רופא מגפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחריט מנחושת של רופא מגפות ברומא של המאה ה-17, 1656 בקירוב.

רופא מגפהאנגלית: Plague doctor) היה רופא שטיפל בקורבנות המוות השחור (13471351) בעת הפצה של דבר הבלוטות (אחת משלוש תת-הצורות של דבר השכיחות באדם).[1] רופאים אלו נשכרו בערים שונות כדי לטפל בחולים נגועים ללא קשר להכנסתם, במיוחד עניים שלא יכלו להרשות לעצמם לשלם עבור טיפולים רפואיים.[2][3]

לרופאי המגפה היה מוניטין שנוי במחלוקת, כאשר חלק מהאזרחים ראו בנוכחותם אזהרה לעזוב אזור מסוים.[4] חלק מרופאי המגפה גבו מהמטופלים ובני משפחותיהם תשלום נוסף עבור טיפולים מיוחדים או תרופות שווא.[5] במקרים רבים היו אלו מתנדבים, רופאים מדרגה שנייה או רופאים צעירים שרק מתחילים קריירה.[6] רופאי מגפה כמעט שלא ריפאו חולים, אלא העלו את שיעורי ההדבקה והתמותה.[4]

בצרפת ובהולנד, רופאי מגפה לעיתים קרובות לא היו בעלי ניסיון רפואי ונקראו "אמפיריה"; כלומר, אלו פעלו לפי התחושות שלהם ברגע הטיפול בחולה. רופאי מגפה היו ידועים בתור "רופאי מגפה עירוניים או קהילתיים", בעוד "רופאים כלליים" היו רופאים נפרדים, ושניהם היו עשויים להיות באותה עיר או עיירה אירופית באותו הזמן.[1][7][8][9]

תחפושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה רופאי המגפה לבשו תחפושת מיוחדת המורכבת ממעיל עליון עד הקרסול ומסכת פנים דמוית ציפור בצורת מקור, שלעיתים קרובות הייתה מלאה בחומרים מתוקים או בעלים עם ריח חזק (בדרך כלל לבנדר), יחד עם כפפות, מגפיים, כובע רחב שוליים ובגדים נוספים.[10][11][12][13] עם זאת, התחפושת לא נלבשה על ידי כל הרופאים מימי הביניים ומהעת המודרנית המוקדמת.[14]

למסכה האופיינית היו פתחים לעיניים ומקור מעוגל בצורת מקור של ציפור עם רצועות שהחזיקו את המקור מול אפו של הרופא.[7] למסכה היו שני חורים קטנים באף והיא הייתה מעין מכונת הנשמה שהכילה פריטים ארומטיים. המקור היה יכול להכיל פרחים מיובשים (כמו ורדים וציפורנים), עשבי תיבול (כמו לבנדר ונענע), קמפור או ספוג חומץ,[15][16] וכן גרגרי ערער, ענבר אפור, ציפורן, לבורנום, מור וסטארקס.[17] מטרת המסכה הייתה להרחיק ריחות רעים, הידועים בשם מיאזמה, שנחשבו כגורם העיקרי למחלה.[18] הרופאים האמינו שהצמחים יתמודדו עם הריחות ה"רעים" של המגפה ואף יוכלו למנוע הדבקה נוספת שלה.[19]

רופאי מגפה בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העיר האיטלקית פאביה, בשנת 1479, נעזרה בג'ובאני דה ונטורה כרופא מגפה קהילתי.[9][20]
  • הרופא האירי, נייל או גלקיין (1563?–1653) זכה לכבוד רב בספרד, בצרפת ובאיטליה על "אומץ ליבו" בטיפול באנשים רבים בעת התפרצות המגפה.[21]
  • האנטומאי הצרפתי אמברואז פרה והאלכימאי השווייצרי פאראצלסוס היו גם רופאי מגפות מפורסמים מתקופת הרנסאנס.[22]
  • נוסטרדמוס נתן עצות לגבי אמצעי מניעה נגד המגפה,[23][24] כגון פינוי גופות נגועות, נשימת אוויר צח ושתיית מים נקיים.[25][26] בנוסף, המליץ לא להקיז את דם את החולה.[26]
  • ג'ון פאוליטיוס היה רופא המגפה הראשון של אדינבורו,[27][28][29] אך הוא מת ביוני 1645, שבועות בלבד לאחר תחילת העבודה.[29] המשיך אותו ג'ורג' ריי.[29][28][30]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רופא מגפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Cipolla 1977, p. 65
  2. ^ Cipolla 1977, p. 68
  3. ^ Andrew Whalen, Are surgical masks the new plague masks? A history of the not-always-helpful ways we've reacted to pandemics, Newsweek, ‏2020-03-19 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Byrne 2006, p. 170
  5. ^ Doctor's Review | Doctors of the Black Death, web.archive.org, ‏2014-05-06
  6. ^ Miskimin, Harry (1977). The Medieval City. Yale University Press. p. 66. ISBN 0-300-02081-3.
  7. ^ 1 2 Ellis 2004, p. 202
  8. ^ Byrne 2006, p. 169.
  9. ^ 1 2 Simon, Matthew, Emergent Computation: emphasizing bioinformatics, Publisher シュプリンガー・ジャパン株式会社, 2005, p. 3. ISBN 0-387-22046-1
  10. ^ Pommerville 2010, "Body Systems", p. 15
  11. ^ Bauer 2003, p. 145
  12. ^ Byfield 2010, p. 26
  13. ^ Glaser, pp. 33–34
  14. ^ Winston Black, All About History published, Plague doctors: Separating medical myths from facts, livescience.com, ‏2020-05-19 (באנגלית)
  15. ^ O'Donnell 1936, p. 135
  16. ^ Stuart 2004, p. 15
  17. ^ Byrne 2006, p. 170
  18. ^ Plagues of the Past, Science in the News, ‏2014-12-31 (בAmerican English)
  19. ^ Irvine Loudon, Western Medicine: An Illustrated History (Oxford, 2001), p. 189
  20. ^ King, Margaret L., Western Civilization: a social and cultural history, Prentice-Hall, 2002, p. 339. ISBN 0-13-045007-3
  21. ^ J. O. Woods, The history of medicine in Ireland, The Ulster Medical Journal 51, 1982, עמ' 35–45
  22. ^ Körner, Christian, Mountain Biodiversity: a global assessment, CRC Press, 2002, p. 13. ISBN 1-84214-091-4
  23. ^ Hogue, John,Nostradamus: the new revelations, Barnes & Noble Books, 1995, p. 1884. ISBN 1-56619-948-4
  24. ^ Richard Smoley, The Essential Nostradamus, Penguin, 2006-01-19, ISBN 978-1-4406-4984-4. (באנגלית)
  25. ^ Pickover, Clifford A., Dreaming the Future: the fantastic story of prediction, Prometheus Books, 2001, p. 279. ISBN 1-57392-895-X
  26. ^ 1 2 Repertoire Chronologique Nostradamus/1539-1567/1555-003 Nostradamus, Excellent & moult utile, web.archive.org, ‏2012-03-17
  27. ^ Edinburgh's Dark Side, web.archive.org, ‏2007-07-18
  28. ^ 1 2 Wayback Machine, web.archive.org
  29. ^ 1 2 3 Brit History: Plague Doctors in British History, Anglotopia.net (בAmerican English)
  30. ^ The Real Edinburgh Plague Doctor - Real Mary Kings Close, web.archive.org, ‏2020-05-14