מוזיקת עולם
| מקורות סגנוניים | מוזיקה ילידית |
|---|---|
| נגזרות | פולקטרוניקה |
| תת-סוגות | |
| וורלד פיוזן, פיוזן אתני, גלובל פיוזן | |
| סוגות היתוך | |
| ורלדביט, ג'אז אתני | |
  | |
מוזיקת עולם (באנגלית: World music) בהגדרה הרחבה ביותר כוללת את כל המוזיקה בעולם,[1] אולם בדרך כלל משמש המושג למוזיקה שאינה "מערבית" שהוגדרה בעבר לעיתים כמוזיקה עממית או מוזיקה אתנית. אין זה אומר שיש בהכרח חפיפה בין המושגים מוזיקה עממית ומוזיקת עולם, כי במושג מוזיקה עממית משתמשים לעיתים לתיאור מוזיקה מ"כאן" ואילו במושג מוזיקת עולם משתמשים פעמים רבות לתיאור מוזיקה "זרה",[2] כולל מוזיקת פופ מארץ המקור ומה"מערב" שמבוססים על המוזיקה העממית הלא-מערבית או על "המוזיקה המקומית של מישהו אחר".[3]
הגדרה והיסטוריה
המונח נטבע לראשונה בשנות ה־60 על ידי האתנומוזיקולוג האמריקאי רוברט אי. בראון, אשר ביקש ליצור תחום לימוד בשם world music program. עם זאת, הפופולריזציה של המונח הגיעה רק בשנות ה־80, כאשר קבוצת מפיקים וחברות תקליטים עצמאיות בלונדון השתמשו בו לצורכי שיווק וקטלוג בחנויות תקליטים. השיווק תחת שם זה נועד לפתוח את השוק לסגנונות מוזיקה שמקורם בעיקר באפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון, ולאפשר מיקוד ושיווק שלהם בעולם המערבי. אחת הסיבות העיקריות להצגת המונח הייתה החלפת כינויים קודמים כמו "מוזיקה אתנית", "מוזיקה שבטית" או "מוזיקה עממית", שנחשבו ללא מדויקים, ואף לפעמים לא הוגנים או בעלי קונוטציות שליליות. השימוש במונח סייע להנגיש לקהלים מערביים מוזיקה ממדינות שאינן דוברות אנגלית או שאינן חלק מהתרבות המוזיקלית הדומיננטית. בעוד שהמונח משמש לעיתים לסיווג שיווקי נוח, מוזיקולוגים ואתנומוזיקולוגים הצביעו על כך שהוא עשוי לטשטש את ההבדלים התרבותיים בין סגנונות מסורתיים שונים, ולהציגם כמקשה אחת של "אחרוּת" ביחס למוזיקה מערבית.
מוזיקת עולם נחקרת במסגרת אנתרופולוגיה, חקר הפולקלור, לימודי הביצוע ואתנומוזיקולוגיה.
מאפיינים מוזיקליים
"מוזיקת עולם" כוללת מגוון רחב של מאפיינים, המשתנים בין תרבויות, אך לרוב ניתן לזהות בה שימוש בכלים מסורתיים ייחודיים (כגון סיטאר הודי, גמלאן אינדונזי, קורה מערב־אפריקאית). מקצבים פוליריתמיים מורכבים, שירה בשפות מקומיות. נוסף על כך, סולמות והרמוניות לא מערביים (למשל: מקאמאת ערביים, ראגות הודית, נובות מרוקאיות, דאסתגה פרסי. דומים במהותם למודוסים במוזיקה מערבית, יותר מאשר לסולמות.) לעיתים ניתן למצוא שילוב של מסורת עם אלמנטים עכשוויים – כמו גיטרות חשמליות, סינתיסייזרים, ועיבודים אלקטרוניים (פיוז'ן). מוזיקה זו מאופיינת לרוב בסאונד מאוד איכותי ו"סטרילי", שלעיתים מוציא מהקשר את איפה שהמוזיקה מתנגנת. (בטברנה למשל).
הקשרים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים
מוזיקת עולם שזורה בהקשרים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים עמוקים של פוסט קולוניאליזם וחילופי תרבויות - התפתחות התחום קשורה קשר הדוק לתהליכי הדה קולוניזציה של המאה ה־20. מוזיקת עולם שימשה לעיתים קרובות כאמצעי לביטוי זהות תרבותית מחודשת, התנגדות להגמוניה המערבית ושימור מסורות שבמשך זמן הודרו מהשיח התרבותי העולמי. מצד אחד, ההפצה הבינלאומית של מוזיקה מסורתית סייעה לשמר מסורות ולקדם אותן; מצד שני, החשיפה לשווקים מערביים גרמה לעיתים לטשטוש הזהות המקומית, להתאמות מסחריות ואף לדה קונטקסטואליזציה של המסר התרבותי.
תחת מוזיקת עולם נכנסת גם מוזיקת מחאה פוליטית. דוגמאות בולטות כוללות את פלה קוטי שנאבק בשחיתות בניגריה דרך אפרוביט, ומרים מקבה ויו מסקלה שהובילו מאבק מוזיקלי באפרטהייד בדרום אפריקה.
מספר אמנים ישראלים זכו להצלחה בחו"ל כאמני מוזיקת עולם, ביניהם עפרה חזה, חוה אלברשטיין והפרויקט של עידן רייכל. גם אמנים מערביים יוצרים מוזיקת עולם שנשמעת כמו מוזיקה אתנית (של תרבויות לא-מערביות או תרבויות עתיקות), בעיקר כמוזיקת העידן החדש (New Age) או כמוזיקת אווירה.
ביקורת
"מוזיקת עולם" הוא מונח מורכב שטעון בסתירות פנימיות. הוא מתייחס לכל הצורות המוזיקליות שמקורן מחוץ לתרבות המערבית (מצפון אמריקה ומערב אירופה). אך עובדה זו מסתירה מורכבות היסטורית, תרבותית ופוליטית עמוקה.
חוקרים כמו פיליפ בולמן (Bohlman) וסטיבן פלד (Feld) טוענים שהמונח "מוזיקת עולם" יוצר הבחנה מלאכותית בין ה"מערב" ל"שאר העולם", ומקבע היררכיה תרבותית שבה מוזיקה מערבית נחשבת נורמטיבית, וכל האחרות ל"אחרות". בנוסף, הם מצביעים על כך שהמונח ממסגר מגוון עצום של תרבויות שונות כקטגוריה שיווקית אחת, תוך ניכוס מסוים של חוויות מקומיות לצרכים מערביים. מכך יוצא שהמונח עצמו, הוא תוצר של ראייה מערבית צנטרליסטית, שבה כל מה שאינו מערבי מסווג תחת מטריה אחת.
יתר על כן, עולות שאלות של אותנטיות וניכוס - הביקורת מופנית לעיתים כלפי מערביים המשתמשים באסתטיקה של תרבויות אחרות לשם רווח אישי או מבלי לשתף את האמנים המקוריים. קיים דיון פעיל בשאלה כיצד ניתן להציג מוזיקה מסורתית בצורה אותנטית ומכבדת, במיוחד כאשר היא עוברת תיווך מסחרי במערב.
חברות תקליטים בולטות בז'אנר מוזיקת עולם
- Real World Records - נוסדה על ידי פיטר גבריאל ב־1989. קידמה אמנים מתרבויות מגוונות, ביניהם Nusrat Fateh Ali Khan ו־Youssou N'Dour.
- Putumayo World Music -ידועה בזכות אוספים נגישים לקהל הרחב.
- World Circuit, Cumbancha, Six Degrees Records - עוסקות בהפצת מוזיקה מסורתית ועכשווית ממדינות שונות.
דוגמאות לסגנונות מוזיקה הנכנסים תחת הקטגוריה "מוזיקת עולם":
- אפרוביט (ניגריה): פלה קוטי – מיזוג של מקצבים אפריקאיים עם פאנק וג'אז.
- אתיו־ג'אז (אתיופיה): מולאטו אסטטקה – שילוב של סולמות אתיופיים עם ג'אז אמריקאי.
- מוזיקה הודית קלאסית: ראווי שנקר – זרמים הינדוסטניים וקרנאטיים.
- מוזיקה קובנית: סלסה, בוסה נובה, אפרו-קובני ג'אז.
- מוזיקה קלטית: Clannad, Afro Celt Sound System.
- פיוז'ן בין־תרבותי – האלבום graceland של פול סיימון, Silk Road Ensemble, (יו־יו מא), מאנו צ'אוSantana.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bohlman, Philip (2002). World Music: A Very Short Introduction, "Preface". ISBN 0-19-285429-1.
- Manuel, Peter (1988). Popular Musics of the Non-Western World: An Introductory Survey. New York: Oxford University Press. ISBN 0-19-505342-7.
- N'Dour, Youssou. "Foreward" to Nickson, Chris (2004). The NPR Curious Listener's Guide to World Music. ISBN 0-399-53032-0.
- Nidel, Richard (2004). World Music: The Basics. ISBN 0-415-96801-1.
- Bohlman, Philip V. (2002). World Music: A Very Short Introduction. Oxford University Press.
- Feld, Steven (2000). “A Sweet Lullaby for World Music.” Public Culture, 12(1): 145–171.
- Taylor, Timothy D. (1997). Global Pop: World Music, World Markets. Routledge.
- Nettl, Bruno (2005). The Study of Ethnomusicology: Thirty-One Issues and Concepts. University of Illinois Press.
- Forss,%20M. (2014, January 31).%20World%20music. Grove%20Music%20Online. Retrieved%2016%20Jul.%202025,%20from%20https:/www-oxfordmusiconline-com.ezproxy.haifa.ac.il/grovemusic/view/10.1093/gmo/9781561592630.001.0001/omo-9781561592630-e-1002259436.%20
- Tick, J., Ericson, M., & Koskoff, E. (2001). Women in music. Grove Music Online. Retrieved 16 Jul. 2025
- International music, world music. Written by Charlie gillet. Fact checked by the editors of encyclopedia Britannica. Jun 25,2025.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "מוזיקת עולם", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- מוזיקת עולם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מוזיקת עולם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
