לדלג לתוכן

מריה דל מאר בונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריה דל מאר בונט
Maria del Mar Bonet i Verdaguer
צילום מ-2005
צילום מ-2005
לידה 27 באפריל 1947 (בת 77)
פלמה דה מיורקה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הארצות הקטלאניות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-19 בדצמבר 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה nova cançó, מוזיקה ים-תיכונית, folk, world and country עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת קטלאנית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב סנט ז'ורדי (1984)
  • Gold Medal of the Balearic Islands Community (2017)
  • Premi Martí Gasull i Roig - especial del jurat (2018)
  • פרס התרבות הלאומי של קטלוניה (2020)
  • מדליית הזהב על הצטיינות באמנות יפה (ספרד) (2011)
  • מדליית הכבוד של הפרלמנט של קטלוניה (2007)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ליידה (2009)
  • פרס רמון ליול (1999)
  • מדליית הזהב של הז'נרליטט של קטלוניה (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
mariadelmarbonet.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריה דל מאר בונט אי ורדאגרקטלאנית:Maria del Mar Bonet i Verdaguer, נולדה ב-27 באפריל 1947) היא זמרת קטלאנית של מוזיקת פופ ופולק (מוזיקת עולם) מן האי מיורקה שבספרד, כמו כן שחקנית וסופרת.

קורות חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריה דל מאר בונט אי ורדאגר נולדה ב-1947 בפאלמה דה מיורקה כבתו של העיתונאי, המחזאי, הסופר והאומן הפלסטי ז'ואן בונט ז'לאברט (1991-1917). אחיה, ז'ואן רמון בונט, הוא גם כן זמר. בנעוריה למדה בבית ספר לאמנות עבודה אמנותית בקרמיקה אולם לבסוף ברחה בקריירה מוזיקלית. בגיל 13-11 הייתה חברה במקהלת "סטלה מאריס" בניצוחו של לורנס גאלמס, מוזיקאי ומלקט פולקלור ממנורקה.

הקריירה המוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1967 הגיעה לברצלונה והתחיל לשיר עם להקת Els Setze Jutges ("ששה עזר שופטים"). על אף המגבלות על השימוש בשפה ובמוזיקה הקטלאנית בימי המשטר של פרנקו היא פרסמה אלבומים רבים בקטלאנית. היא ערכה סיורי הופעות בסין, יפן, ברית המועצות, תוניסיה, הולנד, פולין, בלגיה, צרפת, הממלכה המאוחדת, ברזיל, שוודיה, שווייץונצואלה, מקסיקו וארצות הברית. הייתה פעילה בתנועה הפטריוטית הקטלאנית למען השימוש הרשמי בשפה מקומית - Nova Cançó (השיר החדש). ב-1981 הזמרת הקליטה בפריז את Jardi Tancat בליווי הפסנתרן ז'אק דנז'או ונגן הנבל הברטוני אלן סטיבל. דל מאר בונט שיתפה פעולה גם האנסמבל למוזיקה מסורתית מטוניס ועם המוזיקאי הברזילאי מילטון נסימנטו. האלבום השלישי שלה כלל שירים שהלחינה על מלים מאת משוררים קטלאנים, תוך שיתוף פעולה עם הזמר היוצר הספרדי אילאריו קמאצ'ו. את העטיפה צייר ז'ואן מירו. ב-1985 בעקבות עיניינה המיוחד במוזיקה הצפון-אפריקאית, הקליטה מריה דל מאר בונט את האלבום Anells d’aigua (טבעות מים) עם האנסמבל למוזיקה מסורתית של תוניסיה וסיירה איתו ברחבי צרפת וספרד. ב-1993 הקליטה אלבום עם שירי מיקיס תאודורקיס בתרגום לקטלאנית. ב-1998 ערכה סיורים נוספים ביחד עם אמנים ספרדים ידועים כגון אמנסיו פראדה, לוקיליו, ז'ורדי סנאטס, ורוזה ורז'ס ביולי 2001 היא הקליטה לייב אלבום הוקרה לג'קסון בראון Sing My Songs (שיר את שירי). האלבום הוקלט ברובע הגותי של ברצלונה. האלבום זכה לפרסי מוזיקה בספרד.

במהלך השנים שרה מריה דל מר בונט יחד עם זמרים ומוזיקאים כמו ליויס ליואק, ז'ואן מנואל סראט, טוטי סולר, אום, פי דה לה סרה, רפראל סוביראקס, אסקירולס, מרטיריו, מרינה רוסל, ננה ונציאנו, מילטו נסימנטו, אלן סטיבל, להקת המוזיקה המסורתית של תוניס, מנל קאמפ, זולפו ליבנלי, אמנסיו פראדה, ג'קסון בראון, לוסייה גליאצי, מריה פרנדורי, לוקיליו, ז'ואן פונס, מריה דולורס פראדרה, אושיה, קפה ז'ונקרה, בורז'ה פנאלבה.

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1984 - פרס האקדמיה שארל קרו - על ההקלטה הזרה בטובה ביותר בצרפת
  • 1984 - פרס הצלב של ז'ורדי הקדוש Creu de Sant Jordi מטעם הז'נרליטט דה קטלוניה (ממשלת קטלוניה)
  • 2006 - פרס מריה קארטה (סרדיניה)
  • 2010 - מדליית הזהב להצטיינות באמנויות מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט
  • הפרס הלאומי של קטאלוניה על הפצת השירים הקטלאנים

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1967: Cançons de Menorca (EP) (שירי מנורקה) - מיניאלבום
  • 1967: Dorm Jesús (EP, "El Nadal no té 20 anys") (חג המולד איננו בן עשרים - תישן, ישו - מיניאלבום
  • 1968: Què volen aquesta gent? (EP) (מה האנשים האלה רוצים?)
  • 1997:Primeres cançons 1967-1969) מהדורה מחודשת של שלושת המיניאלבומים הראשונים + סינגל)
  • 1969: Maria del Mar Bonet
  • Maria del Mar Bonet 1970
  • Maria del Mar Bonet 1971
  • Maria del Mar Bonet 1974
  • A l'Olympia 1975 (באולימפיה)
  • Cançons de festa 1976 (שירי חג)
  • Alenar 1977 (לנשום)
  • Saba de terrer 1979 (לשד האדמה)
  • Quico-Maria del Mar (Maria del Mar Bonet + Francesc Pi de la Serra ) 1979
  • Sempre 1981 (תמיד)
  • L'àguila negra 1981 (העיט השחור)
  • Jardí tancat 1981 (גן נעול)
  • Breviari d'amor 1982 (ספר תפילות של אהבה)
  • Cançons de la nostra mediterrània (Maria del Mar Bonet + band Al Tall ) 1982 (שירי הים התיכון שלנו)
  • Anells d'aigua 1985 (טבעות מים)
  • Gavines i dragons 1987 (שחפים ודרקונים)
  • Ben a prop (Maria del Mar Bonet + Manel Camp ) 1989 (קרוב מאוד)
  • Bon viatge faci la cadernera 1990 (דרך צלחה, יערה)
  • Coreografies 1990 (כוראוגרפיות)
  • Ellas 1993 - אלאס - שירי מיקיס תאודורקיס
  • Salmaia 1995 (סלמאיה)
  • Primeres cançons 1997 (שירים ראשונים)
  • El cor del temps 1997 (לבו של הזמן)
  • Cavall de foc 1999 (סוס של אש)
  • Raixa 2001 (פס)
  • Cants d'Abelone (Maria del Mar Bonet + Rafael Subirachs ) 2001

לפי שירי ז'ואן ויניולי

  • Collita pròpia' 2003
  • Amic, amat 2004
  • Terra Secreta 2007
  • Bellver 2010
  • Blaus de l'ànima, més de 20 anys ben a prop (Maria del Mar Bonet + Manel Camp) 2011
  • 2013 Fira encesa (recull de poemes musicats de Bartomeu Rosselló-Pòrcel)
  • 2017 Ultramar
  • 2020 Maria del Mar Bonet amb Borja Penalba (+Borja Penalba)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריה דל מאר בונט בוויקישיתוף