ג'ו רוזנטל – הבדלי גרסאות

ג'ו רוזנטל
Joe Rosenthal
לידה	9 באוקטובר 1911; וושינגטון די. סי.
פטירה	20 באוגוסט 2006 (בן 94); נובאטו, קליפורניה
מדינה	ארצות הברית
ידוע בשל	הנפת הדגל באיוו ג'ימה
השכלה	אוניברסיטת סן פרנסיסקו; התיכון הטכנולוגי מקינלי ;
מקצוע	צלם
מעסיק	Associated Press
השקפה דתית	נצרות קתולית
פרסים והוקרה	פרס פוליצר לצילום (1945); מפקד מסדר האמנויות והספרות (11 בספטמבר 1993) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:58, 20 ביולי 2010

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ מפלגה פוליטית, חינוך, לאום, שותף, מעביד, קרובים, הקודם, משכורת, הורים, הבא, ילדים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ גובה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ג'וסף ג'ון רוזנטל (באנגלית: Joseph John Rosenthal; ‏ 9 באוקטובר 1911 - 20 באוגוסט 2006) היה צלם אמריקאי. תצלומו הידוע ביותר הוא הנפת הדגל באיוו ג'ימה, בו נראים חמישה חיילים אמריקאים המניפים את דגל ארצות הברית על פסגת הר סוריבאצ'י במהלך קרב איוו ג'ימה. התצלום הפך לאחד מסמלי המלחמה וזיכה אותו בפרס פוליצר לשנת 1945.

תחילת דרכו

ג'ו רוזנטל נולד בוושינגטון. הוריו היו מהגרים יהודים מרוסיה, אולם הוא המיר את דתו לקתוליות בגיל צעיר.‏‏^[1] התעניינותו בצילום החלה כתחביב במהלך השפל הגדול, אז גר יחד עם אחיו בסן פרנסיסקו וחיפש עבודה. הוא התקבל לעבודתו הראשונה בתחום ב-1932 כצלם בעיתון מקומי בעיר. לאחר שניסה להתקבל לעבודה כצלם בצבא ארצות הברית ונכשל, מפאת ראייתו הלקויה, הצטרף רוזנטל לסוכנות הידיעות Associated Press. כשפרצה מלחמת העולם השנייה החל לעקוב אחר חיל הנחתים של ארצות הברית במשימותיו באוקיינוס השקט.

תמונת הנפת הדגל

ערך מורחב – הנפת הדגל באיוו ג'ימה

ביום שישי, 23 בפברואר 1945, ארבעה ימים לאחר תחילת הקרב, שהה רוזנטל באי איוו ג'ימה וצילם את החיילים האמריקאים הנלחמים באלו היפנים. באותו הבוקר הוא שמע שהר סורבאצ'י (הר געש כבוי בגובה 166 מטרין) נכבש, ושמתכוונים להניף עליו דגל אמריקני. הוא החל לעשות את דרכו במעלה ההר עד ששמע שהדגל כבר הונף. למרות זאת, החליט רוזנטל להמשיך בטיפוס על המדרון התלול וכשהגיע לפסגה הוא גילה להפתעתו שקבוצה של חיילים מתכוונת להניף שם דגל שני. הוא מהר לסדר את מצלמתו, וצילם את התצלום שהפך עד מהרה לתצלום המייצג של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקני.

...שאלתי, 'מה אתם עושים בחורים?', ואחד מהם השיב: 'אנחנו מתכוננים להנפה של הדגל הגדול הזה. הקולונל מלמטה רוצה שהדגל הזה יונף במקום הדגל הקודם הקטן יותר. הוא גם רוצה להבטיח שהוא יקבל את הדגל הראשון חזרה'.
חשבתי לנסות ולצלם את שני הדגלים, הראשון שמורד והשני שמונף במקומו... לבסוף הבנתי שהסיכוי שאצליח לקלוט את שני האירועים בו זמנית הוא נמוך, ולכן החלטתי לצלם רק את ההנפה של הדגל החדש...
באותו הרגע הגיח ג'נאוסט [=ביל ג'נאוסט, צלם וידאו שצילם את אותה ההנפה] עם מצלמתו ומיקם את עצמו כ-3 פיט לימיני. 'אני לא מסתיר לך, נכון ג'ו?", הוא שאל.
'לא', עניתי לו.
לפתע ראיתי מזווית עיני שהחיילים מתחילים להניף את הדגל. הפנתי את המצלמה, קירבתי אותה לפרצופי, והחזקתי אותה מספר רגעים תוך כדי הסתכלות על המתרחש. וברגע שחשתי שזהו הרגע המתאים, צילמתי את התמונה. והדבר היחידי שיכולתי לעשות לאחר מכן היה לקוות, שהתמונה תצא בדיוק כפי שראיתי אותה דרך עדשת המצלמה שלי.

— ג'ו רוזנטל ‏‏‏‏^[2]

על אף ההצלחה המסחררת של התמונה, והדפסתה על מיליוני פוסטרים וכרזות במהלך מסע מלווה המלחמה השביעי, האשימו כתבי עת רבים את רוזנטל בבִּיוּם התמונה, אך הוא נלחם בביקורות אלו וטען שוב ושוב שההנפה הייתה ספונטנית. אחת מההוכחות בהן השתמש רוזנטל כדי להוכיח שהתמונה לא בוימה, הייתה סרטון הווידאו המתעד את ההנפה, שצולם על ידי ביל ג'נאוסט. בסרטון ניתן לראות את החיילים מגיעים לאותה תנוחה בה הם צולמו על ידי רוזנטל.

מלבד זאת, כדי להבטיח שהטיפוס המפרך לפסגת הר סוריבאצ'י לא היה לשווא, צילם רוזנטל עוד מספר תמונות שם. המפורסמת מכולן היא התמונה הקבוצתית של חיילי הנחתים שמאחוריהם מתנוסס דגל ארצות הברית אותו הם הניפו [1].

לאחר המלחמה

רוזנטל עזב את Associated Press ב-1945, והפך לצלם ראשי ולמנהל של 'Times Wide World Photos'. לאחר מכן עבד רוזנטל כצלם של העיתון סן פרנסיסקו כרוניקל. קריירת הצילום של רוזנטל נמשכה 35 שנה, עד לפרישתו ב-1981, בהיותו בן 70. ב-13 באפריל 1996, זכה רוזנטל בתואר של כבוד מטעם מפקד חיל הנחתים דאז צ'ארלס קרולק.

רוזנטל נפטר בגיל 94, ב-20 באוגוסט 2006 בנובאטו, פרוור של סן פרנסיסקו.

הערות שוליים

^ ‏[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/08/21/AR2006082100039.html מתוך כתבה בוושינגטון פוסט‏
^ הציטוט הוא ציטוט יחיד, הלקוח משני מקורות, שכל אחד מהם קוטע אותו באמצע. החלק הראשון לקוח מפה (פרק 5)‏. 2 השורות האחרונות לקוחות מתוך ראיון מצולם שנערך עמו

קישורים חיצוניים

שלושה ראיונות מצולמים עם ג'ו רוזנטל
קרב חייו של הצלם שעשה היסטוריה, מתוך אתר motke

[1] ‏[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/08/21/AR2006082100039.html מתוך כתבה בוושינגטון פוסט‏

[2] הציטוט הוא ציטוט יחיד, הלקוח משני מקורות, שכל אחד מהם קוטע אותו באמצע. החלק הראשון לקוח מפה (פרק 5)‏. 2 השורות האחרונות לקוחות מתוך ראיון מצולם שנערך עמו

[1]

[2]

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 {{ציטוט|תוכן=...שאלתי, 'מה אתם עושים בחורים?', ואחד מהם השיב: 'אנחנו מתכוננים להנפה של הדגל הגדול הזה. הקולונל מלמטה רוצה שהדגל הזה יונף במקום הדגל הקודם הקטן יותר. הוא גם רוצה להבטיח שהוא יקבל את הדגל הראשון חזרה'.
-חשבתי לנסות ולצלם את שני הדגלים, הראשון שמורד והשני שמונף במקומו... לבסוף הבנתי שהסיכוי שאצליח לקלוט את שני האירועים בו זמנית הוא נמוך, ולכן החלטתי לצלם רק את ההנפה של הדגל החדש. על מנת לעשות זאת התרחקתי מרחק של כ-35 פיט [כ-9 מטר] אחורנית... הנחתי את ה-Speed Graphic שלי [=המצלמה בה השתמש לצילום התמונה] על הרצפה והתחלתי לערום מספר סלעים ושק חול יפני אחד, עליהם עמדתי כדי להגביה את עצמי בכ-2 פיט [כ-60 ס"מ] [רוזנטל היה אדם נמוך, גובהו רק 1.65 מטר]. כיוונתי את מצלמתי ל[[צמצם]] שבין f/8 ל-f/11 [תחנות הצמצם במצלמה נמדדות במספרי f] ולמהירות תריס של 1/400 השנייה.
+חשבתי לנסות ולצלם את שני הדגלים, הראשון שמורד והשני שמונף במקומו... לבסוף הבנתי שהסיכוי שאצליח לקלוט את שני האירועים בו זמנית הוא נמוך, ולכן החלטתי לצלם רק את ההנפה של הדגל החדש...
-באותו הרגע הגיח ג'נאוסט [=[[ביל ג'נאוסט]], צלם וידאו שצילם את אותה ההנפה] לפני עם מצלמתו ומיקם את עצמו כ-3 פיט [כ-90 ס"מ] לימיני. 'אני לא מסתיר לך, נכון ג'ו?", הוא שאל. <br>'לא', עניתי לו בחזרה.
+באותו הרגע הגיח ג'נאוסט [=[[ביל ג'נאוסט]], צלם וידאו שצילם את אותה ההנפה] עם מצלמתו ומיקם את עצמו כ-3 פיט לימיני. 'אני לא מסתיר לך, נכון ג'ו?", הוא שאל. <br>'לא', עניתי לו.
 לפתע ראיתי מזווית עיני שהחיילים מתחילים להניף את הדגל. הפנתי את המצלמה, קירבתי אותה לפרצופי, והחזקתי אותה מספר רגעים תוך כדי הסתכלות על המתרחש. וברגע שחשתי שזהו הרגע המתאים, צילמתי את התמונה. והדבר היחידי שיכולתי לעשות לאחר מכן היה לקוות, שהתמונה תצא בדיוק כפי שראיתי אותה דרך עדשת המצלמה שלי.
-|מרכאות=כן|מקור=ג'ו רוזנטל ‏‏‏‏<ref>הציטוט הוא ציטוט יחיד, הלקוח משני מקורות, שכל אחד מהם קוטע אותו באמצע. החלק הראשון לקוח מ[http://www.famouspictures.org/mag/index.php?title=Raising_The_Flag_On_Iwo_Jima פה] (פרק 5)‏. 2 הפסקאות האחרונות לקוחות מתוך [http://www.newseum.org/warstories/interviews/mov/journalists/journalistmovie.asp?id=32&anecdotenum=2&filename=bio_rosenthal_2 ראיון מצולם שנערך עמו]</ref> }}
+|מרכאות=כן|מקור=ג'ו רוזנטל ‏‏‏‏<ref>הציטוט הוא ציטוט יחיד, הלקוח משני מקורות, שכל אחד מהם קוטע אותו באמצע. החלק הראשון לקוח מ[http://www.famouspictures.org/mag/index.php?title=Raising_The_Flag_On_Iwo_Jima פה] (פרק 5)‏. 2 השורות האחרונות לקוחות מתוך [http://www.newseum.org/warstories/interviews/mov/journalists/journalistmovie.asp?id=32&anecdotenum=2&filename=bio_rosenthal_2 ראיון מצולם שנערך עמו]</ref> }}
 על אף ההצלחה המסחררת של התמונה, והדפסתה על מיליוני פוסטרים וכרזות במהלך [[הנפת הדגל באיוו ג'ימה#מסע מלווה המלחמה ותהליך הזיהוי של החיילים בתמונה|מסע מלווה המלחמה השביעי]], האשימו כתבי עת רבים את רוזנטל בבִּיוּם התמונה, אך הוא נלחם בביקורות אלו וטען שוב ושוב שההנפה הייתה ספונטנית. אחת מההוכחות בהן השתמש רוזנטל כדי להוכיח שהתמונה לא בוימה, הייתה סרטון הווידאו המתעד את ההנפה, שצולם על ידי [[ביל ג'נאוסט]]. בסרטון ניתן לראות את החיילים מגיעים לאותה תנוחה בה הם צולמו על ידי רוזנטל.