפריה העות'מאנית
פטירה 27 באוקטובר 1938 (בגיל 47)
טבריה, המנדט הבריטי
השכלה סוחר
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית טבריה
19281938
(כ־10 שנים)
ראש ועד היהודים של בית שאן
19111914
(כ־3 שנים)
סוחר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האנדרטה לזכרו של זאכי אלחדיף

יצחק זאכי אלחדיף (25 בדצמבר 1890 - 27 באוקטובר 1938) היה ראש העירייה היהודי הראשון בארץ ישראל. הוא כיהן בראשות עיריית טבריה משנת 1928 עד הירצחו, בשנת 1938.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאכי אלחדיף היה מאנשי היישוב הישן, בן למשפחה ממגורשי ספרד, אשר השתקעה בשנת 1492 באי רודוס, ובשנת 1740 עלתה לטבריה יחד עם הרב חיים אבולעפיה ותלמידיו. סבו הרב אהרן בכור אלחדיף היה רבה הראשי (חכם באשי) של טבריה. אביו חיים אהרן היה ראש ישיבת רבי מאיר בעל הנס, וראש הכוללים הספרדי בעיר. אמו שמחה באה ממשפחה ספרדית מיוחסת. אלחדיף למד בחדר ובישיבה של אביו וגם בבית הספר כי"ח בעיר.

אלחדיף החל לעסוק במסחר ב-1911 ועבר לשם כך לבית שאן שם החל בפעילותו הציבורית כראש ועד היהודים של הקהילה המקומית. בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לטבריה ומיד נרתם גם שם לפעילות ציבורית כשסייע לפליטים שגורשו מתל אביב וממושבות השפלה לטבריה על ידי השלטון העות'מאני.

בשנת 1928 החל לכהן כראש עיריית טבריה. בתפקידו זה פעל לפיתוח העיר עם חיבורה לרשת החשמל וסלילת כבישים נרחבת. כמו כן מסר את הזיכיון להפעלת חמי טבריה לחברה יהודית ויזם הקמת בתי מלון וכן את שכונת "קריית שמואל". עקב פעילותו הציבורית לפיתוח טבריה היה מקובל על יהודים וערבים כאחד.

במאורעות תרפ"ט חתם על הסכם רגיעה עם מנהיגם של ערביי טבריה והסביבה, סעיד א-שיח' שהכריז: "כל עוד אני חי לא יעז ערבי להרים ידו על יהודי". למרות שקיבל איומים על חייו, סירב להלך בלווית שומר ראש.

חיים ארלוזורוב כתב על אלחדיף:[1] "שוחחנו על ענייני הערבים, שהוא בקי בהם בתכלית. אני בטוח כי יוכל לסייע הרבה. כשנגענו בשאלה מה יש לעשות - הביע, לדעתי, דעות נבונות, המעידות על שכל בריא".

בשנת 1938, מספר שבועות לאחר הטבח בטבריה, נורה אלחדיף לאור היום, על ידי בנו של בעל מסעדה ערבי טברייני, שארב לו וירה בו מטווח קצר, בסמוך למסגד א-זידאני בעיר. כעבור יומיים מת אלחדיף מפצעיו. הוא נטמן בבית העלמין בעיר והותיר אחריו את רעייתו אסתר (מבית יהודה כהן), בן ובת.

לאחר הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הרצח הודח מפקד "ההגנה" בטבריה, ומפקדת "ההגנה" החליטה על פעולה נגד כמה מהאחראים לפיגועים נגד יהודים בה חוסל אחד ושנים נפצעו קשה.

מאוחר יותר נתפס הרוצח, הועמד לדין והוצא להורג בכלא עכו.

זכרו של אלחדיף מונצח באחד מרחובותיה המרכזיים של טבריה וכן באנדרטה שהקימה קבוצת אמנים ביוזמת העירייה ביוני 2009 במקום בו נרצח, סמוך למסגד מסגד א-זידאני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'אלחדיף, זכי', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 46.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביומנו, 6 באוקטובר 1931


ראשי עיריית טבריה
זאכי אלחדיף שמעון דהאן משה צחר מאיר אדרעי משה צחר יגאל ביבי
מ-1928 מ-1938 מ-1950 מ-1965 מ-1969 מ-1978
יוסי פרץ בני קריתי זוהר עובד יוסף בן-דוד רון קובי
מ-1988 מ-1998 מ-2003 מ-2013 מ-2018