מסגרת עם מלכת שבא ותרנגול הבר – הבדלי גרסאות
מ ←תיאור: תקלדה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|מספר יצירה= |
|מספר יצירה= |
||
|סוג היצירה=עיצוב}} |
|סוג היצירה=עיצוב}} |
||
'''מסגרת עם מלכת שבא ותרנגול הבר''' היא [[מסגרת]] שנוצרה ב |
'''מסגרת עם מלכת שבא ותרנגול הבר''' היא [[מסגרת]] שנוצרה ב[[בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות]] על פי עיצוב של [[זאב רבן]]. |
||
==תיאור== |
==תיאור== |
||
המסגרת נעשתה בטכניקה של מקשה במחלקת המקשה של "בצלאל" או באחת מן הקבוצות, כגון "נצן" או "שרא"ר", שעסקו בטכניקה זו במסגרת בית הספר. נושא העיטור שאוב מ"[[ספר האגדה]]" שערכו [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]]. על פי האגדה, [[מלכת שבא]] קורעת את בגדיה מעליה בשל פחד ותרנגול הבר מגיע אליה כשהוא נושא איגרת מ[[שלמה המלך]]. בחלקה התחתון של המסגרת מופיעה דמותה של מלכת שבא. היא מתוארת שוכבת בחצרה ולובשת בגדים תחתונים. משני צידי התיאור מופיעים [[עציץ|עציצים]] גדולים. ברקע, מעבר לגדר הארמון, מופיע תיאור של עיר. בחלקה העליון של המסגרת מופיע תיאור של שתי ציפורים, הדומות בעיצובן ל[[פסיוניים|פסיון]] או [[טווס]]. רבן מחבר בין שני חלקי המסגרת באמצעות זנב הציפור ובאמצעות עץ [[תמר מצוי|תמר]] גדול. |
המסגרת נעשתה בטכניקה של מקשה במחלקת המקשה של "בצלאל" או באחת מן הקבוצות, כגון "נצן" או "שרא"ר", שעסקו בטכניקה זו במסגרת בית הספר. נושא העיטור שאוב מ"[[ספר האגדה]]" שערכו [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]]. על פי האגדה, [[מלכת שבא]] קורעת את בגדיה מעליה בשל פחד ותרנגול הבר מגיע אליה כשהוא נושא איגרת מ[[שלמה המלך]]. בחלקה התחתון של המסגרת מופיעה דמותה של מלכת שבא. היא מתוארת שוכבת בחצרה ולובשת בגדים תחתונים. משני צידי התיאור מופיעים [[עציץ|עציצים]] גדולים. ברקע, מעבר לגדר הארמון, מופיע תיאור של עיר. בחלקה העליון של המסגרת מופיע תיאור של שתי ציפורים, הדומות בעיצובן ל[[פסיוניים|פסיון]] או [[טווס]]. רבן מחבר בין שני חלקי המסגרת באמצעות זנב הציפור ובאמצעות עץ [[תמר מצוי|תמר]] גדול. |
||
גרסה מ־04:32, 15 בדצמבר 2021
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מעצב | זאב רבן |
| תאריך יצירה | שנות ה-20 של המאה ה-20 |
| טכניקה וחומרים | פליז |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 16 |
| גובה | 24 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | אוסף פרטי |
מסגרת עם מלכת שבא ותרנגול הבר היא מסגרת שנוצרה בבצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות על פי עיצוב של זאב רבן.
תיאור
המסגרת נעשתה בטכניקה של מקשה במחלקת המקשה של "בצלאל" או באחת מן הקבוצות, כגון "נצן" או "שרא"ר", שעסקו בטכניקה זו במסגרת בית הספר. נושא העיטור שאוב מ"ספר האגדה" שערכו חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי. על פי האגדה, מלכת שבא קורעת את בגדיה מעליה בשל פחד ותרנגול הבר מגיע אליה כשהוא נושא איגרת משלמה המלך. בחלקה התחתון של המסגרת מופיעה דמותה של מלכת שבא. היא מתוארת שוכבת בחצרה ולובשת בגדים תחתונים. משני צידי התיאור מופיעים עציצים גדולים. ברקע, מעבר לגדר הארמון, מופיע תיאור של עיר. בחלקה העליון של המסגרת מופיע תיאור של שתי ציפורים, הדומות בעיצובן לפסיון או טווס. רבן מחבר בין שני חלקי המסגרת באמצעות זנב הציפור ובאמצעות עץ תמר גדול.
רבן עסק בדמותה של מלכת שבא מספר פעמים. מלבד מסגרת זו יצר רבן סדרה של איורים ובהן דמותה של מלכת שבא, שהוצגו בשנת 1922 בתערוכה של "אגודת אמנים עברית".[1] העיצוב שימש ליצירת מספר לא ידוע של מסגרות, בפליז או בכסף. אחת מן המסגרת בעיצוב זה, שמקורה באוסף יצחק אינהורן, הוצגה בתערוכה "בצלאל של שץ" (1982) שהתקיימה במוזיאון ישראל.[2]
הערות שוליים
- ^ ראו: מתערוכת האמנים בירושלים, הפועל הצעיר, 5 במאי 1922
- ^ ראו: "בצלאל" של שץ: רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1982, פריט 991