משלים (תחביר) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא שגוי כלל וכלל
Nevuer (שיחה | תרומות)
מ ←‏משלים מקום מחויב: לא מוכר לי המינוח "דרמה". מחליף ב"פרופוזיציה"
שורה 11: שורה 11:
התיאור הוא משלים שאינו מוצרך.
התיאור הוא משלים שאינו מוצרך.
=== משלים מקום מחויב ===
=== משלים מקום מחויב ===
'''משלים מקום מחויב''' הוא '''משלים מוצרך''' שבדומה ל'''תיאור מקום''' עונה על השאלה "איפה?". לפי "[[תאוריה|תאורית]] ה[[סמנטיקה]] ה[[בלשנות גנרטיבית|גנרטיבית]]" הפועל מתייחס לדרמה, התרחשות מסוימת בעולם המציאות. בדרמה זו יכולים לקחת חלק:
'''משלים מקום מחויב''' הוא '''משלים מוצרך''' שבדומה ל'''תיאור מקום''' עונה על השאלה "איפה?". לפי "[[תאוריה|תאורית]] ה[[סמנטיקה]] ה[[בלשנות גנרטיבית|גנרטיבית]]" הפועל מתייחס ל[[פרופוזיציה]], התרחשות מסוימת בעולם המציאות. בפרופוזיציה זו יכולים לקחת חלק:
* '''שחקן אחד''' - כמו בדרמות שקשורות במצב או בכניסה למצב מסוים כגון: "מנוחה" "ושינה".
* '''שחקן אחד''' - כמו בפרופוזיציות שקשורות במצב או בכניסה למצב מסוים כגון: "מנוחה" "ושינה".
*'''שני שחקנים''' - למשל בדרמה של יצירה משתתפים היוצר והמוצר.
*'''שני שחקנים''' - למשל בפרופוזיציה של יצירה משתתפים היוצר והמוצר.
*'''שלושה שחקנים''' - למשל בדרמת של העברת משהו למישהו משתתפים הישות המעבירה, הישות המועברת והישות שאליה מעבירים.
*'''שלושה שחקנים''' - למשל בפרופוזיציה של העברת משהו למישהו משתתפים הישות המעבירה, הישות המועברת והישות שאליה מעבירים.

בפעלים כמו "גר", "הניח", "נסע" וכו', יש למקום תפקיד הכרחי בפרופוזיציה. לכן במשפטים "דוד גר ברעננה", "מיכל הניחה את המשקפיים על השידה" ו"משה נסע לפתח תקווה" משלימי הפועל הם מוצרכים. בתאורית הסמנטיקה הגנרטיבית פעלים אלה נקראים '''פעלים לוקטיביים'''. המשלימים במשפטים לעיל לא יכולים להחשב כמושא מכיוון שלא נעשית עליהם פעולה, אך גם לא יכולים להחשב כתאור מקום מכיוון שהם מוצרכים. לכן משלימים אלה מוגדרים כ"משלים מקום מחויב".


בפעלים כמו "גר", "הניח", "נסע" וכו', יש למקום תפקיד הכרחי בדרמה. לכן במשפטים "דוד גר ברעננה", "מיכל הניחה את המשקפיים על השידה" ו"משה נסע לפתח תקווה" משלימי הפועל הם מוצרכים. בתאורית הסמנטיקה הגנרטיבית פעלים אלה נקראים '''פעלים לוקטיביים'''. המשלימים במשפטים לעיל לא יכולים להחשב כמושא מכיוון שלא נעשית עליהם פעולה, אך גם לא יכולים להחשב כתאור מקום מכיוון שהם מוצרכים. לכן משלימים אלה מוגדרים כ"משלים מקום מחויב".
== משלימי השם ==
== משלימי השם ==
{{ערך מורחב|לוואי}}
{{ערך מורחב|לוואי}}

גרסה מ־20:40, 20 במאי 2009

משלים הוא רכיב תחבירי, שמוסיף או משלים לקורא מידע אודות שם עצם או פועל.

משלימי הפועל

משלים הפועל הוא חלק המשפט המוסיף מידע לנושא או לנשוא הפועלי. נוהגים להבדיל בין משלים מוצרך שחיוני לשלמות המשפט ובין משלים שאינו מוצרך שרק מוסיף מידע למשפט וניתן להשמיטו.

המושא

ערך מורחב – מושא

המושא הוא משלים מוצרך שמתייחס לאובייקט שעליו נעשית הפעולה בנשוא.

התיאור

ערך מורחב – תיאור

התיאור הוא משלים שאינו מוצרך.

משלים מקום מחויב

משלים מקום מחויב הוא משלים מוצרך שבדומה לתיאור מקום עונה על השאלה "איפה?". לפי "תאורית הסמנטיקה הגנרטיבית" הפועל מתייחס לפרופוזיציה, התרחשות מסוימת בעולם המציאות. בפרופוזיציה זו יכולים לקחת חלק:

  • שחקן אחד - כמו בפרופוזיציות שקשורות במצב או בכניסה למצב מסוים כגון: "מנוחה" "ושינה".
  • שני שחקנים - למשל בפרופוזיציה של יצירה משתתפים היוצר והמוצר.
  • שלושה שחקנים - למשל בפרופוזיציה של העברת משהו למישהו משתתפים הישות המעבירה, הישות המועברת והישות שאליה מעבירים.

בפעלים כמו "גר", "הניח", "נסע" וכו', יש למקום תפקיד הכרחי בפרופוזיציה. לכן במשפטים "דוד גר ברעננה", "מיכל הניחה את המשקפיים על השידה" ו"משה נסע לפתח תקווה" משלימי הפועל הם מוצרכים. בתאורית הסמנטיקה הגנרטיבית פעלים אלה נקראים פעלים לוקטיביים. המשלימים במשפטים לעיל לא יכולים להחשב כמושא מכיוון שלא נעשית עליהם פעולה, אך גם לא יכולים להחשב כתאור מקום מכיוון שהם מוצרכים. לכן משלימים אלה מוגדרים כ"משלים מקום מחויב".

משלימי השם

ערך מורחב – לוואי

משלים השם נקרא גם לוואי, והוא לעולם יהיה בלתי־מוצרך.

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.