לדלג לתוכן

מייג'ור גרום (קומיקס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייג'ור גרום
Майор Гром
מייג'ור גרום, כפי שהופיע על עטיפת החוברת "מייג'ור גרום 1" מאוקטובר 2012. אמנות מאת קונסטנטין טראסוב ואנסטסיה קים
מייג'ור גרום, כפי שהופיע על עטיפת החוברת "מייג'ור גרום 1" מאוקטובר 2012. אמנות מאת קונסטנטין טראסוב ואנסטסיה קים
מידע קומיקס
יוצר ארם גברליאנוב
סוגה גיבור על
תקופת פרסום מקורית 8 באוקטובר 2012 – 24 בדצמבר 2016 (4 שנים)
ארץ מקור רוסיהרוסיה רוסיה
שפת המקור רוסית
מוציא לאור באבל קומיקס
מספר החוברות 50
קומיקס הבא בסדרה איגור גרום

מייג'ור גרום (ברוסית: Майор Гром) היא סדרת קומיקס על סרן משרד הפנים הרוסי מייג'ור איגור גרום, שנוצר על ידי הוצאת באבל קומיקס ופורסם בין 2012 ל-2017. בתחילה, האמן היה קונסטנטין טרסוב לאחר מכן הוחלף באנסטסיה קים, שציירה את רוב הגיליונות הבאים. מרבית הפרקים נכתבו על ידי ארטיום גברליאנוב, מייסד הוצאת באבל, שעבד בתקופות שונות בשיתוף פעולה עם יבגני פדטוב ואיוואן סקורוחוד. בינואר 2017, במסגרת יוזמה עצמאית, הסדרה נחתמה והוחלפה בסדרה נוספת, תחת הכותר "איגור גרום", שמהווה המשכו.[1] באפריל של אותה שנה יצא הקומיקס הפארודי "איגור צלופח", שם הדמות הראשית, מייג'ור גרום, מופיעה כצלופח מדבר.

רוב עלילת הקומיקס מתרחשת בסנקט פטרבורג אלטרנטיבית. הדמות הראשית היא של מייג'ור המשטרה איגור גרום,[1] הידוע ביחסו הבלתי מתפשר כלפי פשע. הוא כן, לוחם בשחיתות וניחן ביכולות בילוש וכישורי לחימה. לאורך הסדרה, גרום נלחם בפשע. האויב העיקרי שלו הוא הרוצח הסדרתי סרגיי רזומובסקי, המסתתר במסווה של רופא מגפה. עלילת הקומיקס שזורה בסדרות אחרות של הוצאת הספרים באבל: כמו קשתות הסיפור "פוריה האדומה", "בסובוי" ו"אינוקום". בקומיקס מופיעות גם דמויות מסדרות אחרות בקרוסאובר במסגרת קשת הסיפור "עידן העורבים".

באופן כללי, "מייג'ור גרום" קיבל ביקורות חיוביות.[1][2] קשת הסיפור הראשונה, שכותרתה "רופא המגפה", לא זכתה לביקורות חיוביות ממבקרים. עם זאת, המבקרים ציינו כי עם כל עלילה שלאחר מכן, איכות הקומיקס השתפרה בהדרגה. ב-19 בפברואר 2017 נערך שידור בכורה לסרט הקצר.[3] בשנת 2021 יצא עיבוד קולנועי באורך מלא לקשת הסיפור הראשונה של קומיקס "רופא המגפה", שכותרתו מייג'ור גרום: רופא המגפה.

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת הסיפור הראשונה, המכונה "רופא המגפה", נפרשת סביב הרוצח הסדרתי בעל אותו השם ופוגע ברופאים מושחתים, אנשי עסקים ופקידים ממשלתיים. איגור גרום ושותפו דמיטרי דובין מואשמים בחקירת המקרה. במהלך החקירה איגור פוגש את העיתונאית יוליה פצ'לקינה, אותה הוא יציל מהשודדים, ומתכנס גם בקרב עם רופא המגפה עצמו ומפסיד. לאחר הקרב, לכאורה ת'אנדר חושף את זהותו של המטורף, אך ההאשמה מתגלה כשגויה והוא מנושל מחקירת התיק. בסופו של דבר, גרום מנחש שמאחורי המסכה של רופא המגפה עומד מיליארדר ומייסד הרשת החברתית "Vmeste" סרגיי רזומובסקי. מתברר שהוא נזקק לחליפה רק על מנת להיפטר מעושי דברו, שכן הייתה אפשרות שהם יוכלו לחשוף מידע על העינויים הסדיסטיים שארגן רזומובסקי באחוזתו על הומלסים. גרום מצליח לעצור את רופא המגפה ולכלוא אותו[4][5].

לאחר מכן, גרום יוצא לחופשה לדבלין, אירלנד, שם הוא מונע ניסיון התנקשו בחייה של המלכה הבריטית, שארגנה קבוצת הטרור "ילדי פטריק הקדוש" (עלילת קשת הסיפור "יום פטריק הקדוש").[6] לאחר שחזר לרוסיה, גרום עוצר כנופיית שודדים שהתחפשה לנסיכות דיסני: אריאל, יסמין וסינדרלה (עלילת קשת הסיפור כמו אגדה).[7] בשלב זה, אויב ותיק של גרום, סרגיי רזומובסקי, בורח מהכלא, מתכנן לנקום במייג'ור (עלילת קשת הסיפור המשחק). הוא ממלא את כל העיר סנקט פטרבורג בפצצות[5] ומזמין את איגור לנסות למנוע את הפיצוצים המתוזמנים. בינתיים, רזומובסקי חוטף את משפחתו של גרום וחבריו ושולח אליו תמונה המציגה את בני הערובה. על מנת לשחרר את היקרים לו, גרום צריך לשחק את המשחק הקטלני של רזומובסקי, בתנאיו שלו. לא ניתן להציל את כולם ורבים מקרובי משפחתו של הגיבור, כולל אהובתו יוליה פצ'לקינה, מתים מידי רופא המגפה.[8]

זמן מה עובר, גרום מנסה להתאושש ממותה של יוליה. כדי להסיח את דעתו מהצער, הוא מתחיל להקדיש את כל זמנו לעבודה. הוא מטפל בתיק ההיעלמות ההמונית של ילדים ובמהלך החקירה קובע את סיבת ההיעלמויות: חטיפה. הוא תופס את החוטף והאחרון מתוודה כי גנב ילדים, שלידם שמע את קולם של אנשים - קורבנות פוטנציאליים לילדים מבוגרים. לדבריו, היכולת לשמוע קולות הגיעה אליו לאחר שמצא את קסדת האל קוטכא המיתולוגי במהלך חפירות וחתך את עצמו כדי לדמם על הקסדה. המייג'ור מחליט לעזוב למוזיאון שאכלס את הפריט כדי להתבונן בו באופן אישי, אך במקום זאת מודיעים לו שהחפץ נגנב. בשובו למחלקה, הוא לומד כי העולה החדשה, איתה עבד בחיפוש ילדים, נסעה לעיר לקחת את החוטף למעצר - הוא הודה בפניו ברצח כפול. בהודעה שהשאיר החוטף במשיבון של רעם, החוטף אומר כי בשל העובדה שהוא לא יכול להימנע מכלא, הוא החליט להרוג מגויס חדש, כי הוא היה מסוכן מדי ואז את עצמו. גרום החל לשער שמותו של אדם אחד יכול להציל את חייהם של עשרות אחרים, ולאחר מכן הוא מחליט להרוג את רזומובסקי (עלילת קשת הסיפור הקול)[9].

גרום מנסה להרוג את רזומובסקי כשהוא מועבר לכלא אחר, אך האחרון נחטף על ידי "ילדי פטריק הקדוש" ונלקח לסיביר כדי להפוך כלי קיבול לאל העורבים קוטכא. בדרך צפונה פוגש גרום את צוות ארגון MAC[10] יחד עם ניקה צ'ייקינה, המכונה "הפוריה האדומה" ומציע את עזרתו. איגור וניקה מגיעים לסיביר, שם הם מוצאים את קוטכא, שלקח את אינוק בשבי. הגיבורים נכנסים לקרב עם הנבל, אך הם מפסידים. קוטכא הופך את גרום למפלצת והוא מתחיל לחלום שיוליה פצ'לקינה חיה. כשהמייג'ור מבין שמה שקורה לא אמיתי, האל משנה את מצב רוחו בפתאומיות, נותן לגרום שבר זכוכית וקורא להרוג את רזומובסקי, שנמצא ממש מול איגור. גרום מסרב באומרו שהוא סולח לרוצח. לאחר מכן, איגור מתעורר, הופך חזרה לאדם, והצד המואר של קוטכא נחלץ לעזרתו. לאחר התנגשות החלקים הבהירים והחשוכים של אל העורבים, הם מתחילים להתמזג, משחררים את גופות גרום ורזומובסקי, ואז מתפרקים לנוצות שחורות ולבנות ומסיימים את העימות בין גיבורים ונבלים. רזומובסקי מצליח להימלט, אך גרום מחליט להתעלם מהבריחה ובמקום לרדוף אחר האויב המושבע, להתחיל לבנות את חייו שלו (אירועי קשת הסיפור עידן העורבים).[11]

גרום מתחיל לקחת נוגדי דיכאון ניסיוניים, המסייעים לו לדכא הזיות ולהציל את חייו במאבק נגד רוצח מהפנט המכנה את עצמו הספינקס (עלילת חידת הספינקס).[12] כשהוא ממשיך לקחת את התרופה, גרום נכנס למאבק עם ארגון סמים ורשת הפשע המכונה "הצל" (עלילה המקרה האחרון). למייג'ור נודע כי פעם חוקר בשם איליה קוסיגין כמעט השתלט על הארגון, אך נהרג. מאוחר יותר, על פי החשד, גרום נמצא על ידי קוסיגין עצמו, שמסביר כי החליט לביים את מותו לאחר ניסיון התנקשות בחייו ו"ירד למחתרת"; הוא מציע את עזרתו לגרום. לאחר שמצאו את ידו הימנית של "הצל", אדם בשם זאור, הם מכריחים אותו להוביל אותם אל "הצל". עם הגעתו קוסיגין מפיל את גרום והורג את זאור ואז את "צל" ומשפחתו. גרום שהתעשת מונע את רצח נכדו של "צל", אך מתגעגע לקוסיגין. מאוחר יותר, בפגישה עם הפסיכיאטר שלו, גרום מדבר על כל מה שקרה. לאחר שהאזין לו, מגיע הפסיכיאטר למסקנה שתופעות הלוואי של נוגד הדיכאון גרמו לגרום פיצול אישיות, וכל מעשי הרצח שביצע "קוסיגין" היו למעשה עבודתו של גרום עצמו. הקומיקס מסתיים בכך שגרום מסיים בבית חולים לחולי נפש.[13]

דמויות ראשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מייג'ור איגור גרום הוא גיבור הסדרה. מייג'ור במשטרה, שניחן בתחושת צדק חדה ועוקב בקפדנות אחר עקרונות המוסר. למרות התכונות החיוביות, לפעמים הוא אגרסיבי מדי וישר. בעל יכולת לפתור בעיות מורכבות בכוח אכזרי, אך מסוגל לפעול בצורה מדויקת יותר במידת הצורך. בעל חשיבה לוגית מפותחת, כמו גם כושר גופני טוב.[14] הוא תמיד חובש כובע קסקט, צעיף אפור וז'קט חום, לעיתים קרובות בקומיקס מתואר כבעל רצון חזק וגבות בצורת ברק.[15][16]
  • דמיטרי דובין הוא השותף של איגור גרום בשירות המשטרה. הוא נאיבי, בעל עקרונות אידיאליסטיים גבוהים. הבחירה בעבודת המשטרה הושפעה מסרטים וספרים המספרים על הרפתקאותיו ההרואיות של הגיבור. לאחר שחלם לחוות את אותן הרפתקאות, החל ללמוד באוניברסיטת מוסקבה במשרד הפנים, שם הפך לסטודנט הטוב ביותר. לאחר סיום לימודיו, הוא חוזר למולדתו סנקט פטרבורג, שם הוא הופך לשותפו של מייג'ור איגור גרום. לא בלש ולוחם מנוסה כמו גרום, אך, עם זאת, החלטי מספיק במאבק בפשע.
  • יוליה פצ'לקינה היא חברתו של איגור גרום, העיתונאית. מטבעה, פתוחה, אופטימית. מוכן לסכן את חייה כדי לעזור לחברים ולמשפחה. בעלת אופי חזק, מושכת בקלות אחרים. היא פגשה את גרום לאחר שהציל אותה משודדים.[4] נרצחה בידי רופא המגפה בסוף עלילת "המשחק".[8] מותה שינה דרמטית את דמותו של גרום: הוא נפל לדיכאון והחל לחשוב על רצח רזומובסקי, מחשש שהוא ישתחרר שוב וימשיך במעשיו.[9]
  • פיודור פרוקופנקו הוא אלוף-משטרה מבוגר ומנוסה, ראש המחלקה בה משרת גרום. מכבד את איגור, אך למרות זאת, לעיתים קרובות נוזף בו על רצון מוגזם.
  • סרגיי רזומובסקי / רופא המגפה הוא האויב המושבע של מייג'ור גרום. ידוע גם בשם האזרח. מיליארדר ומייסד הרשת החברתית "Vmeste".[5] גדל בבית יתומים, מילדות הרגיש "כבשה שחורה" וחלם לשנות את העולם לטובה. עם התעשרותו והפיכתו למיליארדר, צבר פופולריות בקרב צעירים, נודע בתעלולים האקסצנטריים שלו. משתמש בדמות רופא המגפה לביצוע רציחות. בסוף קשת הסיפור הראשונה, תוך שהוא שוהה בכלא, הוא רוכש אישיות מפוצלת: תת-אישיות אחת, המכנה את עצמה רופא המגפה, רוצח ציני, חסר עקרונות ואכזרי, ואישיות שנייה כרוצח חלש אופי. הוא אסטרטג טוב ולוחם. האקר ומתכנת מיומן, בעל איכויות מנהיגות.
  • אולג וולקוב הוא שכיר חרב, ידידו של סרגיי רזומובסקי.
  • וניאמין רובינשטיין הוא פסיכיאטר בכלא.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להרחיב את הקהל הפוטנציאלי של קוראי באבל קומיקס, החל גברליאנוב לפתח עלילות ארכיטיפיות, ביניהן סיפור בלשי על שוטר. באוקטובר 2012 החלה באבל לפרסם ארבע סדרות קומיקס של גיבורי על שהיוו את הבסיס ליקום הקומיקס של באבל: מייג'ור גרום, בסבוי, אינוק ופוריה האדומה[17][18]. לאחר שחרורו של הקומיקס, רבים החלו להאשים את באבל בתעמולה פרו-קרמלינית, כאשר הנבל הראשי של קשת הסיפור הראשונה של הקומיקס, הרוצח הסדרתי רופא המגפה, מסמן את הריגתו בסרט לבן, כשהוא מבצע פעולה נגד פקידים מושחתים ואנשי עסקים ובעקבות ההפגנות שהתבססו על ההפגנות ברוסיה בשנים 2011–2013, הציבור בקומיקס מתחיל לראות בו גיבור.[5] אפילו ארם גברליאנוב, שלא הסתיר את עמדתו בעד הקרמלין, דאג אז שבנו יכחיש את האופוזיציה הרוסית בקומיקס. ארטיום, בתגובה להאשמות, אמר שכאשר הגה את דמותו של רופא המגפה, הוא לא תכנן להפוך אותו לנבל ידוע לשמצה, והסרט הלבן הוכנסה לעלילה "במקרה, לצחוק ולמען פרובוקציה, כמובן." לדבריו, הוא שם לב שקוראי רופא המגפה אוהבים יותר את גיבור הסדרה איגור גרום והרגיש שהוא "לוקח את הקורא לכיוון הלא נכון" ולכן החליט להפוך אותו לנבל כזה שיהיה קשה להזדהות איתו: מטורף שבאמצעות מחאה שלווה של העם, רוצה להשתלט ולארגן הפיכה עקובה מדם.[19] בגיליונות מאוחרים יותר של מייג'ור גרום, החליטו המחברים להתרחק מפוליטיזציה של הקומיקס.[20]

הפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה הראשונה פורסמה ב-8 באוקטובר 2012; המהדורות הבאות של מייג'ור גרום פורסמו גם הם בכל ה-8, עד אוקטובר 2014, אז שחרורם של הגיליונות נדחה ליום החמישי של החודש בשל הופעתם של שני פרקים חדשים, "מטאורה" ו"אקסליבריום", וכתוצאה מכך נעשו שינויים בלוח הזמנים של פרסום הסדרות.[21][22][23][24][25][26][27] גליונות מסוימים זכו לתפוצה נוספת עם עטיפות חלופיות, שלעיתים קרובות תאמו לפסטיבלים, או שהיו בלעדיות לחנויות קומיקס מסוימות.[28][29][30][31][32] ב-28 באוקטובר 2015, המהדורה הראשונה של הקומיקס יצאה בתרגום לאנגלית ב-ComiXology‏.[33] עד כה פורסמו 15 גליונות באנגלית.[34] בדצמבר 2016, לצד יציאת הגיליון ה-50 שנה, הודיע המו"ל על סיום הסדרה[35].

ב-1 באוקטובר 2014 יצא הכרך הראשון של הקומיקס, אשר כלל את ששת הגיליונות הראשונים. לאחר מכן, ספרים אחרים הופיעו גם כחלק מאוספים. כל כרך זכה להדפסה מחודשת עם כריכה חלופית. בנוסף לקומיקס עצמו נכללו חומרים נוספים: הערות היוצרים, רישומים ורישומי דמויות, מיקומים, רישומי כריכות וגרסאות שאינן בשימוש.[36][37] האוסף השביעי, "מייג'ור גרום ופוריה האדומה - ספר 7: בלב החושך", הפך נפוץ במיוחד והכיל קרוסאובר של דמויות מחוברות אחרות של באבל.[38][39]

בינואר 2017, כחלק מההשקה המחודשת של קשתות העלילה המרכזיות של באבל קומיקס, קיבלה "מייג'ור גרום" סדרת המשך בשם "איגור גרום", המספרת את סיפור גורלו של איגור גרום, שכבר אינו משרת כמייג'ור במשטרה.[35] כדי לקדם את הסרט הקצר, ב-15 בפברואר 2017 יצאה רצועת הקומיקס "מייג'ור גרום: הזדמנות", המשמשת רקע סיפור לאירועי הסרט. בנוסף לרצועת הקומיקס עצמה, הפרסום הכיל גם חומרים נוספים שהוקדשו לעבודה על הסרט.[40][41][42] ב-29 בדצמבר 2018, פורסמה חוברת ספין-אוף בשם "מייג'ור גרום: הבטחה", המראה את אחד מימי חייהם של איגור גרום ויוליה פצ'לקינה.[43]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות אוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
    • Майор Гром — Книга 1: Чумной доктор (включает выпуски №1—6 и доп. материалы; 200 страниц, мягкая обложка, октябрь 2014, [[:ru:Special:BookSources/9785990584419|ISBN 978-5-9905844-1-9]]; мягкая обложка, июнь 2015, [[:ru:Special:BookSources/9785990650640|ISBN 978-5-9906506-4-0]])
    • Майор Гром — Книга 2: Чумной доктор (включает выпуски №7—10 и доп. материалы; 200 страниц, мягкая обложка, декабрь 2014, [[:ru:Special:BookSources/9785990584457|ISBN 978-5-9905844-5-7]]; мягкая обложка, сентябрь 2015, [[:ru:Special:BookSources/9785990584457|ISBN 978-5-9905844-5-7]])
    • Майор Гром — Книга 3: День святого Патрика (включает выпуски №11—18 и доп. материалы; 276 страниц, мягкая обложка, март 2015, [[:ru:Special:BookSources/9785990650619|ISBN 978-5-9906506-1-9]]; мягкая обложка, сентябрь 2016, [[:ru:Special:BookSources/9785990650619|ISBN 978-5-9906506-1-9]])
    • Майор Гром — Книга 4: Как в сказке (включает выпуски №19—24 и доп. материалы; 220 страниц, мягкая обложка, октябрь 2015, [[:ru:Special:BookSources/9785990706842|ISBN 978-5-9907068-4-2]]; мягкая обложка, август 2016, [[:ru:Special:BookSources/9785990706842|ISBN 978-5-9907068-4-2]])
    • Майор Гром — Книга 5: Игра (включает выпуски №25—33 и доп. материалы; 288 страниц, мягкая обложка, март 2016, [[:ru:Special:BookSources/9785990760523|ISBN 978-5-9907605-2-3]]; мягкая обложка, апрель 2017, [[:ru:Special:BookSources/9785990760523|ISBN 978-5-9907605-2-3]])
    • Майор Гром — Книга 6: Голоса (включает выпуски №34—37 и доп. материалы; 128 страниц, мягкая обложка, июль 2016, [[:ru:Special:BookSources/9785990827004|ISBN 978-5-9908270-0-4]])
    • Майор Гром и Красная Фурия — Книга 7: В сердце тьмы (включает выпуски: Майор Гром — №38—41, Красная Фурия — №38—41 и доп. материалы; 250 страниц, мягкая обложка, сентябрь 2016, [[:ru:Special:BookSources/9785990827080|ISBN 978-5-9908270-8-0]])
    • Майор Гром — Книга 8: Последнее дело (включает выпуски №42—50 и доп. материалы; 280 страниц, мягкая обложка, июль 2017, [[:ru:Special:BookSources/9785950008405|ISBN 978-5-9500084-0-5]])

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Сергей Афонин (22 בינואר 2017). "Обзор первого выпуска комикса «Игорь Гром»". Geek City. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Евгений Еронин (10 באוקטובר 2014). "Два года вместе с BUBBLE: комикс «Майор Гром»". Spidermedia. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Александр Трофимов (20 בפברואר 2017). "Рецензия на «Майора Грома»". Канобу. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 «Майор Гром» № 1—10
  5. ^ 1 2 3 4 Стёпин, Дмитрий (2018-04-23). "Павел Дуров — Чумной Доктор? Почему его акции сравнивают с действиями злодея из «Майора Грома»".
  6. ^ «Майор Гром» № 11—18
  7. ^ «Майор Гром» № 19—24
  8. ^ 1 2 «Майор Гром» № 25—33
  9. ^ 1 2 «Майор Гром» № 34—37
  10. ^ יחידת סוכנות השליטה העולמית («Международного агентства контроля»), העוסקת במניעת סכסוכים בכל העולם ובה חברה ניקה צ'ייקינה, גיבורת חוברות הקומיקס "הפוריה האדומה".
  11. ^ «Майор Гром» № 38—41, Красная Фурия — № 38—41, Время Ворона — № 1—5, Время Ворона: Эпилог
  12. ^ «Майор Гром» № 42—44
  13. ^ «Майор Гром» № 45—50
  14. ^ Evgen (2016-12-27). "Комиксы Bubble: Часть 2. Майор Гром". Geek-Freak.ru. נבדק ב-2018-02-25.
  15. ^ Гусев., Иван (2013-05-20). "«Майор Гром»: я – русский супергерой". Comixi.ru. נבדק ב-2018-02-25.
  16. ^ Minimus Textus (2015-05-29). "Жизнь в сфере: Комиксы издательства Bubble". Redrumers.com. נבדק ב-2018-02-25.
  17. ^ "О НАС". Bubble Comics.
  18. ^ Макарова, Ирина (2015-06-26). "ИНТЕРВЬЮ С ГЛАВНЫМ РЕДАКТОРОМ ИЗДАТЕЛЬСТВА ВUBBLE". IGN.
  19. ^ Мартемьянов, Максим (2014-05-06). "ГАБРЕЛЯНОВЫ И РОССИЙСКАЯ ИМПЕРИЯ КОМИКСОВ". GQ.ru.
  20. ^ Стрепетилов, Александр (13 בנובמבר 2017). "3 вопроса к тизеру «Майора Грома»". Мир фантастики. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Bubble Comics (2014-10-16). "Изменение даты выхода комиксов". ВКонтакте. נבדק ב-2019-08-17.
  22. ^ Bubble Comics (2015-09-04). "BUBBLE Club: Майор Гром № 36 — Голоса, ч.3". Club.Bubble.ru. נבדק ב-2019-08-06.
  23. ^ Bubble Comics (2015-10-01). "BUBBLE Club: Майор Гром № 37 — Голоса, ч.4". Club.Bubble.ru. נבדק ב-2019-08-06.
  24. ^ Bubble Comics (2016-04-04). "BUBBLE Club: Майор Гром № 42 — Загадка Сфинкса, ч.1". Club.Bubble.ru. נבדק ב-2019-08-06.
  25. ^ Bubble Comics (2015-01-12). "BUBBLE Club: Майор Гром № 28 — Игра, ч.4". Club.Bubble.ru. נבדק ב-2019-08-06.
  26. ^ Bubble Comics (2015-06-08). "BUBBLE Club: Майор Гром № 33 — Игра, ч.9". Club.Bubble.ru. נבדק ב-2019-08-06.
  27. ^ Bubble Comics (2016-01-17). "BUBBLE Club: Майор Гром № 40 — В сердце тьмы, ч.1". Club.Bubble.ru. נבדק ב-2019-08-06.
  28. ^ "Bubble представило первые русские комиксы с вариантными обложками". Канобу. 2015-01-07. נבדק ב-2019-08-06.
  29. ^ Garsia (2015-06-08). "Майор Гром №33". ComicsBoom.net. נבדק ב-2019-08-06.
  30. ^ Беседин., Владимир (2016-10-02). "Вот он - Майор Гром! Эксклюзивная обложка с Александром Горбатовым". Instagram. נבדק ב-2019-08-06.
  31. ^ Garsia (2016-12-30). "Майор Гром №50". ComicsBoom.net. נבדק ב-2019-08-06.
  32. ^ Evgen (2017-02-14). "Комиксы Bubble: Часть 9. Время Ворона". Geek-Freak.ru. נבדק ב-2019-08-18.
  33. ^ "Major Grom #1". Comixology. נבדק ב-2019-08-18.
  34. ^ "Major Grom Digital Comics". Comixology. נבדק ב-2019-08-18.
  35. ^ 1 2 Богуславский., Никита (2016-12-30). "Оригинальные комиксы Bubble получат «Второе дыхание» в новом году". Kanobu.ru. נבדק ב-2018-08-18.
  36. ^ "Майор Гром. Том 1. Чумной доктор. Книга 1". CBDB.ru. נבדק ב-2018-08-18.
  37. ^ "Майор Гром том 1: Чумной Доктор часть 1". Bubble.ru. נבדק ב-2018-08-18.
  38. ^ "Майор Гром и Красная Фурия. Том 7. В сердце тьмы". CBDB.ru. נבדק ב-2018-08-18.
  39. ^ "Майор Гром и Красная Фурия том 7: В сердце тьмы". Bubble.ru. נבדק ב-2018-08-18.
  40. ^ THQ (2017-03-18). "Обзор комикса «Майор Гром. Шанс»". GeekPride.ru. אורכב מ-המקור ב-2018-08-18. נבדק ב-2018-08-18.
  41. ^ Варков., Денис (2017-02-14). "Издательство Bubble анонсировало комикс-приквел фильма «Майор Гром»". Kanobu.ru. נבדק ב-2018-08-18.
  42. ^ Афонин., Сергей (2017-02-14). "Комикс-приквел фильма «Майор Гром»". GeekCity.ru. נבדק ב-2018-08-18.
  43. ^ "Майор Гром. Обещание". Bubble.ru. נבדק ב-2019-07-20.
באבל קומיקס
דמויות וחוברות קומיקס מייג'ור גרום (דמות: מייג'ור גרום) • רופא המגפה • מחסל השדים • מטאורה • פוריה האדומה • אינוק • אקסליבריום • שומרי השלום • בני ברית • אינוק נגד מחסל השדים • עידן העורבים
עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה
בהפקת אולפני באבל 		מייג'ור גרום (סרט קצר) • מייג'ור גרום: רופא המגפה (‏2021) • פוריה (סדרת טלוויזיה) • גרום: ילדות (‏2023) • מייג'ור גרום: המשחק (‏2024)
כותבים ומאיירים ארטיום גברליאנוב • קונסטנטין טראסוב • יבגני פדוטוב
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מייג%27ור_גרום_(קומיקס)&oldid=38965853"