מועצה אזורית

מפת המועצות האזוריות בישראל מתוך: אתר השלטון האזורי בישראל

מועצה אזורית בישראל היא צורת שלטון מקומי המאגדת, מבחינה מוניציפלית, מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי מסוים. בישראל וביהודה ושומרון פועלות 54 מועצות אזוריות המאוגדות בעמותת מרכז השלטון האזורי בישראל.

נכון ל-2023 מתגוררים במועצות האזוריות כ-1,020,000 ישראלים.

מאפיינים

מועצה אזורית שבתחומי הקו הירוק פועלת מכוח צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 ומועצה אזורית בשטחים יהודה ושומרון (ובעבר גם בשטח רצועת עזה) פועלת מכוח צו של המושל הצבאי.

שטחה של מועצה אזורית כולל את היישובים בתחומה ואת השטח ביניהם. השטח לא כולל יישובים עירוניים בעלי רשות מקומית משל עצמם (ערים, מועצות מקומיות ומועצות תעשייתיות).

המועצות האזוריות מספקות שירותים ליישובים המוגדרים להן מוניציפלית ולכלל הישויות הנמצאות בשטחן, בסיסי צה"ל, שמורות טבע, אתרי תיירות, מוסדות חינוך ועוד.

בחלק מהמקרים, שטח המועצה האזורית כולל שטחים נרחבים שאין בהם נקודות יישוב, בשל הגישה הממשלתית בקום המדינה, שהתעתדה להכניס תחת השלטון המקומי את כלל הקרקעות בארץ. בשל מדיניות זו נוצרו "מובלעות" עירוניות בעלות הגדרה מוניציפלית נפרדת, המוקפות על ידי מועצה אזורית אחת או יותר ואינן באחריות מועצה אזורית. היו שהתנגדו לגישה מרחיבה זאת ובקשו שהמועצות האזוריות תקפנה רק את היישובים עצמם ושטחים מחברים מצומצמים הנדרשים לחיבור ביניהם, אך עמדתם כמעט ולא נתקבלה.

לחלק מהמועצות האזוריות זהות, תרבות ויסודות כלכליים משותפים במידה זו או אחרת, מעבר להגדרה הגאוגרפית. כך למשל, באותו אזור יכולות להיות שתי מועצות אזוריות, אחת ליישובים דתיים והאחרת ליישובים חילוניים. לדוגמה, מועצה אזורית שדות נגב מאגדת בנגב המערבי את היישובים הדתיים, ובסמוך לה נמצאת מועצה אזורית שער הנגב המאגדת יישובים חילוניים. בדומה לכך, מועצה אזורית נחל שורק, מועצה אזורית חבל יבנה ומועצה אזורית שפיר מאגדות בתוכן יישובים דתיים באזור השפלה. מועצה אזורית אלונה מאגדת בתוכה שלושה יישובים של תנועת החרות ונבדלת ממועצה אזורית מנשה הסמוכה לה. באצבע הגליל, מועצה אזורית מבואות החרמון מאגדת את המושבים, בעוד מועצה אזורית הגליל העליון מאגדת את הקיבוצים.

רוב המועצות האזוריות נקראות על שם חבל הארץ שבה הן נמצאות. עם זאת, מספר מועצות אזוריות נקראות על שמות אנשים, בהן: מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

המועצות האזוריות הראשונות היוו המשך לגישת הגושים שרווחה ביישוב היהודי החל משנות ה-30 של המאה ה-20 והראשונה שבהן – מועצה אזורית עמק חפר הוקמה במרץ 1940. עד סיום המנדט הבריטי ב־1948 הוקמו חמש מועצות אזוריות בארץ: נהלל, קישון, אפרים (לימים מגידו) ויזרעאל.

מועצה אזורית מטה בנימין היא בעלת מספר התושבים הגדול ביותר, כ-73,673 תושבים. מועצה אזורית מטה יהודה היא בעלת מספר היישובים הגדול ביותר, עם 57 יישובים. מועצה אזורית רמת נגב היא בעלת השטח הגדול ביותר – כארבעה מיליון דונם, שהם כ-18% משטחה של ישראל.

מועצה אזורית אלונה היא בעלת מספר היישובים הקטן ביותר (3 יישובים).

מועצות אזוריות

להלן רשימה מעודכנת לסוף שנת 2019 של המועצות האזורית בישראל, לפי כמות יישובים ואוכלוסייה, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני האוכלוסייה לקוחים מאומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסוף חודש ינואר 2023.

מספר	מועצה אזורית	סמל	מחוז	מספר יישובים	מספר תושבים (2025)	מאוכלס על ידי
1	מטה בנימין		יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	49	82,435	יישובים יהודים
2	מטה יהודה		ירושלים	64	51,041	יישובים יהודים וערבים
3	שומרון		יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	31	49,384	יישובים יהודים
4	עמק חפר		מרכז (השרון)	44	43,085	יישובים יהודים
5	עמק יזרעאל		צפון	38	41,714	יישובים יהודים ובדואים
6	חוף הכרמל		חיפה	26	36,499	יישובים יהודים ויישוב ערבי
7	הגלבוע		צפון	32	35,383	יישובים יהודים וערבים
8	דרום השרון		מרכז (השרון)	31	34,872	יישובים יהודים
9	מטה אשר		צפון	32	32,143	יישובים יהודים, יישוב ערבי ויישוב בדואי
10	משגב		צפון	35	30,824	יישובים יהודים ובדואים
11	גוש עציון		יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	22	29,465	יישובים יהודים
12	גזר		מרכז (השפלה)	25	29,426	יישובים יהודים
13	באר טוביה		דרום	23	25,002	יישובים יהודים
14	לב השרון		מרכז (השרון)	19	24,035	יישובים יהודים
15	חבל מודיעין		מרכז (השפלה)	24	23,818	יישובים יהודים
16	מנשה		חיפה	24	22,791	יישובים יהודים וערבים
17	גולן		צפון	31	22,333	יישובים יהודים
18	אל קסום		דרום	7	21,972	יישובים בדואים
19	חוף אשקלון		דרום	21	21,086	יישובים יהודים
20	הגליל העליון		צפון	29	20,451	יישובים יהודים (קיבוצים)
21	אשכול		דרום	32	20,055	יישובים יהודים
22	מרום הגליל		צפון	24	17,373	יישובים יהודים, יישוב דרוזי ויישוב צ'רקסי
23	עמק המעיינות		צפון	24	16,982	יישובים יהודים
24	עמק הירדן		צפון	22	16,756	יישובים יהודים
25	שדות דן		מרכז (השפלה)	9	16,382	יישובים יהודים
26	לכיש		דרום	19	16,257	יישובים יהודים
27	מרחבים		דרום	17	16,077	יישובים יהודים
28	שפיר		דרום	14	15,448	יישובים יהודים
29	נווה מדבר		דרום	4	15,441	יישובים בדואים
30	חוף השרון		מרכז (השרון)	14	14,578	יישובים יהודים
31	הגליל התחתון		צפון	18	13,720	יישובים יהודים
32	זבולון		חיפה	14	13,311	יישובים יהודים ובדואים
33	שדות נגב		דרום	16	12,935	יישובים יהודים
34	מגידו		צפון	13	12,858	יישובים יהודים
35	מעלה יוסף		צפון	22	12,526	יישובים יהודים
36	הר חברון		יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	22	12,402	יישובים יהודים
37	בני שמעון		דרום	13	12,055	יישובים יהודים (וגם יישובים בדואים לא חוקיים).
38	נחל שורק		מרכז (השפלה)	7	10,798	יישובים יהודים
39	רמת נגב		דרום	14	10,123	יישובים יהודים
40	שער הנגב		דרום	12	9,734	יישובים יהודים
41	יואב		דרום	13	9,267	יישובים יהודים ויישוב בדואי
42	אל-בטוף		צפון	4	9,472	כפרים ערבים ובדואים
43	מבואות החרמון		צפון	13	8,846	יישובים יהודים
44	בוסתאן אל-מרג'		צפון	4	8,519	כפרים ערבים
45	ברנר		מרכז (השפלה)	6	8,266	יישובים יהודים
46	ערבות הירדן		יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	24	8,185	יישובים יהודים
47	הערבה התיכונה		דרום	7	6,855	יישובים יהודים
48	חבל יבנה		מרכז (השפלה)	7	6,675	יישובים יהודים
49	גן רווה		מרכז (השפלה)	10	6,454	יישובים יהודים
50	חבל אילות		דרום	12	5,403	יישובים יהודים
51	גדרות		מרכז (השפלה)	7	4,995	יישובים יהודים
52	מגילות ים המלח		יהודה ושומרון מכונן בצו המושל הצבאי	8	2,889	יישובים יהודים
53	תמר		דרום	5	2,119	יישובים יהודים
54	אלונה		חיפה	3	2,097	יישובים יהודים (מושבים)

בחירות במועצות אזוריות

במועצות האזוריות שיטת הבחירות שונה מזו הנהוגה בבחירות לרשויות המקומיות. המועצה מורכבת מנציגי היישובים. בדרך כלל לכל יישוב נציג אחד, אך לעיתים יש יותר מנציג אחד, בהתאם לגודל היישוב ולמספר היישובים במועצה, ואופן החלוקה נקבע עבור כל מועצה בנפרד. במועצה האזורית מטה יהודה, למשל, שבה 57 יישובים, רק ליישוב הגדול ביותר, צור הדסה, היו שני נציגים, עד שהפכה למועצה מקומית נפרדת. לעומת זאת, במועצה האזורית ברנר, שבה שבעה יישובים בלבד, 15 חברי מועצה, ארבעה מהם מהיישוב הגדול ביותר, גבעת ברנר. בנוסף לבחירת נציגי היישובים, בוחרים כלל תושבי המועצה האזורית בראש המועצה בבחירות ישירות, בדומה לאופן שבו נבחר ראש עירייה. עם בחירתו, הופך יושב ראש המועצה האזורית גם לחבר המועצה.

ההוראות בדבר הזכות לבחור ולהיבחר דומות להוראות הקיימות ביתר הרשויות המקומיות, למעט ההוראות בדבר תקופת צינון לקצינים בכירים.

עד סוף ספטמבר 1951 התקיימו בחירות רק בארבע מועצות אזוריות: מועצה אזורית ברנר, מועצה אזורית הדר השרון, הגליל העליון ועמק חפר. באמצע ינואר 1952 דווח שכבר התקיימו בחירות בתשע מועצות אזוריות, בנובמבר 1952 על קיום בחירות ב-20 מועצות אזוריות ובסך הכל התקיימו בחירות ב-30 מתוך 50 מועצות אזוריות בשנים 1951-1953. בתחילת 1956 היו אמורות להתקיים בחירות ב-12 מועצות אזוריות, אך אלו נדחו בטענה שיש צורך לעדכן את חוק הבחירות ולבטל סעיפים שסבכו את הליך הבחירה. בשנת 1958 עודכן חוק המועצות האזוריות ובפברואר 1959 הוחל בהכנות לקיום בחירות ב-39 מהמועצות האזוריות. באוגוסט 1959 התקיימו בחירות לשמונה מועצות אזוריות ראשונות ועד סוף 1959 התקיימו בחירות ב-19 מועצות. מתחילת 1960 ועד סוף אוקטובר התקיימו בחירות ב-10 מועצות אזוריות.

הבחירות במועצות האזוריות נערכות מדי חמש שנים, אך בעבר התקיימו במועד שונה מזה שבו נערכות הבחירות ליתר הרשויות המקומיות, ולא כל המועצות האזוריות קיימו בחירות באותו מועד. במהלך שנות התשעים וראשית שנות האלפיים נערכו מספר שינויים במועדים, במטרה להביא לכך שבסופו של דבר יאוחדו כל המועדים. עם זאת, ככל שנערכו בחירות הכוללות מספר רב יותר של מועצות אזוריות, נוכח משרד הפנים כי יתקשה מבחינה לוגיסטית לערוך בחירות בכל המועצות האזוריות באותו היום, ולכן נקבע כי הן יחולקו לשתי קבוצות. הבחירות בקבוצה האחת נערכו ב-20 בינואר 2009 (כ"ד בטבת ה'תשס"ט) ובקבוצה השנייה הן נערכו ביום 4 בדצמבר 2012 (כ' בכסלו ה'תשע"ג). פירוט הקבוצות מצוי בתוספת לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005. במועצות המנויות בחלק א' נערכו הבחירות ב-2012, ובאלה המנויות בחלק ב' נערכו הבחירות ב-2009, למעט אל-בטוף ובוסתאן אל-מרג', שהועברו מאוחר יותר לחלק א'.

באוקטובר 2018 נערכו לראשונה בחירות לכל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות באותו יום.

ראו גם

• מועצות אזוריות לשעבר

קישורים חיצוניים

• מרכז השלטון האזורי בישראל
• מפת המועצות האזוריות באתר מרכז השלטון האזורי בישראל