יהושע חנא רבניצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביאליק ורבניצקי

יהושע חנא רבניצקי, 1859, אודסה1944 תל אביב (י"ד אלול, תרי"ט – י"א אייר, תש"ד), סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט. ידוע בעיקר בשיתוף הפעולה שלו עם חיים נחמן ביאליק בהוצאה לאור של מיזמים שונים, ובראשם:  "ספר האגדה", שבו כינסו מבחר גדול מאגדות חז"ל שהופיעו בתלמוד ובמדרשים

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי

רבניצקי נולד באודסה בשנת 1859 וקיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. הוא השתלם גם באופן עצמאי בשפות רוסית וגרמנית. [1] בשנת תרל"ז נישא לטויבה שיחס, ועבר להתגורר בעיירת מוצאה: מאיאקי, הסמוכה לאודסה. שם המשיך להשתלם גם בשפות הצרפתית והאנגלית ובספרותן.

את כתיבתו העיתונאית החל בעיתון "המליץ" בשנת 1879. הוא פרסם מאמרים פובליציסטיים בנושא חיבת ציון ותחייה לאומית וביקורות ספרותיות למיניהן. על המאמרים חתם בשמות עט שונים ומגוונים; צפנת פענח, מידד, ברק בן אבינועם - הם רק חלק משמות העט

בשנים 18921893 כתב ביחד עם שלום עליכם את המדור הפיליטוני "קבורת סופרים" בעיתון "המליץ". על הפיליטונים חתמו בשם העט: אלדד ומידד, כאשר אלדד הוא שלום עליכם, ומידד הוא רבניצקי. שיתוף הפעולה בינו ובין שלום עליכם התקיים גם כאשר האחרון הקים הוצאת ספרים בשפת היידיש, שנקראה "די יודישע פאלקס-ביבליותהעק".  בעקבות הקמת ההוצאה פרץ פולמוס גדול בעיתונות העברית של התקופה לגבי מעמדה של היידיש בספרות היהודית, ורבניצקי צידד בגישתו של שלום עליכם.[2]

רבניצקי נמנה עם חסידיו של אחד העם, היה שותף  לתורתו הציונית, ואף היה ראש הלשכה באודסה של האגודה הסודית מיסודו: "בני משה".

בשנים 1891 - 1896 ערך את המאסף הספרותי "פרדס", בו השתתפו טובי הסופרים של התקופה, וביניהם אחד העם. רבניצקי עצמו השתתף בכתב העת "השילוח" שבעריכת אחד העם ושימש שם מעין עורך ספרותי.  שירו הראשון של ביאליק: "אל הציפור" פורסם ב"פרדס". שיתוף הפעולה הפורה בין שני האישים יצר מיזמים גדולים, כמו הוצאת "ספר האגדה", שמשמשים את קהל הקוראים עד היום.[3]

יהושע חנא רבניצקי חיבר גם ספרי לימוד וערך ספרי ילדים.

בשנת 1901 ייסד יחד עם ביאליק וש. בן ציון את הוצאת הספרים "מורייה" - לימים "דביר", ועמד בראשה עד סוף ימיו.

כשגבר הלחץ על פעילות ציונית במשטר הבולשביקי,  עלה רבניצקי בשנת 1921 לארץ ישראל בקבוצה גדולה של סופרים עבריים, ביניהם, ביאליק, דרויאנוב, א. ליטאי, אביגדור המאירי ואחרים.  גם בארץ תרם את חלקו לחיי התרבות והספרות עד שנפטר בשנת 1944.  בין השאר הוא שימש בתור יושב ראש הוועד התרבותי ב"אוהל שם", השתתף ביסוד אגודת "עונג שבת" במקום, והיה חבר בוועד ההקמה של הספרייה העירונית של תל אביב ושל בית ביאליק.

שלט על ביתו בתל אביב
קברו של יהושע חנא רבניצקי

רבניצקי וביאליק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושע חנא רבניצקי וחיים נחמן ביאליק נפגשו לראשונה בשנת 1891, כאשר ביאליק הציג לפני רבניצקי, שהיה כבר ידוע כמבקר ועורך את כתב העת הספרותי: "פרדס", את שירו הראשון: "אל הציפור". רבניצקי התרשם מיד מהשיר, ופרסם אותו ורבים אחרים בעקבותיו ב"פרדס", גם אם לעתים קרובות היו לו חילוקי דעות עם המשורר לגבי שיר זה או אחר.  רבניצקי היה גם זה שתמך בביאליק שהחמיר עם עצמו ואף שקל מדי פעם פרישה מכתיבת שירים.[4]

על מערכת היחסים הממושכת ביניהם העיד ביאליק:

"בלי רבניצקי לא הייתי פועל ועושה מה שעשיתי. הוא הכריחני לעבוד, הוא גם לימדני להנהיג סדר בעבודה ולקבוע עתים לתורה. כל מה שנתתי - נתתי הודות לרבניצקי, וכל כך אנו קשורים אחד בשני, עד שאיני יכול לעלות על דעתי להיות בלעדיו [...] כתוב אצלנו 'והיו עיניך רואות את מוריך' - ואני רוצה תמיד לראות במו עיני את זה שהיה לי גם מורה, גם חבר, עד שנעשינו לבסוף לבשר אחד". [5]

שיתוף הפעולה הפורה בין שני הסופרים הניב את אחד המיזמים  הפופולריים בתרבות העברית:  ספר האגדה; מבחר האגדות שבתלמוד ובמדרשים.  ספר זה נועד, כפי שכתבו העורכים בהקדמה, להיות "מעין אנתולוגיא ספרותית גדולה ומלאה, הכוללת בסדר נאה את הטוב והמובחר ואת כל האופיי והטפוסי מכל המקצועות החשובים של האגדה". הספר, שנערך בשנים 1905 עד 1911, יצא לראשונה לאור בשנת 1913, והוא ממשיך לצאת במהדורות רבות ומגוונות עד היום. "ספר האגדה היה לספר יסוד של התרבות העברית החדשה". כתב שלמה שבא. [6]

בנוסף, הוציאו ביאליק ורבניצקי את "רשומות"; מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל. (בשיתוף אלתר דרויאנוב);  "דור דור וסופריו; אנתולוגיה ספרותית לתלמידים ולעם" ,  ספר המשלים והפתגמים,  שירי שלמה אבן גבירול, שירת ישראל , סיפורי המקרא לילדים ועוד. 

שני הידידים השותפים קבורים במרחק לא רב איש מרעהו בבית הקברות על שם יוסף טרומפלדור בתל אביב.

על שמו של יהושע חנא רבניצקי קיימים רחובות בתל אביב ובפתח-תקווה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורית גוברין, "ציפור ב'פרדס': רבניצקי כעורך", בספרה קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה, כרך ה, הוצאת גוונים, 2015, עמ' 189–200.
  • גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, 1965

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פטירתו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדמור, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ספריית ראשונים, 1958
  2. ^ יהושע חנא רבניצקי, האם יש צורך בספרות הזשארגאנית, המליץ (1899), 15 במאי
  3. ^ פרטים על כך ראו להלן בפרק: רבניצקי וביאליק
  4. ^ שמואל אבנרי, המבוע הנסתר; רבניצקי שבביאליק, הארץ (2004), 6 במאי
  5. ^ יוחנן פוגרבינסקי, חמש שנים עם ביאליק, הדואר, 24, גיליון כ"ג, ז' באייר, תש"ה
  6. ^ שלמה שבא, חוזה ברח; סיפור חייו של חיים נחמן ביאליק, דביר, 1990