פלסמלוגן – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
הרחבה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ברוב ה[[רקמות]] פלסמלוגן נמצא בכמות מינורית, כמו למשל ב[[כבד]] בו הוא מהווה בין 0.7%-0.8% מה[[פוספוליפיד]]ים. אולם פלסמלוגן מהווה חלק משמעותי יותר מהפוספוליפידים ב[[רשתית]], ב[[מח]] (כ-10% <ref>[http://books.google.com/books?id=jIdLdvp2V3AC Moyra Smith, Stuart M. Arfin, Ira T. Lott, '''Mental retardation and developmental delay''', Oxford University Press US, 2006], page 170</ref>), וב[[כליה]] ובמיוחד ברקמת [[הלב]] בו הוא יכול להוות יותר מ-25% מה[[פוספוליפיד]]ים <ref>[http://books.google.com/books?id=Wv5NAZev4vAC Takayuki Shibamoto, '''Lipid chromatographic analysis''', CRC Press, 1994], page 318</ref> ולמעלה מחצי מהפוסופוטידילכולין. גם ברקמות [[עצב]], [[אשך]], ו[[כליות]] יש כמות משמעותית של פלסמלוגן. הפלסמלוגן יכול להגן על דפנות התאים מפני ההשפעות המזיקות של [[חמצן]] במצב מעורר (סינגלט). |
ברוב ה[[רקמות]] פלסמלוגן נמצא בכמות מינורית, כמו למשל ב[[כבד]] בו הוא מהווה בין 0.7%-0.8% מה[[פוספוליפיד]]ים. אולם פלסמלוגן מהווה חלק משמעותי יותר מהפוספוליפידים ב[[רשתית]], ב[[מח]] (כ-10% <ref>[http://books.google.com/books?id=jIdLdvp2V3AC Moyra Smith, Stuart M. Arfin, Ira T. Lott, '''Mental retardation and developmental delay''', Oxford University Press US, 2006], page 170</ref>), וב[[כליה]] ובמיוחד ברקמת [[הלב]] בו הוא יכול להוות יותר מ-25% מה[[פוספוליפיד]]ים <ref>[http://books.google.com/books?id=Wv5NAZev4vAC Takayuki Shibamoto, '''Lipid chromatographic analysis''', CRC Press, 1994], page 318</ref> ולמעלה מחצי מהפוסופוטידילכולין. גם ברקמות [[עצב]], [[אשך]], ו[[כליות]] יש כמות משמעותית של פלסמלוגן. הפלסמלוגן יכול להגן על דפנות התאים מפני ההשפעות המזיקות של [[חמצן]] במצב מעורר (סינגלט). |
||
פלסמלוגן קיים גם ב[[חסרי חוליות]] ו[[יצורים חד תאיים]]. ב[[בקטריה]], הוא נמצא |
פלסמלוגן קיים גם ב[[חסרי חוליות]] ו[[יצורים חד תאיים]]. ב[[בקטריה]], הוא נמצא כמעט רק ב[[אל-אווירניים אובליגטוריים]] <ref>[http://books.google.com/books?id=sqp91vnUnaQC John Nigel Hawthorne, Gordon Brian Ansell, '''Phospholipids''', Elsevier, 1982], page 58</ref>, כגון Clostridia, Megasphaera ו- Veillonella. |
||
ב[[תסמונת זלווגר]], ישנה בעיה ביצירת [[פראוקסיזום|פראוקסיזומים]] הגוררת יצירה מופחתת של פלסמלוגן. התסמונת מאובחנת על ידי זיהוי רמות הפלסמלוגן לרב ב[[כדוריות אדומות]]<ref>[http://books.google.com/books?id=jIdLdvp2V3AC Moyra Smith, Stuart M. Arfin, Ira T. Lott, '''Mental retardation and developmental delay''', Oxford University Press US, 2006], page 170</ref>. |
ב[[תסמונת זלווגר]], ישנה בעיה ביצירת [[פראוקסיזום|פראוקסיזומים]] הגוררת יצירה מופחתת של פלסמלוגן. התסמונת מאובחנת על ידי זיהוי רמות הפלסמלוגן לרב ב[[כדוריות אדומות]]<ref>[http://books.google.com/books?id=jIdLdvp2V3AC Moyra Smith, Stuart M. Arfin, Ira T. Lott, '''Mental retardation and developmental delay''', Oxford University Press US, 2006], page 170</ref>. |
||
גרסה מ־11:36, 14 במאי 2009
פלסמלוגן הוא פוספוליפיד הקשור לאלקן בקשר אתרי בפחמן הראשון של הגליצרול (הוינילי). לפחמן השני קשורה חומצת שומן בקשר אסטרי. בדרך כלל, לפחמן השלישי קשור קבוצת ראש של פוספוליפיד כגון כולין או אתנולאמין.
ברוב הרקמות פלסמלוגן נמצא בכמות מינורית, כמו למשל בכבד בו הוא מהווה בין 0.7%-0.8% מהפוספוליפידים. אולם פלסמלוגן מהווה חלק משמעותי יותר מהפוספוליפידים ברשתית, במח (כ-10% [1]), ובכליה ובמיוחד ברקמת הלב בו הוא יכול להוות יותר מ-25% מהפוספוליפידים [2] ולמעלה מחצי מהפוסופוטידילכולין. גם ברקמות עצב, אשך, וכליות יש כמות משמעותית של פלסמלוגן. הפלסמלוגן יכול להגן על דפנות התאים מפני ההשפעות המזיקות של חמצן במצב מעורר (סינגלט).
פלסמלוגן קיים גם בחסרי חוליות ויצורים חד תאיים. בבקטריה, הוא נמצא כמעט רק באל-אווירניים אובליגטוריים [3], כגון Clostridia, Megasphaera ו- Veillonella.
בתסמונת זלווגר, ישנה בעיה ביצירת פראוקסיזומים הגוררת יצירה מופחתת של פלסמלוגן. התסמונת מאובחנת על ידי זיהוי רמות הפלסמלוגן לרב בכדוריות אדומות[4].
הערות שוליים
- ^ Moyra Smith, Stuart M. Arfin, Ira T. Lott, Mental retardation and developmental delay, Oxford University Press US, 2006, page 170
- ^ Takayuki Shibamoto, Lipid chromatographic analysis, CRC Press, 1994, page 318
- ^ John Nigel Hawthorne, Gordon Brian Ansell, Phospholipids, Elsevier, 1982, page 58
- ^ Moyra Smith, Stuart M. Arfin, Ira T. Lott, Mental retardation and developmental delay, Oxford University Press US, 2006, page 170
