מוח'תאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:28, 12 ביולי 2007

מֻח'תאר (בערבית: مختار) או מוכתר הכפר הוא מוסד מתקופת האימפריה העות'מאנית. המוח'תאר הוא פקיד ממשלתי הממונה על ידי השלטונות ונאמן להם. הוא מקבל משכורת מהרשות השלטונית. לעיתים, התפקיד עובר במשפחה. עם חילופי שלטון, קורה והמשרה עוברת מ"חמולה" (משפחה רחבה) אחת לחמולה שניה - אפילו יריבה לה. בין תפקידיו, לשפוט בסכסוכים קלים, בין איש לרעהו ולייצג את הכפר בפני השלטונות. בתקופה העות'מאנית, הוא היה אחראי על רישום הלידות, הנישואין והפטירות ועל הגיוס לצבא. עם כיבוש הארץ על ידי האנגלים, צומצמו מאד זכויות המוח'תאר.

בישובים העבריים לא היה קיים מקום למוסד כזה. עם זו, הם נאלצו להקים מוסד זה, עמת לייצור קשרים עם הישובים הערבים השכנים. מוח'תאר הכפר הערבי בקש לבוא במגע עם המוח'תאר ולא עם מזכיר פנים או בעל תפקיד דומה.

ביישוב היהודי היו מוסדות, שתפקידם היה להשלים את תפקידו של המוח'תאר.

המא"ז - "מפקד האזור" שמונה על ידי ההגנה ועליו הוטל לפקד על החברים המגוייסים ביישוב ולפעול עמם נמסגרת יחידה צבאית.( שיטה דומה מופעלת היום במסגרת ההגנה המרחבית.
ה"רב"ש" - או (רבש"ץ)- "רכז בטחון שוטף" היה מופקד על סדרי השמירה והבטחון השוטף ביישוב.

מבקר המדינה^[1] מתיחס לתפקידו. מהאמור בדו"ח עולה כי : "מרבית רכזי הביטחון השוטף הצבאיים ביישובים , ביהודה ושומרון,^[2] כפופים מבחינה מינהלית לרשות המקומית - המועצה המקומית או הועד המקומי באמצעות המועצה האזורית, ומבחינה צבאית - לצה"ל. הכפיפות הכפולה, סובר מבקר המדינה, יוצרת קשיים במילוי תפקידם, זאת כיוון שלעתים מתקיימים ניגודי עניינים בין צורכי הביטחון לבין הצרכים של הרשות המקומית המעסיקה אותם.

הערות שוליים

^ בדו"ח על "הגנת יישובים באזור יהודה והשומרון"
^ אך גם בישובי הגבול בתוך הקו הירוק

לקריאה נוספת

דוד בן דוד, איש כפר עציון וניר עציון, גשר על פני התהומות , 1996, הוצאה עצמית.

[1] בדו"ח על "הגנת יישובים באזור יהודה והשומרון"

[2] אך גם בישובי הגבול בתוך הקו הירוק

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מוכתר''' או מוח'תאר הכפר הוא מוסד מתקופת [[האימפריה העות'מאנית]]. המוכתר הוא פקיד ממשלתי הממונה על ידי השלטונות ונאמן להם. הוא מקבל משכורת מהרשות השלטונית. לעיתים, התפקיד עובר במשפחה. עם חילופי שלטון, קורה והמשרה עוברת מ"חמולה" (משפחה רחבה) אחת לחמולה שניה - אפילו יריבה לה. בין תפקידיו, לשפוט בסכסוכים קלים, בין איש לרעהו ולייצג את הכפר בפני השלטונות. בתקופה העות'מאנית, הוא היה אחראי על רישום הלידות, הנישואין והפטירות ועל הגיוס לצבא. עם כיבוש הארץ על ידי האנגלים, צומצמו מאד זכויות המוכתר.
+'''מֻח'תאר''' (ב[[ערבית]]: مختار) או '''מוכתר''' הכפר הוא מוסד מתקופת [[האימפריה העות'מאנית]]. המוח'תאר הוא פקיד ממשלתי הממונה על ידי השלטונות ונאמן להם. הוא מקבל משכורת מהרשות השלטונית. לעיתים, התפקיד עובר במשפחה. עם חילופי שלטון, קורה והמשרה עוברת מ"חמולה" (משפחה רחבה) אחת לחמולה שניה - אפילו יריבה לה. בין תפקידיו, לשפוט בסכסוכים קלים, בין איש לרעהו ולייצג את הכפר בפני השלטונות. בתקופה העות'מאנית, הוא היה אחראי על רישום הלידות, הנישואין והפטירות ועל הגיוס לצבא. עם כיבוש הארץ על ידי האנגלים, צומצמו מאד זכויות המוח'תאר.
-בישובים העבריים לא היה קיים מקום למוסד כזה. עם זו, הם נאלצו להקים מוסד זה, עמת לייצור קשרים עם הישובים הערבים השכנים. מוכתר הכפר הערבי בקש לבוא במגע עם המוכתר ולא עם מזכיר פנים או בעל תפקיד דומה.
+בישובים העבריים לא היה קיים מקום למוסד כזה. עם זו, הם נאלצו להקים מוסד זה, עמת לייצור קשרים עם הישובים הערבים השכנים. מוח'תאר הכפר הערבי בקש לבוא במגע עם המוח'תאר ולא עם מזכיר פנים או בעל תפקיד דומה.
-ביישוב היהודי היו מוסדות, שתפקידם היה להשלים את תפקידו של המוכתב.
+ביישוב היהודי היו מוסדות, שתפקידם היה להשלים את תפקידו של המוח'תאר.
 * המא"ז - "מפקד האזור" שמונה על ידי [[ההגנה]] ועליו הוטל לפקד על החברים המגוייסים ביישוב ולפעול עמם נמסגרת יחידה צבאית.( שיטה דומה מופעלת היום במסגרת [[ההגנה המרחבית]].
 * ה"רב"ש" - או (רבש"ץ)- "רכז בטחון שוטף"  היה מופקד על סדרי השמירה והבטחון השוטף ביישוב.
-מבקר המדינה<ref> בדו"ח על  "הגנת יישובים באזור יהודה והשומרון"</ref> מתיחס לתפקידו. מהאמור בדו"ח עולה כי : "מרבית רכזי הביטחון השוטף הצבאיים ביישובים , ביהדוה ושומרון,<ref> אך גם בישובי הגבול בתוך הקו הירוק</ref> כפופים מבחינה מינהלית לרשות המקומית - [[מועצה מקומית|המועצה המקומית]] או הועד המקומי באמצעות [[מועצה אזורית|המועצה האזורית]],  ומבחינה צבאית - ל[[צה"ל]]. הכפיפות הכפולה, סובר מבקר המדינה,  יוצרת קשיים במילוי תפקידם, זאת כיוון שלעתים מתקיימים ניגודי עניינים בין צורכי הביטחון לבין הצרכים של הרשות המקומית המעסיקה אותם.
+מבקר המדינה<ref> בדו"ח על  "הגנת יישובים באזור יהודה והשומרון"</ref> מתיחס לתפקידו. מהאמור בדו"ח עולה כי : "מרבית רכזי הביטחון השוטף הצבאיים ביישובים , ביהודה ושומרון,<ref> אך גם בישובי הגבול בתוך הקו הירוק</ref> כפופים מבחינה מינהלית לרשות המקומית - [[מועצה מקומית|המועצה המקומית]] או הועד המקומי באמצעות [[מועצה אזורית|המועצה האזורית]],  ומבחינה צבאית - ל[[צה"ל]]. הכפיפות הכפולה, סובר מבקר המדינה, יוצרת קשיים במילוי תפקידם, זאת כיוון שלעתים מתקיימים ניגודי עניינים בין צורכי הביטחון לבין הצרכים של הרשות המקומית המעסיקה אותם.
 ==הערות שוליים==