גג

גגות

גג הוא חלק המבנה המשמש ככיסוי עליון שלו, והוא החלק החשוף ביותר לפגעי מזג אוויר וטבע. תפקידי הגג הם איטום והרחקת המים מהבית, וכן בידוד הבית מחום ומקור. פתרונות הקירוי השונים לגג משפיעים באופן מהותי על עיצובו הכולל של הבית.

סוגי גגות

גג שטוח

גג של מקדש סיני מסורתי

גג שטוח מוכר היסטורית מזה אלפי שנים בקירוי מפתחים קטנים. בעולם העתיק נבנה על בסיס ענפים, זרדים, אדמה מהודקת, טיט וסיד. גג זה דרש תחזוקה שוטפת. הוא נמצא בשימוש נרחב עד היום בארצות מתפתחות בעולם השלישי. עם הופעת השימוש בבטון מזוין במאה ה-20 הופיעו באופן נרחב גגות בטון שטוחים במבני ציבור עם מפתחים רחבים, וכן בבתי דירות ובבתי מגורים פרטיים. הגג השטוח קיבל את פרסומו בסגנון הבינלאומי של שנות ה-20 במאה הקודמת. הוא נפוץ מאוד בבניה למגורים במזרח התיכון וברחבי העולם הערבי. גגות שטוחים נבנים לרוב מבטון מזוין, ומכוסים בשכבות של חומרי איטום ובידוד.

גג שטוח מרחיב את שטח הפעילות הביתי. הוא נפוץ בארצות חמות, בהן הוא משמש לתליית כביסה וייבוש מזון (בעיקר במשך היום) ולשינה בלילות הקיץ החמים. גג שטוח מאפשר תוספת בנייה עליו, של חדר או קומה שלמה.

גג משופע

זוהי צורת הקירוי הנפוצה ברחבי העולם . שלד הגג נבנה מקורות עץ, פלדה או בטון. איטום הגג נעשה באמצעות יריעת איטום המכוסה בלוחות מתכת, או רעפים. בידוד הגג נעשה באמצעות צמר זכוכית או צמר סלעים בין הקורות. גגות רעפים משופעים מתועדים כבר לפני 4000 שנה והתפתחו במקביל בסין וביוון העתיקה.

מבנהו של גג משופע מאפשר גלישה מהירה של משקעים מעליו. בניגוד לדעה נפוצה, עיצובו לא נועד לצורך פינוי שלג, להיפך - בארצות מושלגות עוצרים את גלישת השלג כלפי מטה באמצעות Schneefang בשולי הגג. שלג הוא מבודד מצוין מקור ויש לו תפקיד בבידוד הגג בחורף. גובה שיפועי הגגות נשען על מסורת בניה שהתפתחה משיטות קירוי היסטוריות מסורתיות. הגגות הים תיכוניים הם גגות מתוני שיפוע, והם מתבססים על הקירוי ברעף הרומי-הלניסטי אשר נמצא בשימוש עד היום. הגגות הצפון-אירופאיים התפתחו מקירוי בלוחות אבני צפחה (SLATE) ועץ, אשר דורשים מבנה עץ מסיבי וחפיפה כפולה של הלוחות, וכן שיפוע גבוה למניעת זרימת מים קפילארית. למרות שכיום מקורים רוב הגגות בעולם ברעפי חרס ובטון ננעלים כמעט זהים, עדיין נשתמרה מורשת העיצוב המקורית של הגג בכל אזור, שנגזרה מטכנולוגיית הבנייה המסורתית לכל אזור. בישראל של ימי בית שני והמשנה (עד המאה ה-7 לספירה) הייתה נפוצה מאוד הבנייה של גגות רעפים. המסורת הזו נקטעה בארץ עם הכיבוש הערבי במאה ה7 והיעלמותם של היישובים היהודים הלניסטיים.

רעפים

גג רעפים

פרט של פינת גג רעפים

עקרונות הבנייה ברעפים כיום דומים לגגות הרעפים שבנו היוונים והרומאים במאה השישית לפני הספירה. ברוב מדינות העולם המפותח מקורים מרבית בתי המגורים ברעפי חרס או בטון. הרעף הוא האלמנט החיצוני ביותר במערכת הגג, ועל כן נמצא חשוף לפגעי הטבע: חום וקור, קרינה, קרח, פיח. מידותיו הקטנות ואופן חיבורו לגג מאפשרים לו לספוג הפרשי חום וקור קיצוניים ללא עיוותים ופגעים במבנה הגג. עיצובו של הרעף נשאר כמעט ללא שינוי מאז החל ייצורו המודרני התעשייתי, אשר איפשר נעילה מדויקת בין מרכיביו.

קישורים חיצוניים

• מאמרים בנושאי איטום, תחזוקה והלבנת גגות