מנואל סאואנה
 | ||||
| סאואנה בזמן סיבוב ההופעות האירופי של בוקה ג'וניורס בשנת 1925 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
19 במרץ 1902 פיניירו, אבז'אנדה, ארגנטינה | |||
| פטירה |
21 באוגוסט 1975 (בגיל 73) קילמס, ארגנטינה | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
מנואל סאואנה (בספרדית: Manuel Seoane; 19 במרץ 1902 – 21 באוגוסט 1975), כונה "לה צ'נצ'ה", היה כדורגלן ומאמן ארגנטינאי, ששיחק בעמדת החלוץ.
סאואנה נחשב לאחד הכדורגלנים הטובים בהיסטוריה לא רק באינדפנדיינטה, אלא גם בכדורגל הארגנטינאי [דרוש מקור]. הוא קיבל הכרה מצד המדיה והאוהדים על היותו שחקן אסטרטגי וקבוצתי, ביחד עם טכניקה גבוהה עם הכדור. בנוסף לכך, סאואנה היה חלוץ מצוין, סגן מלך השערים של אינדפנדיינטה בכל הזמנים אחרי ארסניו אריקו ומקום חמישי בליגה הארגנטינאית.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאואנה התחיל לשחק בגיל 15 בקבוצה פרוגרסיסטה. לאחר שכבש צמד במשחק הכנה, הצטרף לאינדפנדיינטה, שם ערך את הופעת הבכורה הרשמית ב-6 במרץ 1921 נגד סן לורנסו. הוא זכה עמה באליפות הראשונה שלה ב-1922, עוד בעידן החובבני, עם השפעה רבה מצד התקשורת שכינתה את הקבוצה "לוס דיאבלוס רוחוס" (השדים האדומים). השחקנים הבולטים היו סאואנה בעצמו, ריימונדו אורסי, זואילו קנאברי, אלברטו לאלין ולואיס רוואשינו, שנחשבים לפורצי הדרך של המועדון עד היום.
סאואנה כבש במדיה 241 שערים ב-264 הופעות בסך הכל. הוא סיים כמלך שערי הליגה הארגנטינאית שלוש פעמים במהלך הקריירה, וזכה עם אינדפנדיינטה באליפות חובבנית שנייה ב-1926. סאואנה המשיך לשחק בה עד פרישתו בגיל 31 בעקבות עודף משקל.[דרוש מקור] אינדפנדיינטה ארגנה לכבודו משחק ב-22 באוגוסט 1934, וערכה גביה כדי לקנות לו בית.[דרוש מקור]
לאחר הפרישה סאואנה המשיך לקריירת אימון מצליחה כשהיה מאמן נבחרת ארגנטינה בין השנים 1935–1937. הוא הוביל אותה לזכייה בקופה אמריקה 1937. מאוחר יותר עבד בתעשיית טקסטיל ובשנותיו האחרונות היה אחראי על מחנאות של אינדפנדיינטה הממוקם בקילמס, בואנוס איירס.
נבחרת ארגנטינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן ששיחק באל פורבניר הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ארגנטינה, שם שיתף פעולה בהתקפה לצד צ'זרו אונזרי. הייתה הופעה זו נגד פרגוואי בשנת 1921 כאשר הנבחרת נסעה לשם לסדרת משחקי ידידות.
סאואנה זכה עמה בקופה אמריקה 1925 בו כבש בכל משחקי הנבחרת כולל שלושער בניצחון 1–4 על ברזיל. מבחינה אישית זכה בתואר הכובש המצטיין עם שישה שערים ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר. על אף היכולת הטובה שהציג, סאואנה ספג ביקורת מצד המגזין הארגנטינאי המפורסם "אל גראפיקו" על היותו לא בכושר בשל עודף משקל. הוא כבש צמד בניצחון 1–7 על בוליביה במסגרת קופה אמריקה 1927 (טורניר שבו נבחר פעם נוספת לשחקן המצטיין), והשלים זכייה שלישית שלו איתה ב-1929.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות ארגנטינה (2): 1922, 1926
- קופה אמריקה (3): 1925, 1927, 1929
- אישיים
- השחקן המצטיין של הקופה אמריקה (2): 1925, 1927
- מלך השערים של הקופה אמריקה: 1925
(6 שערים) - מלך השערים בליגה הארגנטינאית (3): 1922, 1926, 1929
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נבחרת ארגנטינה
- קופה אמריקה: 1937
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנואל סאואנה, באתר WorldFootball.net
- מנואל סאואנה, באתר National Football Teams